העידן נוכחי לא רק מתאפיין בפרויקטים מורכבים הנדסית וטכנולוגית, זהו עידן שהתייעלות היא הפרמטר החיוני ביותר. במסגרת סמינר בג'ינס שקיים מרכז הבנייה הישראלי בשבוע שעבר במלון דן פנורמה בירושלים, הציג אינג' ישראל דוד את המתודולוגיות החדשות שהוא מפתח עם צוות משרדו, באמצעות כלים דיגיטליים וסימולציות שהם פרי פיתוח בלעדי של "ישראל דוד מהנדסים". הסימולציות שהציג דוד המחישו כמה חשוב הקשר בין הכלים התכנוניים לניסיון הרב של המהנדס המתכנן.
דוד נחשב למהנדס הקונסטרוקציה מהמובילים בישראל, שעובד גם רבות בחו"ל. הוא סגן נשיא התאחדות המהנדסים. המשרד שהוא עומד בראשו, הוביל מאז הקמתו את טכנולוגיות הבנייה מתוך יצירתיות הנדסית שהיא המפתח להובלת פרויקטים מורכבים.
לאחר הפרזנטציה שסמינר בג'ינס, הוביל דוד דיון שכלל גורמי מקצוע מדיסציפלינות שונות. אביב כרמל, מנכ"ל ובעלים של חברת סקיי ליין עגורנים, הציג פתרונות שמיושמים באתרי המגדלים המורכבים ביותר בישראל. "בסוף, אותנו מעניין כמה שוקל הבניין", אמר כרמל שסיפר כי החברה ממיישמת בימים אלו פתרונות שנוצרו באמצעות חשיבה משותפת בין כרמל לדוד, והובילו לחיסכון של שלושה חודשים בקצב התקדמות האתר בזכות פתרון עיגון העגורנים לקיר הדיפון. עולם העגורנים נסמך לחלוטין על קבלת ההחלטות ההנדסיות, וכאשר מיושמות עוד ועוד טכנולוגיות מתועשות, נדרשים עגורנים שמסוגלים לשאת משאות כבדים יותר לצד אתגרים לוגיסטיים שלא היו מוכרים עד לפני מספר שנים. גם עבודות רטובות חייבות להיעשות מחוץ לאתר.
מנכ"ל אחים מרגולין ירושלים, יוסי ולאס, הציג בדיון את ההיבטים הניהוליים שנדרשים באתרים שעוברים למתודולוגיות מתועשות: "אתרים נדרשים להיערכות שהופכת אותם למפעלי בנייה וניהול לוחות הזמנים משתנה באופן מהותי. יש התקדמות הדרגתית סטנדרטיזציה של תיעוש ברזל". לשיטתו של ולאס, השוק פתוח לקדמה וחברות ניהול הפרויקטים מצליבות בין התיכנון לייעול הביצוע, והתוצאות מתבטאות בכך שלמרות הקשיים בענף, הפרויקטים ממשיכים להיבנות – בעיקר אלו שמכניסים מתודולוגיות מתועשות.
המשנה למנכ"ל דן נדל"ן יוסי איזנקרפט הציג את השיקולים היזמיים שבעבר נסמכו על היבטים כלכליים, בעוד שהיום, לדבריו, המחסור בכוח אדם הביא את הבנייה המתועשת לאמצעי היחיד שיכול לשנות את פני הענף. "עלויות שעה ראשוניות גבוהות מאד, והפרמטר הזה מעכב את יישומם של הטכנולוגיות", אמר.
סמנכ"ל ההנדסה של אשטרום נכסים, אייל כהן מוביל בחברה את שילוב הקדמה בשלושה היבטים, כפי שתיאר: "החברה עובדת ומנהלת את תיכנון הפרויקטים באמצעות תוכנות תלת-ממד בכל פרויקט, גם הקטן והפשוט, דגש על תוכנות שעובדות בשבילך ולא אתה עובד בשבילם. כל טכנולוגיה שמבטיחה התייעלות בצמצום כוח אדם ולוחות זמנים, נשקלת כאלטרנטיבה בביצוע הפרויקט. לדוגמה, שימוש בזייפקס לטובת חיסכון באיטום. בנוסף, מכיוון שאנחנו עוסקים בנכסים מניבים ואנחנו אלו שלאחר הביצוע מתפעלים את המבנה, כל נושא התחזוקה נלקח בחשבון בשלב התכנון. אנחנו באשטרום משלבים מערכות בקרה וחיישנים וכל אמצעי שמייעל את התחזוקה ומייעל את מערך הוצאות האחזקה והתפעול".
אינג' דוד הקשה על משתתפי הדיון ופנה לציבור סמנכ"לי ההנדסה שישב בקהל: "לדעתי, אתם לא נוגעים בשתי בעיות עיקריות. הראשונה היא סוגיית הרגולציה .אם ניקח למשל את סוגיית הזייפקס, הרי התקן שנכתב לפני ארבע שנים, המליץ לשפר את הבטון באמצעות זייפקס, אבל מבלי לוותר על חומרי האיטום. וכאן הבעיה – כאשר נכנסים תקנים שמגדירים את הפתרונות. תקן אמור לייצר סטנדרטים ולא לתת את הפתרון. התקן הוא וולונטרי ולא מחייב, ומי שלא יודע את זה חושב שהוא עובר על החוק. כלומר, הרגולציה ההנדסית בעייתית. בעיה שנייה קשורה בצורך להוביל מהפיכה שלא תשאיר אותנו תלויים בפועלים. אנחנו מטייבים את התהליכים הקיימים במקום להכניס שיטות שמייתרות את כוח האדם כמעט באופן מוחלט".
לנזיפה הזו התייחס מנהל מחוז דרום בחברת האחים מרגולין, שמעון שוגל שמנהל בימים אלו פרויקט של שלושה מגדלים שמבוצעים באלמנטים מתועשים: "המשימה שלי היא להכניס חדשנות למרות שהשוק מאד שמרן. הקמת הפרויקט המדובר שבו אנחנו משלבים אלמנטים טרומיים ומתועשים, דרשה קבלת החלטות שלנו כחברת ניהול ויצירת תהליכי עבודה שלא היו מוכרים בפרויקטים קודמים".
הדיון נגע בקצה-קצהו של הנושא, אך הוכיח שאם בדיונים קודמים בכירי ההנדסה והביצוע התייחסו בספקנות ליכולת להכניס לענף הבנייה גם בנייה מתועשת, הדיון בסמינר הוכיח שכולם כבר שם, ועכשיו רק נותרה הדרך – לאחר שישנה הסכמה גורפת שהמציאות הפכה את הבנייה המתועשת לצו השעה.
> הצג תגובות