בבוקרו של 22 בנובמבר 1995 התרחשה רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר, שהמוקד שלה היה כ-110 ק"מ דרומית לאילת. ברעידה שהורגשה היטב בכל רחבי הארץ, נהרגו על פי הערכות שמונה בני אדם במדינות הסמוכות. בעיר הנופש הדרומית עדיין זוכרים היטב את תוצאות אותה רעידת אדמה, בה נפצעו כ-15 אנשים, ומעל 100 מבנים ניזוקו. 25 מבנים הוכרזו כמבנים מסוכמים, ואחד – מלון גני שולמית המיתולוגי, שנפגע קשות, נהרס ועל חורבותיו הוקם מלון דן פנורמה.
על רקע רעידת האדמה הקטלנית לפני שבועיים בטורקיה ובסוריה, שגבתה את חייהם של מעל 40 אלף בני אדם, ראש עיריית אילת אלי לנקרי זועק לעזרת המדינה וטוען כי חייבים לעזור לעיר ולרשויות המקומיות שנמצאות על השבר הסורי אפריקאי המועד לפורענות, כי רעידת האדמה הקטלנית הבאה, לדבריו, היא רק עניין של זמן.
בעוד מרכז הארץ זוכה לעדנה בפרויקטים של התחדשות עירונית, שנולדו לפני כשני עשורים במטרה עיקרית לחזק מבנים מחשש לרעידות אדמה, בפריפריה תוכנית התמ"א 38 והפינוי בינוי תופסות פחות חזק, משום שהכדאיות הכלכלית להקמת פרויקטים כאלה נמוכה יותר עבור היזם. כדי לעודד תוכנית מסוג זה, המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולעודד התחדשות עירונית, ומצד שני לפתוח סתימות בצינורות הבירוקרטיה כדי לזרז הקמת פרויקטים.
ראש העירייה לנקרי אומר בשיחה עם פורטל מרכז הבנייה הישראלי כי "כל 10 הרשויות פועלות בשיתוף פעולה כדי להביא להחלטת ממשלה ייחודית לאותן רשויות שנמצאות בסיכון גבוה". כפי שאמר אתמול ראש עיריית צפת שוקי אוחנה לפורטל מרכז הבנייה הישראלי, כדי לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית, המדינה צריכה בשלב הראשוני להשקיע כשלושה מיליארד שקלים באותן 10 רשויות, בהן אילת, צפת, קריית שמונה, בית שאן ועוד.
בעקבות רעידות האדמה בטורקיה וסוריה, התקיימו בשבועיים האחרונים מספר פגישות בין ראשי הערים לבין גורמים בכירים, כדי לקדם תוכניות לחיזוק מבנים והתחדשות עירונית, ולקבל תמיכה מהמדינה. "הנושא קיבל תאוצה בשבועות האחרונים, גם בעקבות הנחיה של ראש הממשלה לראש המל"ל ולראש רח"ל (רשות חירום לאומית) לטפל באופן מיוחד ברשויות ולהביא לתקציב מיוחד", אומר לנקרי.
לדבריו, "המסר שהעברנו הוא שאנחנו צריכים כראשי ערים סמכויות ומשאבים. סמכויות כדי לטפל בתוכניות שהכנו. אנחנו מוכנים עם תוכניות של התחדשות עירונית לכל השכונות הוותיקות. יש לנו למשל תוכניות לשימוש בשטחים חומים".
רק באילת נמצאים כ-160 מבנים בסיכון גבוה, לפי קריטריונים שקבעה המדינה. בימים אלו נמצאים רק כמה פרויקטים בודדים בהקמה, או בתהליכי תכנון ראשוניים, ופרויקט אחד נמצא במסלול רשויות. "יש פרויקט בשכונת הדקל, ויש מספר יוזמות פרטיות, וגם פרויקט שמתוכנן על בניין הסינג-סינג שנמצא בסיכון", אומר לנקרי. ועדיין, מדובר במספר נמוך של פרויקטים, אולם לנקרי מציין כי הפרויקטים עצמם כוללים מאות יחידות דיור.
אבל לנקרי גם רואה גם נקודת אור אחת, וטוען כי הכדאיות הכלכלית להקמת פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר הדרומית, השתפרה, וזאת בשל העלייה במחירי הדיור. בשנה האחרונה אף הוקמה מנהלת התחדשות עירונית באילת, שמתנהלת מול יזמים ומטפלת במבנים שנמצאים במסלול רשויות, ביוזמת העירייה.
"אני כראש רשות בשנתיים האחרונות עוסק באופן אינטנסיבי גם בלי קשר לרעידות האדמה", אומר לנקרי. "הצפייה שלנו שיימצאו התקציבים הנכונים וגם שנקבל את הסמכויות, כדי שלא ניתקע בוועדות תכנון כאלה ואחרות, והוועדה המקומית תקבל סמכויות לקדם פרויקטים. אם לא, אישורי תכנון ייתקעו לשנים שבהם אנחנו עשויים להיחשף חלילה לרעידת אדמה קשה. הזמן דוחק, זה ברור. אף אחד לא יודע מתי תהיה רעידת האדמה הבאה. הסימנים שקיבלנו עכשיו זה שמדובר בעניין של זמן. זה איתות מספיק גדול ורציני, ואסור להתמהמה".
> הצג תגובות