ב-1 בנובמבר נכנסה לתוקפה רפורמת הרישוי העצמי שמאפשרת גם לאדריכלים מורשים להוציא היתרי בנייה. הרפורמה הזו נועדה להפחית בעומס העבודה של הוועדות המקומיות, שחלקן קורסות תחת נטל הבקשות – מה שמאריך משך הוצאת ההיתר לכשלוש שנים – וזמן כידוע עולה הרבה כסף. המהלך הנוכחי, טוענים יוזמיו, אמור לקצר את משך הוצאת ההיתר לממוצע של חצי שנה, אשרי המאמין.

הרפורמה הזאת התבשלה מספר שנים בקידומו של מינהל התכנון, והוכנסה לחוק ההסדרים האחרון. בחודשים האחרונים המהלך היה עוד וולונטרי, אולם כעת הרשות המקומית כבר תחויב לאשר את הליך הרישוי העצמי על ידי אדריכל מורשה.

כדי שאדריכל יהיה מורשה להוצאת היתר, הוא צריך לעמוד בשני פרמטרים – ותק והיקפי עבודה. לקבל ההרשאה, הוא יצטרך להציג היקפי עבודה של 5,000 מ"ר לפחות שקיבלו היתרים ב-10 השנים האחרונות – היקפי פרויקטים צנועים יחסית. לאחר מכן הוא כבר יוכל לטפל בהוצאת ההיתר משלב הבקשה הראשוני, ועד לגמר, אולם רק בפרויקטים של עד 42 מטרים – כ-12 קומות, ובמבנים שלפחות 80% מיועדים למגורים. את ההליך ילווה מכון בקרה מוסמך.

בשנתיים האחרונות יכלו אדריכלים להוציא היתר לבניינים עד גובה של 29 מטרים – כשמונה קומות בלבד. וכמה בקשות הוגשו במסלול הזה? מספר זעום – חמש בלבד.

אדריכל אסף אשרוב, יו"ר מחוז תל אביב בהתאחדות האדריכלים ומי שליווה בצמוד את חבלי הלידה של הרפורמה, מסביר מדוע מדובר במספר נמוך כל כך: "עד זה היה על עיקרון הוולנטוריות של הוועדה המקומית. הם יכלו לאפשר לאדריכלים להוציא היתרי בנייה, אבל כמעט אף רשות לא אישרה זאת".

-מדוע? זה הרי אמור להקל על העומס של הוועדה

"מדובר על 'פגיעה' בשליטה של ראשי ערים – ולא רק מהנדסי הערים – בהיתרי בנייה בתחומי הרשות. הרי אם ראש עיר לא רוצה להוציא היתר לתוכנית מסוימת, הוא יכול לעשות הכל כדי שהיא לא תקבל, או לעכב את הוצאת ההיתר כמה שאפשר. הרפורמה הזאת מוציאה את השליטה מהידיים שלו".

לפני כשבוע, בכנס של השלטון המקומי, אמר יו"ר מרכז השלטון המקומי, ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, כי ראשי הערים מוכנים לשחרר את הרסן ולאפשר לאדריכלים לבצע רישוי עצמי, אולם "אף אדריכל לא בא לבקש לעשות את זה".

על דבריו של ביבס, מגיבה יו"ר התאחדות האדריכלים, אדריכלים אורנה אנג'ל, בתמיהה: "למה שאדריכלים יבואו כל עוד לא היה ברור שאנחנו צריכים לעשות 'מיני היתר' נוסף?".

אנג'ל תומכת כמובן ברפורמה אותו ההתאחדות קידמה, אבל מספרת לחדשות מרכז הבנייה הישראלי על מגבלה שהוסרה לאחרונה, וסללה את הדרך למהלך שאמור להקל על הוצאת היתרי הבנייה: "יאשי סער (מנהל אגף בכיר לרישוי בחטיבת הרגולציה במינהל התכנון, א"כ) החליט להוציא תקנה שבשביל להוציא את ההיתר הבנייה, צריך להגיש 'מיני בקשה' למהנדס הרשות. התנגדנו לכך כי מה זה תורם בעצם, שכן צריך שוב את הרשות המקומית? מינהל התכנון חזר בו בסוף מההחלטה הזו".

-אז אחרי שהוסר "המיני היתר" הנוסף מהפרק, כמה התממשקויות יהיו לאדריכל עם הוועדה המקומית כשהוא גם מוציא היתר?

"בתחילת המהלך כשצריך יהיה לקבל תיק מידע מורחב, ואני מדגישה – מורחב, שברור שיהיה צריך להחיל את כל המידע להיתר. זו הנקודה הראשונה. נקודת המפגש השנייה והאחרונה תהיה בתעודת הגמר שנחתמת על ידי המורשה להיתר, ותשלום האגרות".

לגבי תיק המידע המורחב, מעלה אשרוב, יו"ר מחוז תל אביב בהתאחדות האדריכלים, נקודה מעניינת שמתקשרת לחוסר הנכונות לכאורה של הרשויות המקומיות לשחרר את אחיזתם מהשליטה בהוצאת ההיתרים: "בשנה שעברה נתנו לוועדות המקומיות עוד זמן להתארגן לקראת רפורמת הרישוי העצמי, עד שזה הפך לחובה. אבל הדבר היחיד שהרשויות המקומיות יכולות לעשות – אלה שלא נלהבות מהרישוי העצמי – הוא לא להוציא תיק מידע מורחב, והחוק אוסר את זה. כשמזיזים את הגבינה למישהו, זה קשה מאד. מעניין יהיה לראות אם יעשו את זה, ומה אפשר יהיה לעשות במידה והדבר קורה".

אדריכלים חוששים מנטילת אחריות

"אני לא יודע מי ירצה לקחת על עצמו להיות אחראי להוצאת היתר בנייה. כל האחריות המשפטית תיפול עליו, הביטוח המקצועי יזנק. זה עונש". כך אומר לנו לא לייחס אדריכל שעובד באזור השרון, שנרתע מרפורמת הרישוי העצמי.

על כך עונה אנג'ל: "נכון, יש לקיחה של אחריות. אבל אני מפנה אותה למה שראול סרוגו (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, א"כ) אמר לאחרונה – כדי שנוכל לקצר את לוחות הזמנים, הוא מוכן לשלם על זה גם פי ארבעה וחמישה. כך, כפועל יוצא, שכר העבודה של האדריכל שגם יוציא את ההיתר במסגרת הרישוי העצמי, יהיה משמעותית גבוהה יותר".

-הרי הפחד הגדול הוא הביטוח המקצועי, שיזנק משמעותית במקרה כזה

"ואפשר יהיה לגלם את זה במסגרת שכר הטרחה".

אדריכל גיא דוננפלד, מהנדס עיריית בית שמש ומנכ"ל איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, לא חושש מהרפורמה וגם פחות מאחריות האדריכל: "זה מסלול נוסף שפותח פתח ליזמים ואמור לקצר לוחות זמנים", הוא אומר בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. "אנחנו לגמרי בעד זה".

-אבל עד כה לא הרבה אדריכלים ניצלו את האפשרות המצומצמת יותר שהייתה

"נכון, לא הרבה השתמשו עם זה, אבל לא רואים בעיה עם האירוע. הדרישות שלנו הייתה שהאחריות תהיה אחריות כוללת של אותו זה שמוציא את ההיתר – אותו אדריכל, לכל אורך כל השלבים.

"במקביל, צריך לקדם את נושא של קוד הבנייה הישראלי שישים קודקס לבנייה, שבעלי המקצוע יהיו מחויבים אליו, בדומה לארה"ב ומדינות אחרות. במינהל התכנון עובדים על זה. מדובר על סטנדרטיזציה של בעלי מקצוע שמתכננים. בצד השני של הסקלה תהיה מערכת נוקשה של סנקציות לבעל מקצוע שמפר את האמון בו".

יחסוך עד 25% מההחזר על הקרקע?

מנכ"ל ומבעלי חברת צמח המרמן, חיים פייגלין, המשמש גם כסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הוא מהקולות הבולטים בביקורת על הבירוקרטיה של גופי התכנון והבנייה בישראל. בשיחה עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי, הוא רוצה להאמין שמדובר בנקודת מפנה של ממש. "אני מקווה שזה מהפכה שתלך ותתרחב, כי הרישוי הפך להיות בלתי אפשרי. זה ממש אירוע. יש לך תוכנית בתוקף, ואז להגיש בקשה ולקבל היתר זה אירוע של שלוש עד חמש שנים, יותר מהזמן שלוקח לבנות בניין – שגם התארך בגלל המחסור בכוח אדם".

"למי הסחבת הבירוקרטית הזו תורמת בכלל?", הוא תוהה. "זה לא תורם לאיכות הבנייה, לא לאדריכלים, לא לנו הקבלנים והיזמים. זו סחבת שמקיזה דם ליזמים ולכולם".

-אם הרישוי העצמי יתברר כהצלחה, אתה יכול להעריך כמה זה עשוי לחסוך ליזמים?

"אם אתה יושב על מגרש שקנית במזומן ויש לך הלוואה בבנק, אז אתה יכול לחסוך על פניו כשלוש שנים של ריבית דה-ריבית, וזה עשוי להגיע ל-25% חיסכון על הקרקע".

-כלומר, רכשת מגרש ב-100 מיליון שקל, אחרי שלוש-ארבע שנים ההחזרים לבנק כבר יעמדו על 125 מיליון בגלל הריביות. אז אם לפחות התהליך הזה של הוצאת היתר תסתיים בחצי שנה כמו שמקווים, החזרתי הריביות יהיו נמוכים יותר

"בדיוק. זרקת סתם 20 מיליון שקל. בעצם, לא זרקת, אלא זה הולך לניפוח המאזנים של הבנקים, אבל הציבור יצטרך לשלם את זה, כי אתה מגלגל את זה אליו, כי זה עם רווח יזמים, תקורות חברה וכן הלאה והלאה. לכן אני חושב שכל המערכת הזאת חייבת לעבור מן העולם. האדריכלים צריכים להיות הגורם המקצועי".

-וכאן זה נוגע אליכם. כדי שאדריכל יהיה מוכן להיכנס להרפתקה הזו, הוא יצטרך לכסות את עצמו בביטוח הרבה יותר יקר, וזה יתגלגל אליכם. זה שווה?

"בוודאי שנהיה מוכנים לשלם על זה, כי עד עכשיו כסף ענק פשוט היה נזרק לפח או למאזני הבנקים. לכן שווה לנו לשלם על שכר טרחה גבוה יותר לאדריכלים. שייקחו שכר טרחה גבוה יותר ובמקביל יקבלו אחריות, יוציאו היתרי עבודות, אישורי איכלוס,יהיו אחראים לכל התחנות שבדרך.

"זה יעלה את קרנם של האדריכלים", נותן פייגלין זווית נוספת. "אדריכל מנוסה שמורשה להיתר זה לא דבר שיש עכשיו רק בישראל, זה קיים בכל העולם. הרי הם הרבה יותר מנוסים מאשר איזה אדריכל צעיר, הנדסאי או טכנאי אדריכלות שהוא פקיד בעירייה בשכר נמוך ולא בהכרח ברמה המקצועית הכי גבוהה. המערכת הקיימת רק פוגעת בפרויקטים. יש פה אירוע שעשוי לשפר את איכות הפרויקטים, לחסוך הרבה זמן, המון כסף ולהציב את האדריכלים במקום הראוי להם. בכל מקום בעולם הם גיבורי תרבות. אדריכלות זאת אחת אומנויות שהכי משפיעות על חיינו היום יומיומיים".

ביום שני 11 בנובמבר, יתקיים במרכז הכנסים של מרכז הבנייה הישראלי באצטדיון העירוני בנתניה, יום עיון על מהפיכת הרישוי ב-2025, כולל התייחסות לכל היבטי הרישוי העצמי. בין היתר תדבר אדריכלית ימית כהן, סמנכ"לית רישוי ורגולציה במינהל התכנון, על הרישוי העצמי, האם מדובר במהלך מחייב, מהם התמריצים ומי מוסמך כמורשה לחתימה על היתר בנייה. לכנס זה הכרטיסים אזלו, אולם בחודש דצמבר יתקיים כנס נוסף בנושא. לפרטים – לחצו כאן