בתמונה כאן אפשר לראות את שוק האבטיחים למרגלות מגדל דוד, עוד מהתקופה העות'מאנית, בזמן שהטורקים שלטו בארץ קרוב ל-400 שנה לסירוגין, עד לכיבושה על ידי האנגלים בשנת 1917. מאז נשארו רק שוק האבטיחים היה חלק משוק שהתפתח עם היציאה מחוץ לחומות העיר העתיקה, לצד בסטות של סבון, דגנים ושמנים מיצור מקומי, ויבוא מחו"ל של מוצרים שהגיעו באוניות מנמל יפו. מאוחר יותר, בתקופת השלטון הבריטי בארץ, החלו בבניית שווקים מסודרים וברמה היגיינית סבירה יותר בשכונת ממילא הסמוכה.
כילדים ירושלמים, היינו הולכים הרבה שנים אחר כך בלילות הקיץ לבסטות האבטיחים שהתקדמו ועברו אל מול שער שכם והציעו אבטיחים אדומים ועסיסיים עם חרצנים. בהתחלה היו הבסטות על עגלת סוס, ומאוחר יותר, עם הקידמה והטכנולוגיה, הגיעו הטנדרים הפתוחים של פז'ו, או בשמם במזרח ירושלים "ביז'ו", ולמתקדמים יותר טנדר פולסווגן עם שני מקומות וארגז פתוח מאחור, שהסיע כבשים, עיזים, אבטיחים, הובלות, אלטעזאכן וגם כמויות אנשים שהיו יכולים למלא אוטובוס, ולפעמים הסיע בפרי-סטייל את כל האפשרויות ביחד באותו ארגז.
בייגלה חם וזעתר בנייר עיתון, פלאפלים גדולים שטבעו בשמן ומקום קבורתם לא נודע, ובלילות החורף הירושלמי הקר – סחלב חם. בחנות הסחלב הוקרן בלופ סרט ערבי בטלוויזיה מעפנה עם אנטנת פרפר, בקליטה מרצדת מירדן, ושירים בערבית מרמקול שידע ימים טובים יותר.
עשרות טרנזיטים לבנים ומצועצעים מונעים בדיזל שהעלו עשן של ארובת אוניית פחם בצפיפות, נוסעים ממזרח העיר שלא הייתה מביישת אוטובוס בניו דלהי.
בשנות ה-70-80 זו הייתה אחת מנקודות המפגש והבילוי של בני הנוער בימי שישי בערב, בשבתות ובשאר ימי השבוע. היינו מסתובבים שעות בשוק שבתוך העיר העתיקה, עם חנויות נעלי התעמלות של אדידס עם ארבעה פסים, נעלי כדורסל MBA (השדרוג לליגת ה-NBA), ושרוואלים ל"זרוקים" של פעם ששכחו לחפוף שיער, קפה טורקי בפינג'אן ובקלאוות טריות נוטפות מי סוכר.
הסתובבנו בחופשיות, בלי שוטרים, חיילים או פחד כלשהו. כמו להסתובב בקניון של היום. מי שהיה – מבין, ומי שלא – כנראה שלעולם לא יבין, אבל כך זה היה באמת. מאז מים עכורים רבים עברו בנהר, ודם. הרבה דם. שום דבר כבר לא נשאר כמו שהיה. זאת הייתה ירושלים של שנות ילדותינו.
שבת של שלום לרחוק ולקרוב מירושלים ❤️
אורן כהן הוא המנכ"ל והבעלים של "אורן כהן גרופ" הפעילה בתחום הנדל"ן היוקרתי בירושלים כבר 27 שנה
לבלוג של אורן כהן על ירושלים "שישי של פעם" – לחצו כאן
> הצג תגובות