כחודשיים לאחר שתוכנית הענק לשכונה חדשה בדימונה אושרה למתן תוקף, מגיעה התגובה נגדה. החברה להגנת הטבע הגישה הבוקר עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, נגד הוועדה המחוזית דרום וגורמים נוספים, בה היא מבקשת לבטל את אישור התוכנית לשכונת רותם. העתירה היא גם נגד יו"ר הוועדה המחוזית, ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית דרום משרד הבינוי והשיכון, רמ"י, עיריית דימונה, וגם גופים שערערו על התוכנית כמו המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, חברת נתיבי איילון ורכבת ישראל, להם יש נגיעה אליה.

כזכור, בתחילת אוקטובר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום למתן תוקף את התוכנית להקמת השכונה במזרח דימונה, שמשתרעת על שטח של כ-8,790 דונם, ותכלול 7,920 יחידות דיור, כ-43 אלף מ"ר למסחר, 583 אלף מ"ר לתעסוקה, 300 יחידות לדיור מוגן וכ-300 חדרי מלון. התוכנית, שהוגשה על ידי רמ"י וקודמה בתמיכת ראש עיריית דימונה, הוכנה על ידי משרד האדריכלים עמוס ברנדייס.

בלב העתירה של החברה להגנת הטבע, היא שהתוכנית הוגשה ללא תסקיר השפעה על הסביבה, כנדרש בחוק. "העתירה עוסקת בתוכנית בהיקף עצום, שאושרה לאחרונה על שטח במזרח העיר דימונה. מדובר בתוכנית בעלת השלכות סביבתיות קשות, המהווה, למעשה, הקמה של עיר חדשה, לכל דבר ועניין, על שטחים פתוחים וטבעיים נרחבים. כל זאת, בזמן שאין כל דחיפות תכנונית בקידום התוכנית, מאחר שבדימונה קיימות עתודות בנייה משמעותיות לעשרות שנים לעתיד… מדובר בשטח עצום בגודלו, הן אובייקטיבית ובפרט ביחס לשטחה הנוכחי הבנוי של דימונה, וכפי שתיאר זאת ראש העיר של דימונה בדיון על התוכנית מפברואר 2024, מדובר 'בעיר חדשה ושלמה' לכל דבר".

בעתירה שהוגשה על ידי היועצים המשפטיים של החברה להגנת הטבע, עורכי הדין אסף בן לוי ואסף רוזנבלום, צוין כי מבחינה סביבתית, התוכנית פוגעת בשטח גדול מאוד, פתוח וטבעי, בעל ערכיות אקולוגית גבוהה, הגובל במסדרון אקולוגי ארצי. "שטח התוכנית מאופיין בשפע פרטי צומח ובעלי חיים ועושר מינים נדיר", נכתב. "חלקו הצפוני של השטח, בו משתלבים הנחלים אשלון ודימונה, מתפקד כמסדרון אקולוגי פעיל, בין שני הנחלים. השטח מאופיין בסלעי גיר ודולומיט מחשופים (יחידות סלע חשופות לעין) קשים, היוצרים מצוקים ומשטחי סלע. ואילו חלקו הדרומי של שטח התוכנית, בו עובר נחל ממשית, מאופיין גם הוא בסלעי גיר ודולומיט, בעל ערכיות מירבית, עם מגוון צומח ועושר מינים גדול. חלק זה, מהווה גם בית גידול נדיר לנרקיסים. במרכז התוכנית, מאגורות מתקופות היסטוריות (בורות מים) האוספות ומשמרות מי נגר, ועוד אתרי מורשת וארכיאולוגיה. בשל מיעוט המשקעים באזור, המערכת האקולוגית רגישה מאוד לשינויים סביבתיים, שימושי קרקע, השפעות שוליים ושינויי אקלים".

על פי העתירה, התוכנית אושרה להפקדה ולאחר מכן אושרה, בניגוד לדין, מבלי שהוכן תסקיר השפעה על הסביבה, למרות שקיימת חובה להכין תסקיר לפי תקנות התסקירים, ולמרות שאין ספק – לדברי החברה להגנת הטבע –  כי התוכנית היא בעלת השפעה ניכרת על הסביבה וחלה באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה. הדרישה להכנת תסקיר, הובעה שוב ושוב גם על ידי המשרד להגנת הסביבה, שהוא היועץ הסביבתי לוועדה המחוזית, ושמצא ליקויים רבים לכאורה בתוכנית והתנגד להליך אישורה. יו"ר הוועדה המחוזית דרום עודד פלוס, אף קבע כי הדרישה הזאת של החברה להגנת הטבע היא משפטית ולא סביבתית, ולכן יש לדחות אותה.

בחברה להגנת הטבע טוענים כאמור כי הקמת שכונת הענק הזאת אינה מחויבת המציאות – וזאת משום שאין מחסור בעתודות קרקע בעיר. "דימונה היא העיר בעלת שטח השיפוט הגדול בישראל, כ-220 קמ"ר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתגוררים בדימונה נכון לסוף יוני 2024 כ- 37,713 תושבים, והאוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2%. כך, בשנת 2024 פורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל לא פחות מתשעה מכרזים לשיווק לבנייה בהיקף של 2,812 דירות, אך כל המכרזים נכשלו בהעדר ביקוש".

עוד צוין כי "מהנתונים שהוצגו לוועדת המשנה להתנגדויות על ידי החברה להגנת הטבע, עלה כי דימונה מסוגלת לגדול בטווח הקרוב-מידי בלא פחות מ-32,704 אלף תושבים – כמעט הכפלה של העיר רק על בסיס התוכניות הקיימות, ללא תוכנית דימונה מזרח. לפי קצב הגידול של העיר, מלאי זה מספיק להתפתחות העיר במשך העשורים הקרובים. משמעות הדבר היא שאין כל צורך תכנוני או דמוגרפי, בוודאי צורך דחוף בהקמת שכונה חדשה שמכפילה את גודלה של דימונה. ועל כן, הוועדה המחוזית שגתה בכך שקידמה את התוכנית כל עוד קיים מלאי תכנוני לא ממומש בהיקפים כה גדולים".

בעתירה צוין כי נראה שהתוכנית קודמה "בחיפזון רב, כפי הנראה על מנת לעמוד בלוחות זמנים שנקבעו מראש, ותוך התעלמות מהשפעות התוכנית על הסביבה ועל תושבי העיר". זאת הסיבה להגשת הערר ש"מעלה סוגייה בעלת אופי עקרוני, השלכות רוחב משמעותיות, והשפעה ציבורית וסביבתית קשה, המצדיק את התערבות בית המשפט".