"הדופלקס הירושלמי בשכונת רחביה היוקרתית מיועד בראש ובראשונה לתושבי חוץ שעושים עלייה ארצה ורואים בירושלים את מקום מגוריהם העתידי". זאת הייתה נקודת המוצא של אדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט מ"הלל אדריכלות", בבואן לעבוד על דירת דופלקס יוקרתית בבירה. אבל כאן גם התעוררה הבעיה: "ההתנהלות הייתה מול היזם שביקש להשביח ולמכור את הנכס, כאשר האתגר הגדול היה לתכנן ולעצב דירת יוקרה שאין לנו מושג מי המשפחה שבסופו של דבר תגור בה. מה הם הצרכים שלה, מהן ההעדפות".

לצד הבעיה שבעיצוב דירה לגורם עלום ולא ידוע, ירושלים היא גם זירה לא מאד מוכרת עבור מוסקל ורוט, שעיקר עבודתן מתמקדת בערי השרון והמרכז. ולמרות זאת, הן החליטו "ללכת" על הפרויקט הזה.

במהלך חופשה של מוסקל בירושלים, היא נפגשה עם היזם והבינה שמדובר בפנינה שאפשר להפוך לדירה מיוחדת ונדירה. "מדובר בדירת דופלקס בבניין בוטיקי ברחביה", היא מסבירה. "שתי הקומות חולשות על קומה פרטית עם ארבעה כיווני אוויר ונוף ירושלמי מהפנט. בהיבט התכנוני, הדירה לקתה בחסר מבחינת החלוקה הפנימית והצבת הפונקציות בחלל. נדרשנו לתכנן ולעצב תוך התכווננות לקהל היהודי-אמריקאי שנוטה לבחור בירושלים כיעד המגורים המועדף".

רוט מצידה אומרת כי "יש משהו קסום בלעצב ולתכנן דירה לגורם עלום. מאחר ובחירת החומרים, הגוונים, הריהוט, הקונספט העיצובי, הכל חופשי. מצד שני יש פה סיכון מסוים, כי אין צד שני וכל ההתנהלות הייתה מול היזם, שסמך עלינו לאורך כל הדרך".

"למרות שהלקוח כאמור הוא סימן שאלה, כיוונו לקהל יעד מאוד מסוים – משפחה אמריקאית שומרת מסורת. כזו שמחפשת רמה מאוד גבוהה של גימור מבחינת תשתיות וחומרים".

מבחינה עיצובית, יצרו ב"הלל אדריכלות" דירה שתתאים כמגורי קבע או כדירת נופש, עם הרבה סוויטות וחללים משותפים שמתאימים למשפחה גדולה. "הקונספט העיצובי התכתב עם ירושלים, למשל טיח גס במראה אבן על קירות הפנים, קשתות בפרטי נגרות, בשילוב אלמנטים וחומרים מודרניים. כל קומה בעלת באמירה אחרת. הקומה העליונה פתוחה מאוד ונשקף בה נוף ירושלמי 360 מעלות. זוהי קומה שמקדשת את ירושלים. בחרנו בגווני אבן בשילוב של שחור וזהב, גוונים קלאסיים על־זמניים. כל הקירות בקומה טויחו בגמר טיח ערבה בגוון אבן", אומרות מוסקל ורוט.

לעומתה, הקומה התחתונה קלילה וצבעונית. "יש בה חלל מרכזי שמתפקד כסלון שני, משפחתי ואינטימי יותר, לצידו מטבחון. פינה מיוחדת ומרכזית שממוקמת בין סוויטות השינה השונות. לקומה זו נבחר חיפוי בפרקט פישבון מאגוז אמריקאי. כל סוויטה מאופיינת בצבעוניות אחרת וגם החלל המרכזי בגוון שונה. גרם המדרגות המרכזי נהרס במקומו נבנה גרם מדרגות פיסולי מברזל ועץ", הן מסבירות.

הייחודיות של הדירה, הן ממשיכות, היא בכך שהמדרגות באמצע. "זה מאפשר חלונות בכל ההיקף ויוצר קשר מעניין ולא קונבנציונלי בין הקומות. המדרגות יורדות ולא חוסמות את החלל. בדרך כלל בדופלקס קומת החדרים למעלה, ובדירה הזו יורדים לקומת החדרים. זה מאפשר חלל מאוד פתוח, כאשר המעקה מקבל הרבה תשומת לב. לכן המעקה הפך לספריית ברזל דקורטיבית".

לטובת הקהל האמריקאי תוכננו חדרי רחצה קלאסיים עם חיפויים מרצפה עד תקרה באריחים מדוקקים דמוי אבן עם פרטים מאוד מינימליסטיים.

"הדירה הזאת היא ספתח עבורנו לעבודה בירושלים", מסכמת מוסקל. "התאהבנו בעבודה  בעיר הקסומה. יש בה הזדמנויות לפרויקטים ייחודיים ומעניינים, בטח ובטח לקהל היהודים בעולם, שהמלחמה רק האיצה את הרצון שלהם לעשות עלייה ולנו יש את היכולת להעניק לאותו לקוח שגר בחו"ל את המענה שהוא צריך".