עשרות יזמים ופעילים בענף הבנייה, השתתפו אמש באירוע שקיים מרכז הבנייה הישראלי, בשיתוף עם עיריית ירושלים,  במתחם בצלאל החדש – קמפוס מגדל בירושלים, תחת הכותרת "ירושלים של זהב: הזדמנויות נדל"ן בבירה המתפתחת – מגורים, נכסים ומניבים", ולמעשה – ההזדמנויות הנדל"ניות עבור היזמים בעיר הבירה של ישראל.

לאחר דברי פתיחה של יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, שדיבר על חשיבות הבנייה בבירה, סיפר ראש העירייה משה ליאון על פוטנציאל הפיתוח של העיר, אחרי שלדבריו היא לא נבנתה עשרות שנים: "אני מכיר את פוטנציאל התב"עות – מה יש לנו ומה ייצא לביצוע. שלוש שנים (2023, 2024 וגם 2025, א"כ) נעמוד על לפחות 7,500 יחידות דיור שקיבלו היתרי בנייה, ויש לנו סיכוי להגיע גם ל-10,000".

"הייתה קונספציה שתוספת יחידות דיור מגדילה את הגירעון של העירייה", אמר ליאון. "צר לי לומר לכם – זה פשוט לא נכון, כי בסופו של דבר הגענו למצב כזה שיש לנו תשתיות לקלוט עוד מאות אלפי תושבים, הבעיה היא שלא בנינו דירות. כשנכנסתי לתפקיד, ידעתי שאם אני רוצה להציל ולחזק את ירושלים, אני חייב לבנות עשרות אלפי יחידות דיור".

על מצבה החברתי הנמוך של העיר על פי הלמ"ס, אמר ליאון: "אין קשר בין המצב הסוציואקונומי שלה, בדירוג 2, לבין המצב בפועל. הפעולה הראשונה שעשינו כשנכנסתי לתפקיד היה לחלק את העיר ל-14 חברות שינקו אותה. הפעולה השנייה שעשינו, הייתה לחדש את פני העיר. המדרכות היו אספלט למי שזוכר. עברו רחוב רחוב והפכנו אותן לרחובות וכיכרות יפות, שהיא תהיה עיר יפה. אלו היו שתי הפעולות הראשונות שעשיתי לטווח הקצר", אמר והוסיף כי ידע שקידום בנייה היא פעולה שאורכת שנים, ולכן היה צורך ראשית להציג לציבור הישגים בטווח הקצר.

"במקביל", הוסיף, "התחלנו בפיתוח העיר בשלושה מישורים – בניית יחידות דיור, בניית תעסוקה לאלה שיבואו לגור ואלה שנמצאים בעיר, והדבר השלישי – הרכבת הקלה. "עד ינואר 2026 ייפתח מחצית של הקו הירוק שיוצא מגילה, עובר בצומת פת וגבעת רם, ומגיע לבנייני האומה. שנה לאחר מכן, ייפתח עד להר הצופים. בחודשים הקרובים נתחיל לעבוד על הקו הכחול".

ליאון מנה חלק מתוכניות הפיתוח בעיר בתחום המגורים והתעסוקה: "הגיעו לכאן החברות הכי גדולות בארץ. בפארק הוג'יטק (שמקימה גב ים, א"כ) בגבעת רם בונים 300 אלף מ"ר של הפרימיום של ההייטק. בעוד כמה חודשים פותחים שני בניינים ראשונים עם 90 אלף מ"ר. עד סוף השנה נקדם 3,500 יחידות דיור ב'סטריפ חברון', עד סוף השנה הבאה ניתן היתרי חפירה".

המפגש עסק בין היתר בהתעניינות של תושבי חוץ ברכישת דירות בישראל. ראש העירייה: "תושבי החוץ, המקום הראשון שהם רוצים לגור בו הוא ירושלים. נכון שיש למשל את נתניה עבור הצרפתים, אבל אין שם מספיק בנייה, אז הם פונים לירושלים. אנחנו מתכוונים לנסוע לחו"ל כדי לשווק פרויקטים. כבר עכשיו מגיעות אליי קהילות מחו"ל שרוצות לקנות למשל בניינים שלמים, רק מבקשות – תבטיח לנו שבית הספר יהיה ברוח שלנו. כמובן שהסכמתי".

את אווירת הפיתוח בעיר, ייחס ליאון בין היתר לעומדים בראש מערכות התכנון וההנדסה. "אם אתה בא עם תוכנית טובה שעוברת את מהנדס העיר (יואל אבן, א"כ) ויו"ר הוועדה המחוזית ירושלים (שירה תלמי באבאי, א"כ), לא צריך להתחנן לבנות". מאידך, התייחס ליאון למצוקת כוח האדם, שגם פגעה בשנה האחרונה בתנופת הבנייה, לאחר הפסקת עבודתם של פועלי הבנייה הפלסטינים – כוח עבודה משמעותי בשוק הנדל"ן, ובעיקר בירושלים: "אם יש משהו שתקע אותנו, זו סוגיית העובדים. לא מצאנו חלופה לעובדים הפלסטינים. אני מקווה שנוכל להחזיר את העובדים, כמובן שתחת כללים נוקשים ובדיקות, כדי שאתם (יזמי הבנייה, א"כ) תוכלו לעבוד בשיא המרץ".

עוד לפני הפאנל שהתקיים, הודה אילן גורדו יו"ר ארגון קבלני ירושלים, בתנופת הבנייה בעיר, ואמר כי "מרכז העיר קם לתחיה בשנים האחרונות, עם בניית הקו הירוק בסמוך". ואולם, הוא גם פנה למקבלי ההחלטות בממשלה, והציף את אחת הבעיות שהכי מטרידות את הענף בשנה האחרונה: "צריך להכיר באיחורים שלנו במסירות דירות. לא אנחנו הבאנו את המלחמה הזאת, כפו עלינו אותה. אותנו החריגו מכל המענקים. התאחדות בוני הארץ עומדת להגיש עתירה שיכירו בנזקים שנגרמו לנו. לצערנו לא מצאנו אוזן קשבת לכל הבעיות שלנו. אנחנו קבלנים, ורובינו בני קבלנים – נדע להתמודד ונעבור את המשבר הזה".

עידו הרשקוביץ, מנכ"ל "עדן – החברה לפיתוח כלכלי של ירושלים", שהיא הזרוע הביצועית של העירייה ומטפלת בפיתוח כלכלי ופיתוח המרחב הציבורי באזורי מסחר ותעסוקה בבירה, הסביר על שתי תוכניות הענק בתחום הנדל"ן המניב בירושלים – רובע הכניסה לעיר שהולך ומוקם בימים אלו, ורובע תלפיות שיכלול 1.3 מיליון מ"ר עבור תעשייה, תעסוקה ומסחר, וגם אלפי יחידות דיור.

הכותרת החשובה ליזמים על חלון ההזדמנויות

בפאנל שהנחה רולס, אמרה יו"ר הוועדה המחוזית שירה תלמי באבאי: "בוועדה המחוזית רוצים לעבוד מהר כי אנחנו מרגישים שאנחנו בדיליי (עיכוב, א"כ), אבל יש הזדמנות מטורפת בעיר הזאת. יש לנו משימות אדירות שהן גם עירוניות וגם לאומיות. סוף המלחמה יפגוש את ירושלים עם שלל דירות ושטחי תעסוקה, ויפגוש את הפריחה שמתרחשת אחרי מלחמות".

מהנדס העירייה יואל אבן סיפר על הפעילות הענפה בעיר, ונתן קרדיט לראש העירייה ליאון כשסיפר כי בעיות ופלונטרים שניקרו במהלך הדרך, נפתרו לעיתים במהלך הליכות שביצעו השניים ברחבי העיר: "מה שיש בעיר זה בזכות הראש ובזכות הדחיפה שלו. כמות יחידות הדיור זה בזכות ראש העיר. בקיץ 2023 עמדנו על היתרים ל-800 יחידות דיור בלבד, ותזכרו שבספטמבר היה חודש חגים. ראש העיר הרגיע ואמר שנגיע ליעד שהצבנו לעצמנו. עד סוף השנה הגענו ל-7,500 יחידות, כשרוב-רובן היו בחודשים האחרונים של השנה, עם תחילת המלחמה. הייתה ועדה אחת שהכנסנו אליה לאישור 2,500 יחידות דיור".

המשנה למנכ"ל שיכון ובינוי, אבישי קימלדורף סיפר על היקפי הפרויקטים של החברה בירושלים: "אחד הדברים שמשמחים אותי זה לחזור לירושלים כי החברה עובדת מאד חזק פה. החברה גם עבדה פה בעבר – עם דיור להשכרה בארנונה למשל. לשיכון ובינוי יש 12 מתחמים של התחדשות עירונית ביער, מהן 2,200 יחידות דיור בשלבים סטטוטוריים. יש פרויקט אחד על דרך חברון עם שני מגדלים לקראת היתר, ואנחנו מקדמים עוד מתחמים. מדובר במעורבות גדולה מאד בעיר – גם בקרקע, גם בהתחדשות וגם במסחר".

מנכ"ל מנרב נדל"ן אהוד שטרנהיים סיפר כי החברה "עבדה לאורך השנים הרבה מאד בירושלים, בפרויקטים ציבוריים ופרטיים, כמו למשל יד ושם. בצד היזמי, הפעילות שלנו כוללת דיור להשכרה של 100 יחידות דיור במורדות מלחה, שאמור להתאכלס בתחילת 2025, על אף אתגרי המלחמה. פה בירושלים יש לנו פעילות עם הדסה והאוניברסיטה העברית – פרויקט ייחודי בהדסה עין כרם שמאכלס תעשיות בתחום הרפואי. לאורך השנים היה מאתגר לאכלס אותו, ובשנים האחרונות  אנחנו ב-100% איכלוס. מקווה שניפגש בתקופה הקרובה עם הוועדה המחוזית על מהלך להגדיל את שטח הבנייה שם".

מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), אייל חיימובסקי ביקש להסתכל על ירושלים כעוגן מטרופוליני, ולא רק כעיר: "3.5 מיליון מ"ר לתעסוקה בירושלים ישרתו גם את אנשי גוש עציון וישובים אחרים. ברובע הכניסה לעיר אנחנו נמצאים כבר ב-70% תפוסה עוד לפני שהחלו החפירות. היו שנים שרדפנו אחרי יזמים שיבואו לשמוע בכלל על ירושלים, עכשיו אנחנו בתקופת רנסנס".

כאן חיימובסקי נתן את אחת הכותרות המעניינות של האירוע: "לכם היזמים, אלה שמתסכלים כמה שנים קדימה, אני אומר – אנחנו היום נמצאים בחלון כזה שלא משלמים היום היטלי השבחה בהתחדשות עירונית. אבל יש לנו ראש עיר שמאד חובב היטלי השבחה. יש כרגע מסים והטבות שלא בטוח שיהיו על השולחן בעתיד".

"אנחנו עם עתודות לא מבוטלות של שטחי מסחר בירושלים. שירה (תלמי באבאי, א"כ), את צריכה להיות ערנית – בקרוב היא תאשר לנו את תוכנית קירוי בגין שתביא עוד 2,000 יחידות דיור. תלכו להזיע עכשיו כי הקליינטים כבר כאן".

"יושב כאן יוסי גרינס (סמנכ"ל בנייה מגורים בשיכון ובינוי סולל בונה, א"כ) שמנהל את כל המגורים בסולל בונה – עם 3,000 יחידות. עד לאחרונה בנינו רק עבור חברות אחרות, כעת החלטנו לצאת החוצה", סיפר אסף ענבר, מנכ"ל שיכון ובינוי סולל בונה, מחברות הביצוע הגדולות בישראל, על המהפך שהוביל בחברה. "סולל בונה מציינת השנה 100 שנים. יש לה צבר של 15 מיליארד שקל. אנחנו מקימים את פרויקט התקשוב בדרום שיעביר לשם כ-20 אלף חיילים, סולל בונה עושה תכנון וביצוע של מיליון מ"ר. בירושלים היא חנכה בשנים האחרונות  את קמפוס בצלאל (בו התקיים האירוע  כאשר לפניו, נערך בו סיור עבור המשתתפים, א"כ), בונים את מעונות ספרא בגבעת רם. לפני שנה פתחנו פעילות גמרים בסולל בנייה. אנחנו מבצעים את מלון מנדרין אוריינטל בירקון בתל אביב, המלון המפואר ביותר בישראל".

ענבר סיפר על אתגרי החברה בשנה האחרונה: "מעל 30% מהצוות הניהולי שלנו גויס. וצריך להבין, אנחנו חברה שמוצאת את עצמה עם התחייבויות, ו-30% מהצוות המוביל שלה גויס ב-7 באוקטובר. ראשית, אנחנו מאד גאים בעובדים שלנו שמשרתים במילואים, והתגייסו חלקם לשנה שלמה ועדיין במילואים. מה שראינו זה מדהים – ראינו שמצד אחד הצוות הניהולי גויס, מצד שני כל מי שנשאר נרתם ונתן מעל ומעבר כדי שבאמת נמשיך ונממש את ההתחייבויות שלנו כקבלן".

מנהל זרוע המשכנתאות של בנק מזרחי טפחות, דרור פלדמן סיפר על הנתונים המרשימים של לקיחת ההלוואות, והזינוק האדיר במספרים ביחס לתחילת המלחמה, נתונים שמתקרבים לאלו שהיו בשיא תנופת הנדל"ן ב-2022 – וצריך לזכור שאנחנו עדיין בתקופת מלחמה ועם ריבית גבוהה. "המרחב הגדול ביותר שלנו בבנק הוא יהודה – והוא יושב בירושלים. היו לנו ימים במרחב יהודה שעשינו 60-80 מיליון שקל ביום במשכנתאות". דרור גם התייחס לקהל תושבי החוץ שרוצה להתגורר בבירה: "זיהינו שיש פוטנציאל אדיר לפעילות של תושבי חוץ באזור ירושלים. ריאיון עם פלדמן פורסם השבוע באתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי.