ראש עיריית הוד השרון בכנס "עיר הנדל"ן": התנהלות רמ"י מובילה את הצעירים לעבור לקפריסין. הרוויחה מיליארדים על חשבונם ועושה מסחר מכוער בקרקעות המדינה. נשיא התאחדות בוני הארץ: עד סוף 2023 נהיה במחסור של 300 אלף יח"ד

יותר ויותר פרויקטים של התחדשות עירונית צצים כפטריות אחרי הגשם, אבל לא תמיד יש אינטרס לראשי ערים לקדם כאלה פרויקטים בתחום השיפוט שלהם. מדוע? כי בתושב רגיל צריך להשקיע בגני ילדים, בתי ספר, טיפת חלב, גינות משחקים ושבילי אופניים. מאידך ההכנסה מארנונה למגורים נמוכה משמעותית מארנונה לעסקים או משרדים, בהם הרשות המקומית צריכה להשקיע פחות.
אז מה אומרים ראשי ערים על התחדשות עירונית? פאנל שהנחה האדריכל גיל שנהב, הוביל בעיקר לביקורת קשה של ראשי הערים על התנהלות רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), אבל גם להסכמה כי התחדשות עירונית היא הפיתרון הזמין והזול ביותר למצוקה הקיימת בישראל.

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, אמר: "הערך המרכזי בעיני זה להביט החוצה מחוץ לחדר הישיבות ובעלי העניין, ולעשות את העיצוב הכי טוב, ולא רק את ההשבחה הכי מקסימלית. לכל עיר יש את ההיבטים החברתיים החשובים לה. ברמת גן אנחנו שמים דגש על דיור בר השגה לאנשי חינוך ואנחנו צריכים לספק להם לדיור כדי שתהיה מצבת מורים מספקת".

לדבריו, "יש צורך בראייה כוללת אחראית והיקפית לעשרות שנים קדימה, לא רק לטובת גזירת הסרט בטופס 4. למשל, ברמת גן יש לא מעט שימור וברגע שהיזם מבין ומשלב את זה נכון בפרויקט, כל שאר השטח שלו הושבח והיום שווה הרבה יותר".

שאמה הכהן הוסיף עוד כי "לממשלה החדשה יש הרבה אתגרים והנושא של הדיור הפך לנושא פוליטי וחברתי – ולא רק כלכלי. מחירי השיא זה סוג של סרטן חברתי כי הם מרחיבים פערים בצורה דרמטית ואנחנו רוצים לצמצם אותם. התחדשות עירונית נותנת תרופה לחלק מהציבור, היא סוגרת פער רק לחלק ממנו, אבל בסוף, הקבוצה הזו ומי שזוכה בתוכניות המדינה, לא פותר את הבעיה. הבעיה נפתרת רק שהיא בעיה של כולם, בדיוק כמו שקרה עם הקורונה, אז כל העולם התגייס. החסם מבחינתנו הוא תחבורה – וגם אותו אנחנו מנסים לפתור. צריך לפתור עם החלטות אמיצות, שהן לא רק מטרו ורכבת קלה, ולהתחיל מהבסיס עם אוטובוסים אמינים בתדירות גבוהה יותר".

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, אמר בפאנל: "אני אומר לכל היזמים מסביב שאתם מתחרים עם החברה הקבלנית הכי גדולה בישראל שקוראים לה רמ"י, והיא זו שגורמת לכל הטלטלה שאנחנו רואים בשוק. היא לוקחת את כל הצעירים ומובילה אותם להקים מושבות של ישראלים בקפריסין. רמ"י הרוויחה 31 מיליארד שקלים על חשבון הילדים שלנו, עושה מסחר מכוער בקרקעות המדינה על גב הילדים שלנו ועצוב לי לראות את זה, ואם אנחנו לא ניגשים היום לשינוי חברתי, אנחנו מאבדים את טובי בנינו. צריך לתת לכולם את האפשרות להגיע לדירה, ואם זה לא יעשה, אנחנו מאבדים את הערך הכי גדול – את דור העתיד שלנו".

לדבריו, "לרמ"י אני מציע לא לתת את הקרקע בחינם, אלא ב-30% ואז תעשה את התחרות בין הקבלנים מי יבנה את הדירה היותר זולה. צריך לשנות את כל החשיבה כי המשבר החברתי הוא הכי גדול. מדינת ישראל צריכה לעשות שינוי וזה לא מעניין את מי שיושב למעלה. הם רק מעלים את השכר שלהם. אם אנחנו כראשי ערים לא ניקח את האחריות, אנחנו נהיה בבעיה. הפוליטיקה מנותקת מאיתנו ואני לא זקוק לאף פקיד בירושלים שיגיד לי איך תראה התחבורה בעיר שלי. אנחנו נמצאים במשבר תחבורתי גדול מאוד כבר שנים רבות, כי אף שר תחבורה לא יכול להתערב בגלל בחירות. הבעיה שלנו היא מנהיגותית".

ראש עיריית שדרות אלון דוידי, סיפר כי "העיר שדרות היא העיר הכי קהילתית בישראל ואני רואה את התפקיד שלי מהעיניים של התושבים, וככה אני עושה כל דבר בעיר. אנחנו מדברים על התחדשות, אבל בסוף מדינת ישראל מדברת על כך ש-33% מהתושבים שגרים בפרויקטים הללו, לא רוצים את זה בכלל. אני רואה את זה כהזדמנות מצוינת לתת את הנכס במקומות שבהם צריך, ולא במקומות שהחיים טובים ונעימים. צריך להסתכל בראיה מרחבית עירונית כדי שבסוף אותם תושבים לא יצטרכו לנסוע קילומטרים כדי להגיע לבית ספר, לקופות חולים או לגן. בעיני, הכסף של רמ"י חשוב מאוד למדינת ישראל, ואם הייתי יכול לחזור אחורה, הייתי אומר להשקיע את הכסף הזה בנגב והדרום. המרכז בכל העולם יקר וכל הניסיונות להמציא את הגלגל מחדש אבוד ובזבוז זמן. המטרה שלי היא שמדינת ישראל תשקיע בשדרות בדיוק כמו שהיא משקיעה בשאר. אני מכשיר צעירים להייטק ואני קורא לכולם להקים את המשרדים שלהם בדרום. אתם חיים במרכז ומשלמים סכומי עתק ומתבזבזים בפקקים, בואו לדרום ותיהנו מהטבות מס. התרומה המשמעותית של אנשים במדינת ישראל היא להיות במקומות הפחות חזקים עם הפחות הזדמנות ואנשי ההון צריכים לעבור צפונה ודרומה".

מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן, אמר: "משנת 2010 מחירי הדיור עלו ב-130% ורק בשנה האחרונה ב-20%, בעוד השכר הממוצע במשק עלה רק ב-43%. היום מדובר על 160 משכורות ממוצעות בשביל לרכוש דירה והחלום הולך ומתרחק. עשינו ניתוח על משכנתא ממוצעת שגם היא עלתה ועומדת על מיליון שקלים. כך שההחזר הממוצע נטו למשפחה עלה ב-1,000 שקלים למשפחה, בעוד ההכנסה נטו למשק בית בישראל היא 15 וחצי אלף שקלים בלבד, כך שלמעלה מיותר משליש מההכנסה הולך למימון המשכנתא, וזה עוד לפני הוצאות של מחייה. ההשפעה היא די ברורה – בטווח הקצר תהיה האטה במחירי הנדל"ן ואנחנו כבר רואים את זה, הריבית תמשיך לעלות וזה יכביד על רוכשי הדירות ועל היזמים למכור".

קפלן הוסיף עוד כי "אנחנו עושים הבחנה בין יזמים שבונים בנייה רוויה לבין התחדשות עירונית, ויש עכשיו הזדמנות גדולה, כי ככל שהיזם יידע למכור טוב, התחדשות עירונית מחייבת פחות הוצאות מימון וככל שיהיה לו יותר משאבים לקדם את הפרויקטים והמכירות לא יתקעו, אז הוא יצליח. צריך לוודא שקצב המכירות יהיה תואם לקצב הבנייה או יעלה ואני לא בטוח שזה מה שיקרה בשנים הקרובות. אז החזקים יתחזקו ואנחנו נראה כמה יזמים קטנים נפלטים מהתעשייה".

רוני בריק, הנשיא היוצא של התאחדות בוני הארץ, אמר: "צריך לייצר אמון מלא באוכלוסייה שפניה לקראת פרויקטים של התחדשות עירונית, לזהות אותה ולגרום לבניינים משותפים, שיתוף קהילה בחללים הציבוריים כמו מועדון ועירוב שימושים. יש היום חשיבה על מתחמים משותפים שמייצרים קהילתיות".

לדבריו, "אני מרגיש שאני חוזר על עצמי שנים רבות עם כל ממשלה ובהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנכנסת, לא ראיתי מפלגה אחת שהכניסה את סעיף הדיור וזה מראה כמה זה מעניין אותם. שיטת ההגרלות והקזינו היא בדיחה בעיני. להערכתי נגיע בסוף 2023 ל-300 אלף יחידות דיור חסרות כי אנחנו מגדילים את הפער בין ההיצע לביקוש. הציבור הצביע ברגליים ואמר שהדבר הראשון שמעניין אותו זה ביטחון הפנים, השני זה דיור לילדים ורק בשלישי זה יוקר המחייה וכאשר הציבור על הגדר, גם הקבלנים על הגדר והוא לא ילחץ ויעבוד לאט. בסופו של יום שום דבר לא פותר את המשבר אלא רק מחריף את הפערים. הענף הזה לא יודע לעבוד באי וודאות והממשלה הזאת חייבת לפתור את זה".

"בהכנסות של רמ"י אפשר היה לפתור את משבר הדיור הרבה יותר מהר דרך תקצוב הרשויות המקומיות, ותימרוץ ראשי הערים שיאשרו כמה שיותר יחידות דיור ויפתרו את נושא התשתיות", המשיך, "המדינה לא רוצה לעשות את זה, כי הנדל"ן זאת פרה חולבת. אפשר היה לפתור את המשבר הזה ולתת קרקע בחינם ולא בהנחה לזוגות צעירים ואנחנו היינו בונים להם ב-700 אלף יחידות דיור. מזמן יכלנו לגמור את המשבר הזה אבל קשה להם להיפרד מהקרקע. התחדשות עירונית זאת קרקע שנמצאת פה, וכל עוד ניתן לראשי הערים תמריצים הם ינצלו אותה".

בריק הוסיף עוד כי "צריך לקדם את הרפורמה של רישוי היזמים שיכול להניע חלק גדול מהשוק, 300 אלף יחידות דיור שאפשר כבר היום לשחרר החוצה, קרקע במתנה שתביא אוכלוסייה. כל מה שהזהרנו כל השנים ואמרנו, קרה והדרך לפתרון זה הגדלת היצע, שחרור קרקעות והגדלת היקפי התחדשות עירונית".