ירושלים עוברת מהפך ענק בתחום הבינוי, עם היתרים ליותר מ-7,500 יחידות דיור בכל אחת משלוש השנים האחרונות, אחרי שנים של כ-2,000 יחידות בשנה, ועם מיליוני מ"ר מתוכננים למשרדים ותעסוקה.

ראש עיריית ירושלים משה ליאון, התייחס לכך בוועידת מרכז הבנייה הישראלי עיר הנדל"ן אילת, שהתקיימה במלון דן בעיר. "הקדנציה הראשונה הייתה למעשה בנייה במלוא הקיטור כדי להדביק פיגור, שאני לא מגזים, לפחות 20 שנה בירושלים", אמר. "היום אפשר לומר שירושלים נשארה מאחור, לא נמנה את הסיבות למה – אך זו עובדה. אני יודע מה זה מרכז הארץ, איך התקדמה הבנייה שם ולצערי הרב ראיתי שבירושלים הכל היה תקוע. כשנכנסתי לתפקיד (בסוף 2018, א"כ),  הדבר הראשון שעמד לנגד עיני זה איך אני מביא עוד אוכלוסייה מכל הרבדים, מכל הכיוונים. ב-15 השנים לפני שהגעתי, בממוצע היו 2,000 יחידות דיור. היום יש 7,500 היתרי בנייה. אנחנו גם בונים מיליונים של מ"ר לתעסוקה. והרכבת הקלה תהווה מהפכה אמיתית בעיר כי היא גורמת לכך שאנחנו נצופף יותר את העיר, והיערות והריאות הירוקות יישארו אותו הדבר״.

על התוכניות לחמש השנים הקרובות אמר ראש העירייה ליאון: "בעיקר לממש את מה שהתחלנו בקדנציה הקודמת. בבחירות הראשונות נבחרתי עם 50% ועכשיו 81%. כשבאתי לבחירות האחרונות אמרתי את האמת, הצגתי את התוכניות שלי. יש רוב ברור של ירושלמים שאומרים לנו תמשיכו עם המדיניות הזו, כי אנחנו רוצים שהילדים והנכדים יפסיקו לעזוב את העיר. לצד זאת, הביקורת באה ואומרת אל תבנה לגובה. לה אני עונה שאין פתרון לזה. הפתרון היחידי והרציני לפיתוח ירושלים הוא לדאוג לדורות הבאים ולעם היהודי תוך בניית העיר. וכשאני בונה את הבנייה הגבוהה, אני דואג לדורות הבאים של הירושלמים והעולים החדשים שיבואו בהמוניהם. אין יזם אחד בירושלים שאומר אכלתי אותה, כולם מוכרים הכל״.

על רקע ההתפתחות, מחירי הדירות בעיר גם זינקו בצורה משמעותית. "יש ביקוש ענק להתגורר בירושלים ובכלל יש ביקוש של דירות לרכישה", אמר ליאון, "ולכן זה השיעור הראשון בכלכלה – תגדיל את ההיצע, תוריד את המחירים. אני מאמין באיזשהו שלב שהמחירים יתמתנו ואף ירדו".

ליאון גם התייחס כמובן לאותם מיליוני מ"ר של תעסוקה, שלא מעט מרימים גבה האם יש צורך בכל אותם שטחים: "כשאני רואה שיזם בא לבנות מקומות תעסוקה, הוא יודע שיש ביקוש ענק. אנו רואים תוספת של 200 אלף תושבים בחמש שנים, מתוכם 50 אלף יהיו מועסקים – אלה ירצו עבודה. נגמר העניין שירושלים נבנית על מקומות תעסוקה במשרדי ממשלה. תוך מספר חודשים אנו פותחים בגבעת רם את הבניין הראשון עם חברות גדולות מאוד, ביניהם חברת אפל".

עוד לפני שנשא את דבריו, התקיים פאנל על תכנון והזדמנויות בירושלים, בתוספת משמעותית של עולים מיהדות התפוצות ועל קו רקיע של מגדלים, השנוי במחלוקת.מהנדס עיריית ירושלים יואל אבן אמר: "ירושלים עוברת מהפך של 180 מעלות בשנים האחרונות. אני חושב שזה נובע מכמה דברים, חלק מזה זה מרצון אמיתי שלנו לקדם את העיר ולפתח אותה. רק בצוות שלי כמהנדס העיריה יש 500 עובדים״.

ראש מנהלת ההתחדשות העירונית בבירה, נטע ניסים אמרה: "אנחנו פונים לכולם ורוצים את כולם. נכון שלכל סקטור מאפיינים שלו. מדברים עלינו היום, אנחנו היום עם מעל 170 אלף יחידות דיור רק בפינוי-בינוי. 17 אלף משקי בית שאמורים לעבור בשנים הקרובות התחדשות עירונית. מדובר במספרים מטורפים לעיר, כשאנחנו באים לעשות את העבודה שלנו כמנהלת, יש אצלינו מערכת מאוד יעילה של הסרת חסמים. אם אנחנו רוצים ליצור אמון בתהליך אנחנו מעניקים ידע לבעלי הדירות כדי לרתום אותם לזה. למשל אנחנו ממש מלווים אותם בתהליך״.

אורן כהן, מנכ״ל אורן כהן גרופטען כי "כמעט ואין חילונים שחוזרים לקנות ירושלים. העיר הופכת להיות על הספקטרום שבין מסורתיים לדתיים וחרדים. הלקוחות שלנו בעיקר חוצניקים בעלי ממון שרוצים לגור בירושלים. במשמרת שלנו יש אחריות גדולה לשמור על הצביון של העיר ומצד שני גם לספק דיור לביקוש. בחלק ההיסטורי של העיר מגיעים יותר בעלי ממון שרוצים לגור שם אבל נתקלים במעט מאוד היצע. רחביה, המושבה הגרמנית, תלפיות – יש לנו כרגע פרויקט בקנה ב-100 אלף שקל למ"ר. מדובר על עסקאות קצה. אני רואה את האבולוציה של העיר ואני מבין יותר ויותר שאני לא מבין".

מי שהיה מנכ"ל משרד הכלכלה, אמנון מרחב, סיפר כי בכובעו כיזם, "אנחנו בהחלט מזהים את הרצון והצורך במגורים בסטנדרט יותר גבוה, לא רק סגמנט פשוט ובסיסי. לכן אני חושב שיש מקום לקדם פרויקטים של מצוינות, יוקרה ואיכות. יש המון ירושלים שכבר קונים במקומות בחוץ שלירושלים אין להציע כמו מגדלי צמרת בתל אביב. אנשים מחפשים את זה וזה שוק מתפתח ואנחנו מאמינים בסגמנט הצומח הזה בירושלים וזה בדיוק מה שהעיר צריכה כיום״.

בנוגע לביקורת על המגדל שצופה להר הרצל שזכה לכינוי "הבורדג׳ חליפה" הירושלמי, אמר מרחב: "בירושלים קונפליקט זה לא באג, זה פיצ׳ר. עושה טוב העירייה שהיא דוחפת לבנות לכולם. כדי להשאיר בירושלים אוכלוסייה טובה וחזקה, היא חייבת לתת גם את המגורים שכל עיר גדולה בעולם מעניקה. זה לא סיפור של מגדל אחד, זה סיפור של תפיסה ואסטרטגיה, יש מאות מגדלים שכרגע בעבודה בירושלים. יש לנו כבוד מלא לתקומה, לזכרון של הנופלים בהר הרצל, יד ושם ויד לבנים לא מתנגדים ותומכים בפרויקט. כולנו שלמים מאוד גם עם במוצר עצמו וגם אם האסטרטגיה של לבנות טוב ואיכותי גם במקומות המאתגרים בירושלים״.