כמעט שנה למתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ומינהלת תקומה – הגוף שהוקם כשבועיים לאחר מכן כדי לטפל בשיקום העוטף – מפרסמת דוח מקיף על פעילותו. הדוח מתאר את פעילות המנהלת בשנה החולפת, מפת מדדי הצלחה, תמונת המצב של תושבי החבל לאורך תהליך השיקום וסטטוס הפרויקטים שהחלו בחבל השנה האחרונה.

הדוח המקיף מפורסם כאשר למינהלת אין מנהל קבוע לאחר עזיבתו של תא"ל במיל' משה אדרי שהקים אותה – וחזר בסוף יולי לעבודתו במשרה מלאה בוועדה לאנרגיה אטומית. מאז משמש כממלא מקום ראש המינהלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שאמור היה להעביר את השרביט לאלוף במיל' יפתח רון טל, שתוכנן להיכנס לתפקיד ראש המינהלת כבר בתחילת ספטמבר, דבר שטרם קרה.

נכון לתחילת אוקטובר, מתוך כ-64 אלף תושבי החבל שחיו בו לפני מלחמת חרבות ברזל, חזרו אליו כמעט 50 אלף – 87% מכלל התושבים. 12,708 תושבים שוהים בפתרונות ביניים ואחרים – אם בשכונות זמניות או בבתי מלון. בדוח מתואר כיצד המנהלת התמודדה עם אתגר פינוי החירום של הקהילות לפתרונות דיור שונים, שגרמו לעיתים לפיצול של חלק מהקהילות, המתמודדות עם העדרם של חברי קהילה אשר עדיין חטופים בעזה, ועם ההשלכות של אובדן חברי קהילה שנטבחו.

במהלך ששת החודשים הראשונים להקמתה, מינהלת תקומה גיבשה תוכנית חומש אסטרטגית לשיקום ופיתוח החבל, בשיתוף הרשויות ונציגי קהילות החבל, המפרטת את כלי הפעולה ואת חלוקת התקציב בין התחומים השונים, כגון אדם וקהילה, בינוי, דיור ותשתיות, כלכלה, עסקים ותעסוקה, חקלאות ותיירות, מורשת והנצחה, ביטחון וביטחון לאומי, חיבור להתיישבות ותחומים נוספים. התוכנית האסטרטגית היא תוכנית רוחבית רב-שנתית המבוססת על היתרונות הייחודיים של החבל, על ההזדמנויות והפערים והאתגרים שזוהו. מאמצי התכנון התקיימו במקביל בכל אחד מתחומי החיים ונעשו תוך שיח שוטף עם הרשויות המקומיות, היישובים והקהילות.

סך התקציב השנתי של מנהלת תקומה בשנת 2024 עומד על כשבעה מיליארד שקלים, כאשר 48% ממנו (3.4 מיליארד שקל, א"כ) מבוצעים על ידי מינהלת תקומה, בעיקר לצרכים בטווח המיידי והבינוני, והשאר (52%) מתועלים לפרויקטים באמצעות משרדי הממשלה. מהדוח עולה כי השנה הופנו כארבעה מיליארד שקלים לנושא הבינוי – שכולל גם דיור ותשתיות.

כבר לפני כמה חודשים החל שלב שיקום ושדרוג תשתיות העוטף, בין היתר של חוף זיקים אליו חדרו מהים עשרות מחבלים שרצחו 19 אזרחים על החוף, ובסך הכל כ-35 אזרחים וחיילים כולל בבסיס זיקים הסמוך.

בדוח מוצגים פתרונות הדיור הזמני שנחלקים לשלושה סוגים עיקריים – פתרונות עירוניים, פתרונות משולבים ופתרונות כפריים. וכן מתואר הליך השיבה הביתה, המתווים הנלווים לו ונתונים עדכניים על ביצוע הפרויקטים השונים.

כבר בסוף חודש מאי החלה הריסתם של בתים ראשונים בקיבוץ בארי. השבוע החלו להרוס למשל בתים בקיבוץ כיסופים. כך, מהדוח עולים נתונים מספריים מעניינים: במתקפת 7 באוקטובר נפגעו אלפי מבנים בעוטף, שמופו על ידי המינהלת. 392 יחידות דיור נפגעו כל כך קשה, שיש צורך להרוס אותם ולבנות מחדש. בנוסף אליהם נפגעו עוד 133 מבנים שאינם מבני מגורים – שייהרסו אף הם. 330 מבנים נפגעו כך שיצטרכו שיפוץ נרחב, ו-2,908 מבנים נפגעו ויידרשו לשיפוץ קל יחסית.

בתקופה האחרונה חזרו אלפי תושבים לבתיהם בעוטף, כאשר 34 ישובים, בהם העיר שדרות, אין כעת מניעה ביטחונית לשהות בה או מניעה שיקומית-הנדסית. מאידך, בשמונה ישובים יש מניעה  ביטחונית ומניעה שיקומית-הנדסית, כגון חולית, כיסופים, כפר עזה, כרם שלום, נחל עוז, ניר עוז, נירים ועין השלושה. בישובים אלו התגוררו לפני 7 באוקטובר כמעט 3,700 תושבים. בשלושה ישובים – ניר יצחק, נתיב העשרה וסופה בהם התגוררו כ-2,000 איש – יש מניעה ביטחונית, אבל אין מניעה שיקומית-הנדסית. ואילו בקיבוצים בארי ורעים בהם התגוררות כ-1,600 איש, יש מניעה שיקומית-הנדסית, אבל אין מניעה ביטחונית.

עיקר העשייה של המינהלת התמקדה בפתרונות דיור זמניים ל-13 יישובים שנפגעו קשה, כולל 921 דירות שכורות בערים, 716 יחידות דיור שנבנו ביישובים כפריים, ועוד כ-200 יחידות דיור בפתרונות אחרים.

ל-10 היישובים שספגו את הנזק הכבד ביותר, גובש מתווה התחשבנות ייחודי בין מינהלת תקומה לבין קרן הפיצויים של מס רכוש, בשיתוף הנהגות היישובים, לפיו התקציב לשיקום הוא רחב ומקיף וכולל גם את ההתחשבנות מול מס רכוש. בכך המדינה מאפשרת למעשה הקלה וצמצום של המנגנון הבירוקרטי, לצד יד רחבה ומתן גמישות ועצמאות ליישובים. למעשה, מדובר בפיתרון רחב משמעותית מהמצב הקבוע, שגם חוסך בזמן.

במינהלת החליטו בתיאום עם תושבי העוטף, כי מי שלוקח את האחריות של השיקום, הבנייה מחדש והפיתוח, אלה הקהילות עצמן והנהגות הקהילות, כדי להימנע אפילו ממראית עין של כפיה על ידי המדינה. במינהלת הבינו כי אם רוצים שהשיקום יתקדם בקצב מהיר – כולל ריפוי הקהילה, חשוב שהקהילה עצמה תיקח אחריות על העצמה. כך, בתיאום עם הישובים, גובשה תוכנית לשיקום מבני המגורים, מבני הציבור והתשתיות. עד כה אושרו תוכניות ל-10 יישובים, כאשר שאר הישובים מגישים את תוכניותיהם בימים אלה.

במינהלת עדיין חשים למשל שלא הצליחו להשלים בתוך שנה חקיקה נרחבת שתקבע מראש תקציב קבוע לתקופה ארוכה, שלא יהיה מותנה בשינויים תכופים של אג'נדות פוליטיות, אולם מקווים שם שהדבר יצליח להגיע לשולחן הכנסת עד סוף 2024. בנוסף, מונחים להם על השולחן כחמישה מיליארד שקלים שהוחלט להקציבם לחבל, אבל עדיין לא התקבלה החלטת ממשלה סופית.