מערכות אלקטרומכניות מהוות את "מערכת העצבים" של כל מבנה או מתחם. סט המערכות כולל את מערכות החשמל, התקשורת, האינסטלציה והמים, מערכות האוורור ומיזוג האוויר, מערכות להתייעלות אנרגטית, טיהור אוויר, מעליות ומערכות בקרה וניהול המבנה. כל אלה עמדו במרכז כנס מערכות אלקטרומכניות שקיים מרכז הבנייה הישראלי במרכז הכנסים שלו באצטדיון בנתניה, שמשך כ-350 משתתפים, בהם סמנכ"לי הנדסה, תכנון ותפעול, מהנדסים, מנהלי פרויקטים, יזמים, אדריכלים, משרדי תכנון וניהול פרויקטים ועוד. מנכ"ל משב ארדן מערכות, יוני מלאכי פתח את הכנס בתיאור של קצב ריבוי הפרויקטים המורכבים – מגדלים ובניינים רוחביים – שעולה אקספוננציאלית. "כמעט כל בניין חדש מעל 29 מטר הופך לבניין מורכב וחכם מבחינת מערכות אלקטרומכניות, וזאת לצד עשרות בניינים מורכבים בתחום עירוב השימושים", אמר. "בניינים חכמים צורכים אנרגיה ואף מייצרים אנרגיה. סופרפוזיציה היא סטנדרט נדרש לתיאום תכנון, מה שמייצר בהכרח תכנון בתלת מימד מ-Day one. הבניין בימינו הוא חכם, אינטגרטיבי והמערכות דורשות הכשרה, לא רק לדרגי התכנון. כל מי שמבצע ומתפעל, חייב ללמוד עולמות חדשים שכוללים גם ממשקים למקצועות שבעבר הם לא נגעו בהם כלל".
- לגלריית תמונות מהכנס – לחצו כאן
בהרצאה מאוחרת יותר על שיפור הביצועים של מערכת מיזוג אוויר במגדלי עירוב שימושים ובמרכזי מערכות מידע, אמר מלאכי: "זה רק עניין של שינוי התפיסה, הידע והטכנולוגיה כבר קיימים, המדינה חייבת לשאוף לשיפור הביצועיים של מיזוג אוויר, בעיקר במגדלים, בפרויקטים של עירוב שימושים ובייעודים של מרכזי מערכות מידע (דאטה סנטרים). אלו הפרויקטים שבהם בזבוז האנרגיה גבוה במיוחד. מובן שהיזמים שמחזיקים בפרויקטים מניבים, מבינים את ההיגיון הכלכלי".
בחלקו הראשון של הכנס הייתה סקירה על מערכות מיזוג מבוססות צ'ילרים, בדגש על הצורך לתאם בינם לבין מערכות החשמל והאינסטלציה, ותכנון שכולל גם פיצול למספר יחידות בגלל מכשולים שאינם פיזיים בהכרח, כמו למשל דרישות לצמצום רעש שקיימות בצ'ילרים גדולים. בשכונות מגורים למשל, ישנם תקני רעש שגורמים למתכנני מיזוג אוויר לקחת בחשבון מראש כמות גדולה יותר של מעבים על מנת להפחית את עוצמת הרעש, פעולת תכנון שחייבת להתבצע בשלבים הראשונים של תכנון המבנה כולו. הביקוש למערכות מתקדמות כמו VRF גם הן כבר הופכות לסטנדרט שנדרש על ידי היזם ולקוח הקצה.
תחום האינסטלציה, כמו שאר הנושאים שנידונו בכנס, נבחן על פי ההשלכות של הממשק ביניהם לשאר המערכות, לדוגמה ניקוזי מזגנים שהם הממשק בין האינסטלציה למיזוג, יכולים להפוך למפגע בבניין אם לא יתוכנן הניקוז באופן מיטבי, כמו גם מניעת "הזעה" וטפטוף מערכות המיזוג באמצעות היכרות עם התופעות שיוצרות מערכות המיזוג מכל הסוגים.
בהרצאה על ממשקי עבודת שלג, גמרים, מערכות ומה שביניהם, דיבר עמית וינגרטן (סיגייט נדל"ן) החשיבות האדירה של תכנון מקדים. לדוגמה הוא הצביע בכל הנוגע לאספקה והתקנה, על הצורך "לתאם ולבדוק את כל דרכי הגישה לתקן. השלב הנכון זה להציב את הבסיסים, שכל החדרים הטכניים נעולים, שיש את כל מה שצריך להציב כדי שהציוד שלא ייפגע. בהמשך יש לבצע תיאום ואישור עם הפיקוח ועם המזמין". על הממשקים עם הקבלנים, אמר: "הקבלן הראשי הוא זה שמוביל את הביצוע והתקשורת איתו חייבת להיות יום יומית. הוא חייב להבין את התהליך והשלבים". וינגרטן גם הסביר על חשיבות הבטיחות, שטחי ההתארגנות ועוד.
בהרצאה על אגירת אנרגיה, אמר רובי דוידסון (אינטר פלוס): "התחלנו לדבר על אגירה בעיקר בעולם של המיזמים הגדולים. האגירה הולכת ונכנסת ממש לתוך הבתים הפרטיים ועד הקמפוסים השונים. השילוב של מערכות האגירה קיים בעיקר בשלושה סגמנטים עיקריים. הראשון – מתח עליון. השני לפני המונה – שאוגר אנרגיה במהלך היום ומשחרר בלילה. והשלישי – מערכות מאחורי המונה, כמו גנרטורים.
פאנל מומחים בנושא תיאום המערכות, שהנחה יואב עמרני, המהנדס הראשי של מרכז הבנייה הישראלי ומנהל פרויקטים בכיר בענף, קיבץ את רונית בר עקיבא, אבי גבאי, עמית וינגרטן ואיציק בנודיז. הפאנל הציג את ההיבטים של הסופרפוזיציה, לא רק בשלב התכנון, אלא בעיקר בהצגת האתגרים שנוצרים בביצוע. כנראה שאין תחליף לגורם שמבצע, פעמים רבות נדרש KickOff ולהחזיר את סופרפוזיציה לשולחן לאחר הסיטואציות שלא נצפו מראש. וינגרטן פתח בדרישה למנהל תכנון למערכות עוד בשלב התכנון, שהוא איש שטח שיודע לקבל החלטות ויש לו ראיה רחבה וסמכות מעל לגורמי התיכנון, כולל האדריכל. בנודיז, שמנהל מגה פרויקטים, תיאר את עולם התיכנון ועולם הביצוע כרחוקים זה מזה, ואת התפקיד של מנהל הפרויקט שנדרש לגשר על המרחק בין העולמות, ולכן הוא תומך באופן נחרץ בבניית Mockup בשטח, שלשיטתו, רק תומכת את הפעולה שעושה התוכנה.
למעשה המציאות שבה קיים המתח בין המתכנן למבצע נשאר בהסכמה לאורך הדיון כולו ובנוסף לפער בין התכנון לביצוע, נכנסה לדיון הצלע השלישית של התקנות שלעיתים קרובות מתנגשת עם התכנון ועם הביצוע בגזרות שונות. בר עקיבא הדגישה שהכל תלוי בפתיחות של היועצים והשילוב של מחלקות בקרת מודלים בתוך חברות הביצוע ואז מתבצע ממשק הרבה יותר איכותי בין המתכנן למבצע.
אילן יניב מג'ונסון רונטרולס, המעסיקה מעל 100 אלף עובדים בכל רחבי העולם בכל תחומי המערכות האלקטרומכניות, הרצה על מהפכת ה-AI שמאחדת את כל טכנולוגיית המבנה, בבניינים וקמפוסים חכמים. "90% מהזמן, האנושות נמצאת במבנים. 50% מהאנרגיה מגיע ממערכות הקירור והחימום. ה-AT עובר לדאטה סנטרים ולכן בעתיד האחוזים יגדלו", הוא אמר. "בינה מלאכותית משתלבת בתוך המבנים כדי לשפר את הבניין אנרגטית ולתמוך בקיימות. ב-2026 כבר יהיה בישראל מס פחמן. השאיפה היא להגיע לבניין אוטונומי שמווסת את האנרגיה לפי צרכי הבניין. ויסות האנרגיה יגדיל משמעותית את ה-AI".
בהרצאה הוצגו הפערים בין העולם החדש לעולם המיוצר ב-AI, תוך ירידה לרזולוציות של החיסכון הכספי שבא לידי ביטוי בשימוש ב-AI, באיחוד תכנון, ותפעול המערכות באמצעות AI שחוסכת זמן וכסף, ואף "מגדילה ראש".
בפאנל הסיכום בהשתתפות יוני מלאכי, טל פלב ואיתי בן אבי על השיקולים לבחירת מערכות, נידון שלוש הדיסציפלינות – היזם, המבצע והמתפעל. פלב שמייצג את היזם, אמר: "קודם כל, יחד עם מחלקת השיווק, מאפיינים את לקוח הקצה והמחשוב ללקוח. למשל חברות בינלאומיות לא נכנסות לבניינים כעמדה אסטרטגית, שאינם עומדים בתקני ליד ברמה מסוימת. בניין שנשאר בידי היזם (נכס מניב) מקבל החלטות בהתאמה ליכולת להגיע לרמת שירות גבוהה. היועצים הם הגורם המקצועי הראשון ואחריהם נערכת התייעצות עם הקבלנים".
מנקודת מבט של חברות הניהול אמרו המשתתפים כי בחירת מערכות אלקטרומכניות נבחנים שיקולים אחרים כמו הימנעות מבחירת טכנולוגיה שמסופקת על ידי ספק יחיד. יש עדיפות לטכנולוגיות שמסופקות על ידי מספר קבלני שירות. ומנקודת המבט של הקבלן המבצע, נדרשת התאמה מוחלטת להחלטות המתכננים לצד הכדאיות לביצוע והתקנת המערכות. בנוסף, גם הקבלן מעדיף לספק מערכות, כששיש חלופות. בסיכום הועלו גם היבטים שונים של כשלים ודרכי ההתמודדות איתם, ומתוך ההיקף הרחב של התשובות, נדמה שנחכה לכנס מלא שיוקדש כולו למניעת ובקרת כשלים במבנה.
> הצג תגובות