לרשות האזרח בישראל שמעוניין לחלוק על שומה שהוציאה לו רמ"י, עומדים המסגרת החוקית ומספר מסלולי "תקיפה".  מי שמבקש לטעון כנגד השומה, רשאי להגיש שומת השגה מטעמו תוך 60 ימים ורמ"י תמציא את ההשגה למזכירות המחוז באגף שומת מקרקעין, כפי שקרוי בעגה המקצועית "השגה ראשונה". זו תידון לפני שמאי מחוזי ורמ"י תהיה משיבה בהשגה. על פי קובץ ההחלטות, המועד האחרון למתן הכרעה בהשגה ראשונה הוא תשעה חודשים ממועד המצאת ההשגה במשרדי אגף שומת מקרקעין.

ההחלטה החדשה קובעת בית המשפט לעניינים מנהליים אינו יכול להידרש לטענות משפטיות כנגד שומת רמ"י או כנגד החלטת ועדת השגות על שומות רמ"י.

המורכבות בתקיפת שומה של רמ"י נוצרת  נוכח קיומם של שני מסלולי "תקיפה" העומדים לרשותו של מי שקיבל שומת מקרקעין מרשות מקרקעי ישראל : האחד מסלול שמאי והשני מסלול משפטי.

בירור במסגרת המסלול האחד, המסלול השמאי, ייעשה בפני שמאי מחוזי, ועדת השגות ובית המשפט לעניינים מנהליים. על פני הדברים, גורמים אלו אינם מוסמכים, על פי קובץ ההחלטות, להכריע בטענות משפטיות, גם אם הן נגררות או אינצידנטליות להכרעה השמאית.

בירור במסגרת המסלול השני, המסלול המשפטי, ייעשה בפני רמ"י עצמה, כשלרשות האזרח יעמוד פרק זמן קצר יותר באופן משמעותי כדי לגבש עמדתו, ביחס לפרק הזמן העומד לצורך הגשת השגה שמאית.

אלא שקיימת דרישה בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, למיצוי הבירור המשפטי לפני תחילת הבירור השמאי, דרישה זו משמעותה עצירת הליכי המימוש לתקופה לא קצרה.

עו"ד צבי שוב הציע פרשנות משפטית  שתיטיב עם האזרח:  "אנו סבורים שיש לתקן את הוראות קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל ואת נוהל רמ"י, כך שאם האזרח מעלה טענות עובדתיות-משפטיות תידונה טענות אלו כחלופות, והשמאי המחוזי ו/או ועדת ההשגות, יקבעו ערכי שווי לכל חלופה וחלופה"

לסיכום: יש בהחלט דרכים לתקיפת שומת רמ"י, במקביל לקידום הליכי הבירור השמאיים ללא עצירתם, עד השלמת הבירור המשפטי, ומבלי לעכב את ביצוע העסקה מול רמ"י. כך יוכל האזרח לפנות בתביעת השבה כלפי רמ"י, ולטעון כי יש לקבל את החלופה הנמוכה יותר ולא את החלופה היקרה היותר אשר באופן טבעי, עדיפה לרשות מקרקעי ישראל.

הכתבה הוכנה בשיתוף עו"ד צבי שוב, משרד שוב ושות’ הנו אחד מהמשרדים הגדולים בארץ בכל תחומי המקרקעין, התכנון והבנייה וההתחדשות עירונית.