הנהגת ההתחדשות העירונית של מרכז הבנייה הישראלי, קיימה השבוע פגישת עבודה לקידום האינטרסים של תחום ההתחדשות, שכללה סקירה מפורטת ועדכנית של מהנדס עיריית ירושלים יואל אבן. בשיחה עם בכירי הענף, הודה אבן ביושר כי "קשה להוציא היתרים, זה אירוע מורכב, וכל מי שעובד בירושלים – יודע את זה".

את הבסיס לעבודות אגף ההנדסה בראשותו, שכולל כ-500 עובדים, תיאר אבן באמצעות חמישה מנועי צמיחה – דיור, תחבורה, תעסוקה, תשתיות ציבוריות ותרבויות, וסוגיית הזהות  של העיר. אבל קודם לכך, הוא הזהיר: "אם לא נתאפס על עצמנו, לא יהיו דירות לילדים ולנכדים שלנו. זו אמירה קשה. זאת הסיבה למהפכה הגדולה בירושלים שעושה בתחום הזה, כי היא מבינה את הצורך הזה הכלל ארצי, וכמובן העירוני".

כאן פירט אבן בנתונים עדכניים: בשנת 2000 היו בירושלים 650 אלף תושבים, והיום 1.05 מיליון. ב-2040 יהיו 1.4 מיליון תושבים. צריך לייצר בין 5,000-6,000 דירות בשנה כדי לעמוד בקצב הגידול. ב-2023 נתנו היתרים ל-7,500 דירות. עד קיץ 2023 אושרו על ידינו היתרים ל-800 יחידיות דיור. בדצמבר, אחרי פרוץ המלחמה, חתמתי על 2,500 דירות, ובסך הכך סיימנו כאמור עם 7,500 יחידות בהיתרים ב-2023. בשנה זו היו 53 אלף יחידות דיור בשלבי תכנון, ביצוע וכו'. ב-2024 יהיו כבר 65 אלף דירות".

מדיניות ההתחדשות עירונית בירושלים כוללת שמירה קפדנית על שטחים ירוקים והימנעות מתכנון בשטחים אלו. "ליערות ירושלים יש ערך סביבתי ושימורי מאד חשוב", אמר. "המדיניות מבטאת את הרצון להתחדשות עירונית ללא חריגה מהתקן של המכפיל שעומד בירושלים על כ-3.5-4, ושמגיעה גם להיקף של עד 80 יחידות לדונם".

אחד העקרונות שיש לקוות שערים נוספות תאמצנה, שואף לחסל את הפינג-פונג בין המחלקות השונות, כמו למשל שומת היטל השבחה שבדרך כלל שנויה במחלוקת, ונכנסת ויוצאת מהוועדה למוסדות הערר וחזרה לוועדה וחזרה לערעור, ובכך נוצרים עיכובים. לכן בירושלים, 80% מקרקעות המיועדות להתחדשות עירונית נהנות מפטור מלא מהיטלי השבחה ועוד 20% מפטור חלקי. יש גידול בפרויקטים אחרים כמו תעסוקה וכדומה, כך שההשבחה גדלה. "כשחצינו את מיליארד השקלים השבחה, הבנו שהמסר הזה מייצר כסף כלכלי שירושלים מעולם לא חוותה", הוסיף אבן.

אבן התמקד במה שמעניין את יזמי ההתחדשות – אותם כלים שהעירייה מספקת על מנת להתקדם כמה שיותר מהר להסכמות. כדוגמה הציג אבן את המודל של הפרויקטור השכונתי: "מנהל פרויקט שיש יועצים סביבו, והוא שמתכלל את הכל ומייצר תוכנית עבודה. כך אנחנו יודעים כל שנה כמה יחידות דיור עומדות להיכנס לוועדה, וכך יש לגורמים כמו חברת חשמל ונגה תוכנית עבודה ל-20 השנה הקרובות".

אי אפשר היה בלי הצפת הנתונים התחבורתיים, ולכן אבן הציג גם אותם כקטליזטור מרכזי למימוש ההתחדשות בעיר: "כרגע קיימים 14 ק"מ של רכבת קלה. בנובמבר נאריך את הקו  לנווה יעקב ונגיע ל-20 ק"מ. הקו הירוק יוסיף עוד 25 ק"מ והוא יפתח ב-2026-2027. ב-2029-2030 ייפתחו הקווים הכחול והסגול עם עוד 30 ק"מ. כך שבעוד שש-שבע שנים יהיו 75 ק"מ של קו רכבת קלה פעילה בירושלים. הקוים הסגול והכחול חוצים את כל מתחמי ההתחדשות העירונית".

על המסחר ותעסוקה אמר אבן: "יהיה מסחר בכל פרויקט. תהיה תעסוקה ריכוזית באזורי תעסוקה מרכזיים ואזורי תעסוקה בכל שכונה. נחשון קיויתי, בעלים ויו"ר קבוצת ב.ס.ר,  אמר לי שתוך שבוע הוא שיווק כבר 50% מהפרויקט בכניסה לירושלים. אזור התעשייה תלפיות יהפוך לאזור מעורב שימושים כולל דירות, שלושה קווי רכבת קלה יעברו דרכו".

בנושא הזהות המקומית של ירושלים, חזר אבן על המובן מאליו: "ירושלים עיר היסטורית. אנחנו ללא בונים בכל מקום. אנחנו יודעים לבנות במערב העיר בנייה גבוהה, ולשמור על כל הזהות של העיר. לא בונים מגדלים בשכונות שנבנו לפני 1948". לדוגמה סיפר על מבנה לשימור אותו "הרמנו בשני מטרים, בנינו חניון תת קרקעי והחזרנו את המבנה למקומו".

אין ספק שהתואר של שיאנית בקידום היתרים נרכשה בזכות. האינטראקציה הפרונטאלית עם אבן אפשרה כמובן חידודן של שאלות ואי הבנות שחברי ההנהגה הציפו. היתרון המובהק של המפגש הוא בכך ששני הצדדים מרוויחים, גם היזמים שפועלים או מתעתדים לפעול בירושלים ויכולים לבסס היכרות מדוייקת ממקור ראשון בכל הנוגע לדרישות ולמדיניות, וגם יואל אבן כמי שמעוניין להיות אטרקטיבי לכל יזם באשר הוא.