מנגנון ההקלות שאמור היה להתבטל ב-1 בינואר 2025, עשוי להתארך בשנה נוספת. אולם אין מדובר באפשרות להמשיך עם ההקלות בכל תנאי. בנובמבר 2021 נחקק תיקון 134 לחוק התכנון והבנייה שצמצמם בצורה דרמטית את מנגנון ההקלות, ונקבע כי בינואר הקרוב תסתיים תקופת המעבר שנקבעה בתיקון זה, והוא יחול גל על בקשות להקלות שיוגשו מכוח תוכניות שאושרו או שהחליטו להפקידם לפני ינואר 2023.
במכתב ששלח אתמול שר הפנים משה ארבל ליו"רים של הוועדות המקומיות ולמהנדסי הערים והמועצות, הוא ציין כי "נבחנת בעת האפשרות ששר הפנים יעשה שימוש בסמכותו להאריך את תקופת המעבר לשנה נוספת אחד בלבד (דהיינו עד ליום 1.1.2026) לגבי בקשות להקלה לתוספות בנייה לבניין קיים שבנייתו הושלמה שמונה שנים לפחות טרם הגשת הבקשה להקלה, כפי שנקבע בחוק. נבחנת האפשרות לקבוע כי הצו יחול כאמור רק על בקשות להקלה שיהיו מצויות בתחום תוכנית שהוחלט על הפקדתה טרם הגשת הבקשה להיתר ותואמות את הוראותיה".
קביעת המועד המקורית לינואר 2025 נועדה לאפשר לשוק להסתגל לשינויים במנגנון ההקלות באופן מדורג לאורך תקופה של שנתיים, שבמהלכה עוד ניתן היה להגיש הקלות מכוח תוכניות שאושרו או שהחליטו להפקידן לפני ינואר 2023. במכתבו מציין השר ארבל כי "ככל שהוועדה המקומית מעוניינת להמשיך ולאפשר באזורים מסוימים מתן תוספות ושיניים שנהגה לאשר בהקלה עד כה, עליה להזדרז ולאשר תוכנית להסדרת נושאים אלה במוסד התכנון המוסמך".
בכנס רישוי שהתקיים לפני כשבועיים במרכז הבנייה הישראלי, פירט יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן על ארבע הרפורמות שיצאו ויוצאות לדרך, בין היתר בנוגע להקלות, וגם התייחס לאפשר שההקלות יימשכו – רק בנוגע לבנייה לא חדשה. "נתנו לזה זמן כדי שתהיה התארגנות מצד כולם", אמר. "לצערי – כמו שרגילים אצלנו במדינה – אף אחד לא האמין שההקלות יידחו. הבהרתי לכל מי ששאל אותי שההקלות יתבטלו בסוף השנה. בתיקון 34 נתנו סמכות לשר הפנים להאריך את ההקלות בשנתיים. בתיקון 155 זה תוקן והסמכות הוארכה לארבע שנים, אבל רק לתוספות בנייה ולא בנייה חדשה".
בכל מקרה, תופעת ההקלות לא הולכת להיעלם בצורה מוחלטת. "מה הפיתרון לדבר הזה?", שאל וענה אלנתן. "יש מקומות שחייבים את ההקלות. אנחנו לא רוצים שזה יהיה במסלול של ההקלות. הוא מסלול שגורם להתארכות של הוצאת היתר בנייה כי יש פרסום ומתנגדים ועררים, וזה לוקח המו זמן. יש הקלות שחייבים אותם – ואז הוועדה המקומית תכין תב"ע שתסדיר את ההקלות. אם נהוג בעיר מסוימת לתת הקלות כאלה ואחרות, שהעירייה תכין תוכנית שתסדיר את הכל. שיעשו למשל תוכנית שבכל המגרשים יש הקלה של 6%".
בנוסף, יש מספר הקלות שעדיין יהיו קיימות על השולחן, כמו למשל סטיית קו בניין קדמי, "כאשר אתה רוצה להתיישר עם שאר הבניינים ברחוב". כך, לדברי אלנתן, "אם אין הקלות, נחזור למורשה להיתר. כי אם יש הקלות, אני לא יכול להגיע למורשה להיתר".
בהמשך הכנס, ספגו הרפורמות ביקורת קשה ממהנדסי ערים. בין היתר אמר מייק סקה, מהנדס עיריית יוקנעם: "מה זה ביטול הקלות ללא מענה ראוי לגברת שושנה כהן? אם גברת כהן רוצה להוסיף חדר, אני לא אשלח אותה למסלול של הכנת תב"ע שייקח שנתיים-שלוש (הכנת תב"ע חדשה כתחליף להקלות שיבוטלו, א"כ)".
> הצג תגובות