ערן רולס, יו"ר קבוצת מרכז הבנייה הישראלי:

הסטטיסטיקה מלמדת כי בישראל מתרחשת רעידת אדמה חזקה מאוד אחת למאה ועשרים שנים. דוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2022 קובע שכ-5,000 בניינים ברחבי הארץ המכילים למעלה מ-600 אלף דירות בהם גרים כ-2 מיליון איש, הוגדרו כמבנים מסוכנים ועלולים לקרוס על יושביהם בעת רעידת אדמה קשה.

תקן 413 לעמידות מבנים ברעידות אדמה נקבע בשנת 1975, והוא קובע סטנדרטים לתכנון קונסטרוקציות לטובת בניית בניינים שיוכלו לעמוד בפני רעידות אדמה קשות כמו זאת שארעה השבוע בטורקיה. מכך למעשה, חלק גדול מהבניינים שניבנו לפני שנת 1975, ספק אם עומדים בפני רעידת אדמה משמעותית.

הישובים הנמצאים בסכנה גדולה ביותר, הם הישובים העירוניים הנמצאים על השבר סורי-אפריקאי מקרית שמונה, חצור, טבריה, בית שאן, עפולה ועד אילת.

הפתרון הבטוח ביותר הוא האצה משמעותית של פרויקטי פינוי-בינוי בכל הארץ בכלל ובישובים הללו בפרט. מדובר בתהלכים מצילי חיים.

אבל ישנם אמצעים רבים נוספים שיש ליזום בהקדם האפשרי כמו למשל:

בקרה חיצונית לבדיקת התכנון ההנדסי ובקרה הנדסית חיצונית לחישובים ולתוכניות – הוועדה המקומית בודקת את התכניות האדריכליות בבקשות להיתר, אבל האם ועל ידי מי נערכת בקרה על החישובים הסטטיים?

הקמתם של מכוני הבקרה היא הצעד הראשון במסלול הכרחי לבדיקת יישום התקנים המחייבים בתחום התכנון ההנדסי. התקן המחייב לרעידות אדמה תקן 413, משמעותו, שכל מבנה שנבנה לאחר 1980 יכלול חישובים הנדסיים המבטיחים שמירה על חיי אדם בעת רעידת אדמה.

אז יש תקן 413, תקן מחייב… (תקן שמהנדסי הקונסטרוקציה מבססים על פיו את חישוביהם) – אז מה? יש לקדם הכשרת מהנדסים לעבודה לפי ת"י 413 כדרישה מחייבת לרישום מהנדסי קונסטרוקציה?

אפשר להרחיב את הגדרות הפיקוח העליון באתרי הבנייה, ולכלול בתוכן סימולציות (בדומה לבדיקות הצפה לבחינת האיטום) לבדיקות עמידות ברעידות אדמה. לאחר, להכניס בדיקות אלו למערך הבדיקות המחייבות בתחומים השונים בתהליך הבנייה. כולל בקרת שימוש בחומרים העומדים בתקן ועריכת בדיקות לברזל הזיון ולבטון על מרכיביו.

אחריות משותפת של המדינה, הרשויות, אבל גם של הדייר – החלת חובת בדיקת מהנדס אחת לחמש שנים על המבנה והדירות בו – למציאת שקיעות, נזילות בקרקע, סטיות וסדקים חמורים.

הרחבת המודעות של הציבור לשיטות בנייה העמידות יותר לרעידות אדמה:

שיטות בנייה מתקדמות כמו שיטת "מייטק" מתאפיינות בעמידות גבוהה ברעידות אדמה.

שלד המבנה בנוי מפרופילי פלדה בעלי חוזק גבוה וגמישות גבוהה. הודות לשימוש בחומרים אלו בזמן רעידת אדמה המבנה יכול לספוג ולשחרר אנרגיה ללא כשל ולחזור למצבו המקורי ללא פגיעה בשלד המבנה. גאומטריית פרופילי מייטק מייצרת חוזק גבוה במיוחד ביחס למשקל הפרופיל. בבנייה באמצעות שלד פלדה דקת-דופן, וחומרים מתועשים עבור חומרי החיפוי מתקבל מבנה קל משקל באופן משמעותי: כמחצית עד שליש משקל בהשוואה לבנייה קונבנציונלית. בעת רעידת אדמה, המבנה נע בהתאם לתזוזות הקרקע והכוחות הנוצרים במבנה הם פונקציה ישירה של משקל המבנה. ככל שהמבנה בעל משקל קטן יותר, כך הכוחות הנוצרים קטנים יותר. עמידות המבנים בבנייה מתקדמת עם שלד פלדה דקת-דופן היא אחת הסיבות ששיטת בנייה זו נפוצה בעולם, במיוחד באזורים מועדים לרעידות אדמה כמו יפן, ניו-זילנד, קליפורניה ועוד.

שיטות ICF – שיודעות להתמודד עם רעידות אדמה הוכיחו את יעילותן במשך שני העשורים האחרונים. המגדלים בישראל הם פחות בעייתיים, מכיוון שהם מראש תוכננו לעמידות נגד רעידות אדמה.

הבעיה המרכזית נעוצה בעיקר בבניינים שבין 8-2 קומות. בניינים אלו נבנים בשיטה הקונבנציונלית הנהוגה בישראל – שלד של עמודים וקורות מבטון, וביניהם בלוקים מסוגים שונים. מטבע הדברים, הם מראש פחות חזקים מבניינים הבנויים מבטון מלא, מכיוון  שרק חדר המדרגות והממ"דים בנויים מבטון. כאשר עוברים ל-ICF – כל הבניין הופך לממ"ד אחד גדול. התרומה כפולה – גם מבנה בטוח בפני רעידות אדמה וגם אסור לשכוח את הסביבה העוינת בה אנחנו חיים, במקרה של התקפת טילים.

שיטת ICF הומצאה כבר לפני כ-30 שנה על ידי המהנדס ההולנדי הנק מנסן. בבסיסה תבניות מפוליסטרן מוקצף – קלות מאוד – שמיוצרות במפעל ומשונעות לאתר הבנייה. שם בונים אותן אחת על השנייה, כמו לגו, מרכיבים בתוכן מוטת פלדה ויוצקים לתוכן בטון מזוין. בסיום היציקה לא מסירים את תבניות ה-ICF, וכך הן יוצרות גם בידוד פנימי וחיצוני אקוסטי ותרמי מצוין. התוצאה היא קיר בטון ללא סדקים וללא חרכים (פרט לחלונות ולדלתות), שהוא חזק במיוחד, ושהוכיח את עצמו במשך שנים ארוכות, במקומות הקשים ביותר, בעמידותו בפני רעידות אדמה.

מרכז הבנייה הישראלי חותר בחזונו ובעשייתו בראש ובראשונה לאיכות בנייה בישראל.  לצערי שוב השבוע נוכחו שהגנה מפני רעידות אדמה עולה לסדר היום רק לפרקים כאשר מתרחשת רעידת אדמה והופכת לאירוע חדשותי".

תודה לד"ר בני ברוש, ראש אגף בניין במכון התקנים על הסיוע בהכנת הכתבה.