ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב חגי רזניק פנה לשרי הממשלה על מנת להקים צוות רב-משרדי כדי לטפל ולזרז עליה המונית מהתפוצות, וזאת לאור האנטישמיות הגוברת במדינות אירופה ובארה"ב. במכתב לשר הקליטה אופיר סופר, שר החוץ ישראל כץ, שר התפוצות עמיחי שיקלי ושר הנגב הגליל יצחק וורסלאוף, ועליה מכותבים גם ראש הממשלה ושרי הממשלה כולם, כתב רזניק: "דווקא עכשיו הזמן לטפל בשני וקטורים – לחזק את הנגב הפגוע, ולטפל בהסדרת האוכלוסייה הבדואית בנגב שגילתה סולידריות וגורל משותף מאז תחילת המלחמה, לצד הכנת הנגב לקליטת מאות אלפי עולים חדשים מיהדות התפוצות".

"הנגב חולש על כשליש ממדינת ישראל ויש לו פוטנציאל אדיר לחיבורים תשתיתייים ותחבורתיים עצומים, ויכולת ליצור משנה משחק", המשיך רזניק. "'כאשר יענוהו כן ירבה וכן יפרוץ' קראנו בחג הפסח – אבל לא מספיק לקרוא, צריך לקדם תוכניות מעשיות ורב-משרדיות. חזון מדיני איננו רק דרך להסתכלות מעבר לגבלות, אלא גם בהסתכלות אל הגבולות פנימה אל תוך מדינת ישראל, אל תוך הנגב שלנו. 'בנגב ייבחן העם בישראל' – כבר אמר הזקן ועכשיו תפקידנו בדור הזה לקיים".

לסיכום דבריו, ציין רזניק כי "קידום חזון מדיני איננו רק הסתכלות אל הגבולות החוצה, אלא גם אל הגבולות פנימה – אל חיזוק הנגב שלנו".

נקודת המפנה לדרום?

רזניק כיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבינוי השיכון ובשורה של תפקידים בכירים. הוא מדבר למעשה על שילוב רב-משרדי של הכנת תשתית קליטה פיזית לצד פעולה הסברתית, פעולות למול הקהילות היהודיות, תנועות הנוער בתפוצות ועוד.

הוא נשען בין היתר על מקרה עבר מוכר מאד – המהלך שהוביל שר השיכון לשעבר אריק שרון ז"ל, בתחילת שנות ה-90, כששימש כיו"ר ועדת השרים לעלייה והתיישבות, כדי למצוא פתרונות דיור לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.

למרות ששטחו של הנגב הוא כ-60% משטח מדינת ישראל, מתגוררים בו כ-900 אלף איש, פחות מ-10% מתושבי המדינה. בשנים האחרונות האזור נמצא בתנופת התפתחות – עם תוכניות להקמת ערים ויישובים חדשים, לצד תוכניות פיתוח והתרחבות בערים מרכזיות, כגון באר שבע, אופקים, קריית גת, ערד, דימונה ושדרות. לצד הרחבת תשתיות הרכבת גם לנגב המערבי, והתוכנית השאפתנית להקמת מסילה לאילת, נסללו כבישים רבים, נבנו תשתיות אנרגיה, ועוד.

בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הוקמה מנהלת "תקומה" שתפקידה לשקם את חבל הארץ שנפגע קשות, כאשר התוכניות הן להכפיל את מספר תושבי הישובים באזור, לאחר שבעשור האחרון מספרם גדל משמעותית בזכות תוכניות הפיתוח בשדרות, נתיבות והקמת שכונות חדשות בקיבוצים ובמושבים, שקלטו תושבים חדשים.

דרישתו של רזניק נוגעת למעשה במגוון סוגיות: דיור, תשתיות, חינוך, תרבות, חברה וגם תעסוקה כמובן. במידה והדבר ייצא אל הפועל, מדובר בפוטנציאל פיתוח אדיר לדרום ישראל.