מינהל התכנון ביצע בעת האחרונה מהפכה של ממש במטרה לקצר משמעותית את משך הזמן להוצאת היתרי בנייה, שעומד כיום על כשלוש שנים בממוצע. פרק זמן כל כך ארוך, עולה ליזמים הון עתק מבחינת הריביות, דבר שמייקר את עלויות הפרויקט ומתגלגל בסופו של דבר ללקוחות הקצה – הרוכשים. מאידך, לא כולם מסכימים כי אותם מהלכים – רפורמות כפי שהם מכונים – אכן יעשו את המצופה מהם.
בשבוע שעבר התקיים במרכז הכנסים של מרכז הבנייה הישראלי, כנס רישוי אליו הגיעו כ-350 איש מכל האקו-סיסטם של ענף הבנייה – יזמים, מהנדסי ערים, אדריכלים, עורכי דין ועוד, כדי להיחשף לאותן רפורמות. ראשי ומנהלי המחלקות במינהל התכנון התייצבו בכנס וציינו את שביעות רצונם מהממשק הישיר בכנס עם הענף, כמו גם את אפשרות לשמוע דעת הפעילים בענף לגבי אותן רפורמות. בשל הביקוש הגדול, יקיים מרכז הבנייה הישראלי כנס רישוי נוסף במהלך דצמבר, שהפרטים על מועדו יפורסמו בהקדם.
את כנס הרישוי ניהלה בהיבט התוכן אדריכלית כרמל זמיר, סמנכ"לית מקצועית במרכז הבנייה הישראלי ועורכת התכנים בוועידות מרכז הבנייה. את הכנס הנחה עו"ד בני זלמנוביץ'.
- לגלריית תמונות מכנס הרישוי – לחצו כאן
בפתיחה פירט יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הרב נתן אלנתן פירט על ארבע הרפורמות החדשות – רפורמת הרשיוי העצמי והאדריכל המרשה להיתר, שיכול להוציא היתרים למבנים בגובה של עד 42 מטרים (כ-12 קומות); ביטול ההקלות והעברתם לשינויי תב"ע במידת הצורך; ביטול החלוקה בין שטחים עיקריים לשטחי שירות; ותוכנית העיצוב – אחת הסוגיות שהכי מטרידה את ענף הבנייה. "זה נושא שלא מוכר בחוק", אמר אלנתן. "זה הגיע למחוזות הזויים… דרישות לא חוקיות או דברים שנוגדים את התב"ע".
בהמשך חיזק את המהלכים הללו מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח, שגם פירט על התוכנית האסטרטגית החדשה שמחלקת את ישראל ל-28 מרחבים עצמאים, שיעניקו לאזרח את כל צרכיו במרחק של עד חצי שעה ממקום מגוריו.
ראש רשות הרישוי רון רקח סיפר על תפיסת העולם של הרשות החדשה יחסית שהוקמה לפני כשנה: "בהליך הרישוי אנחנו כל הזמן רגילים לקבל טופסולוגיה. אנחנו מנסים לשנות את תפיסת העולם, במקום גוף מגיב להיות גוף יוזם – לעזור ליזם. אנחנו רשות הרישוי של המועצה הארצית עבור מגורים, ורשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות, שעבדה באופן נישתי והורחבה מאד בשנה האחרונה. אנחנו מוציאים התרים מכוח התת"לים, גם עבור תמ"אות. העברנו חקיקה מאד משמעותית לפני כשנה לתופסות להגדרת התשתיות הלאומיות – אליו נכנסו למשל בתי חולים. המטרה שלנו לא להחליף רגוטלטור, אלא לשנות מאזן – שאף אחד לא ישתמש בזכות הווטו שלו כשאין צורך".
לדבריו, מ-10 תוכניות לשנה, "ב-2024 כבר 20 עובדי האגף מטפלים כרגע ב-61 בקשות, והיעד שלנו הוא 300 בקשות בשנה, ועוד 62 הרשאות בטיפול – שזה הליך מקל. זה מביא אותנו ליותר מ-100 בקשות בשנה.
קרן דנון, מייסדת ומנהלת פתרונות פשוטים בנדל"ן, עוסקת ביום יום בבירוקרטיה הישראלית ומובילה כבר שנים את ניהול התהליכים הסטטוטוריים של מאות גורמים בעיקר בסקטור הפרטי באמצעות דיאלוג רציונאלי לדבריה עם מקבלי החלטות. "אין פה קסמים", ,אמרה. "זה רק מקצועיות ושליטה בתקנות ובעיקר באינטרסים של כולם". היא שיקפה את ההתמודדויות שהיא מצליחה לפצח והוכיחה שאפשר להפוך את כל היזמים לפתירים. השורה התחתונה הייתה שיש צורך להשאיר את ההתמודדות מול הבירוקרטיה למומחים – משום שמדובר בתחום מקצועי שלם שאין טעם לנסות להובילו באופן עצמאי.
מנכ"ל ובעלים של סקייליין, אביב כרמל, דיבר על קיצור לוחות הזמנים בגזרות שבהן יש צדדים בירוקרטיים. אלה הומחשו על ידי כרמל שמעורב בשלבים הראשונים של ההתארגנות לביצוע וככל שהוא נכנס לתמונה מול הרשויות מוקדם יותר, כך נמנעים היזמים מהשחתת זמן על סייגים, למשל בנוגע להצבת העגורנים. בפרזנטציה המחיש שוב שעדיף להכניס מומחה ולנהל את הסיכונים הרבה לפני שהיזם יעוכב בתהליך הביצוע.
אדריכל צחי וזאנה סיפר אמנם על החשש של האדריכלים לקחת אחריות בכל הנוגע לרישוי העצמי, "אלא שמבחינה מעשית וחוקית, חלה על האדריכל, בתפקיד עורך הבקשה גם בבקשה רגילה להיתר ושלא בהליך אדריכל מורשה, אחריות מלאה בדיוק בסוגיות החלות עליו כשהוא אדריכל מורשה. חתימתו מחייבת אותו כל מה שנקבע בחוק ובתקנות. יותר מכך, אדריכל מורשה שמרחיב את שירותיו, יכול לבקש שכר טרחה גבוה יותר". גולת הכותרת מבחינתו של וזאנה, הייתה: "נחמיאס הוכיח כי יזם ששוכר שירותים של אדריכל קשוח, חוסך 38 שקלים למ"ר בפרויקט".
סא"ל משה שלמה, ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף, הציג את המהלך הנוכחי של הפיקוד שעושה שימוש ב-AI לטובת בדיקת החלק של הממ"ד בבקשה להיתר.
נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם ומי שהיה מהנדס עיר בעברו, סיפר בפאנל בו השתתף: "היינו מהנדסי ערים. לצערי עם כל הרגולציה והבירוקרטיה זה יהיה יותר קשה. צריך לקחת את אנשי המקצוע הכי טובים". בהקשר זה סיפרה מהנדסת עיריית רחובות דלית הראל כי "יש לי חמש בודקות על 1,500 תוכניות בשנה". שאר משתתפי הפאנל, בניהולו של עו"ד זלמנוביץ' – המשנה למנכ"ל שיכון ובינוי אבישי קימלדורף, מהנדס עיריית יוקנעם מייק סקה ומהנדס עיריית רעננה חיים מלמן, היו מאד ביקורתיים כלפי הרפורמות בתחום הרישוי, וטענו כי לא אלה יובילו לקיצור לוחות זמנים.
המחסור המשמעותי בכוח אדם ברשויות הוצף לא אחת לאורך הכנס. עולה גם התהייה האם הרובוטיקה וטכנולוגיות מבוססות ה-AI יחליפו בעוד כמה שנים ביעילות את צוותי הבדיקה, ולכן עיקר המאמץ צריך להיות מושקע בהנגשת המידע לגורמים בענף.
יו"ר הוועדה המחוזית חיפה רותי שורץ חנוך הרצתה אף היא בכנס. מכורח תפקידה, מימושן של היוזמות שמקודמות בקצב מהיר קידום מהיר של תוכניות, באמצעות יצירת מנגנון יעיל, לא מתעכב בעיקר בוועדה המחוזית שבראשותה. ואולם בטרם כניסתה לתפקיד הנוכחי, היא שימשה כסמנכ"לית הרגולציה במינהל התיכנון, וכמעט כל הרפורמות שהוצגו בכנס עברו תהליך הבשלה בתקופתה. "קידמתי חלק מהפתרונות היצירתיים ביותר כמו תיכנון חושב רישוי ושורה של צעדים שכבר מקצרים את הליך קבלת ההיתר".
עו"ד ברק קינן, שותף במשרד פירון, פירט על תקנות חוק התיכנון והבנייה החדשות. יאשי סער, מנהל אגף בכיר, רישוי תקנות ומכונים במינהל התכנון, הסביר על סמכויות ותחומים מקצועיים, בהם דרישות מחייבות על פי סוגי הפרויקטים, לוחות זמנים וממשקים עם גופי תמך מוניציפליים. אדריכלית ימית כהן סמנכ"לית רישוי ורגולציה במינהל התכנון, הסבירה על קידום חקיקת משנה ורישוי עצמי כמהלך מחייב המציאות.
השיח על מכוני הבקרה זכה להתייחסות לא מבוטלת בכנס. בין היתר דיבר אדריכל יוני טל, מנהל בקרת ביצוע בחברת ניסים שוקר בקרה בע"מ, על התנהלות המכונים בהתאם לתקנות שנכנסו לתוקף בקיץ האחרון. גם אפרת מחפוד, מנהלת אגף מכוני בקרה במינהל התכנון, התייחסה לסוגיה.
עו"ד ענת בירן, שעוסקת רבות בתחום הרישוי וכל הממשקים אליו – כגון התנגדויות, עררים וקידום תהליכים סטטוטוריים, שנכחה בקהל, ציינה כי "בשנתיים של הוראות המעבר שניתנו בביטול ההקלות, היו בחירות לרשויות המקומיות, עדיין מתחוללת מלחמה שמטלטלת את כל הענף, ולא נראה כי המדינה והרשויות המקומיות נערכו לאירוע שכזה – גם מינהל התכנון לא ידע לציין ועדה מקומית כלשהי שקידמה תוכנית מקומית שמחליפה את ההקלות". משכך, עו"ד בירן ציינה כי לדעתה המדינה צריכה להאריך את תוקף מתן ההקלות.
ב-10-12 לדצמבר תתקיים ועידת מרכז הבנייה הישראלי עיר הנדל"ן אילת, בה ידונו בין היתר גם ברפורמות הרישוי והשלכותיהן. מהרו להבטיח את מקומכם באירוע הגדול של ענף הבנייה הישראלי. לפרטים ולהרשמה – לחצו כאן
> הצג תגובות