מקצוע האדריכלות בישראל הוא מקצוע מוסדר סטטוטורית הכולל אחריות מקצועית של כל מי שעוסק בו. בוגר לימודי אדריכלות ממוסדות מאושרים בארץ או בחו"ל יכול לעסוק במקצוע רק לאחר שהוסמך כאדריכל רשוי. רישוי אדריכלים מתבצע לאחר הרישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים.

תהליך הרישוי כולל התמחות של שלוש שנים תחת פיקוח של מאמן מורשה. בדרך כלל מדובר בעבודה במשרד אדריכלים שעוסק בתחומי אדריכלות שונים. לאחר אותם 36 חודשים, נדרש המתמחה לעבור בחינת רישוי עיונית ומעשית, "מבחן הרשם" הקובע האם אדריכל, אחרי חמש שנות לימוד ושלוש שנות סטאז׳, יוכל לתכנן מבנים מגוונים או להישאר אדריכל רשוי שיכול לתכנן מבנים פשוטים בלבד.

בעשור האחרון הוסמכו כ-1,000 אדריכלים בלבד, בעוד מספר הבוגרים של לימודי האדריכלות עומד על כ-200. גם אם לוקחים בחשבון כמות מסוימת של בוגרים שמחליטים לא לעסוק במקצוע, עדיין ניכר כי מספר ההסמכות נמוך ונובע ממבנה ומהות מבחן הרשם.

השבוע קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש להוסיף ניקוד ל"מבחן הרשם", בעקבות עתירה שהגישו כ-100 אדריכלים צעירים בסיוע התאחדות האדריכלים. למעשה העתירה חשפה את החסם המרכזי בדרך לקריירה כאדריכל באמצעות דרישה ממוקדת הנוגעת למבחן ספציפי.

כחלק ממאבקם להשביח את רף העוסקים בתחום, התאגדה יחד קבוצה של מעל 100 אדריכלים שנבחנו ביוני 2022, והגישה באמצעות עו"ד עידו בלום ממשרד גלעד שר תלחמי ושות' עורכי-דין, עתירה כנגד משרד הרשם. במסגרת העתירה דרשו מהרשם להשיב על כל הערעורים שהוגשו לו בנוגע למבחן, לבטל את האיסור על הגשת ערעורים או השגות, וכן דרשו שלא יכללו בחלק העיוני של הבחינה שאלות שהתשובה להן אינה מצויה בחומר הבחינה או ניתנת לפרשנות לשתי פנים. העותרים ביקשו לפסול מספר שאלות במבחן ולהעניק את מלוא הנקודות בגינן לנבחנים.

שופט מחוזי אלכסנדר רון המליץ בדיון השבוע לצדדים להגיע להסכמה, ובעקבותיה הוחלט על תוספת נקודות לשתי שאלות בעייתיות. המשמעות היא שכ-70% מהנבחנים יוכלו לקבל ציון עובר במבחן העיוני. מדובר בהישג ראשון כחלק מהמאבק המשותף של האדריכלים על עתיד המקצוע בישראל.

ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים מסבירה כי בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה שבה המבחן מנוסח בצורה מרושלת: "המבחן מוזיל את המקצוע בדרישה לתכנן בחמש שעות תכנון מפורט שהוא בלתי אפשרי. המבחן נערך בתנאים פיזיים קשים שאינם מכבדים את מידת ההשקעה לאורך הלימודים ואת חשיבות העבודה שעושה אדריכל במהלך שלוש שנות ההתמחות הקודמות למבחן. העתירה נוגעת למהות עבודתו של האדריכל, נוסח השאלות דרש מהאדריכלים להיות יותר עורכי דין ושמאים מאשר מתכננים, ולא ברור מדוע המבחן ממשיך להתקיים למרות המלצת מועצת ההנדסה משנת 2016 שהציעה לבטל חלקים נרחבים ממנו".

לדבריה, אם הרשם היה נמנע "מהתנהגותו הבריונית, לא לוקח את העותרים לבית משפט, ועושה את הדבר הסביר – ומתקן את טעותו, היה נחסך זמן רב וכסף לכולם".

הייתה זו גם הזדמנות לדור האדריכלים הוותיק לתמוך במאבק. במסגרת חוות הדעת שהוגשו מטעם העותרים, נכללה חוות דעת של אחד המשרדים הוותיקים והחשובים בישראל, משרד קולקר קולקר אפשטיין, מרכיב שחיזק את הטיעון בדבר אופיו וחשיבותו של המקצוע.