זו הפעם השמינית ברציפות שבנק ישראל מעלה את הריבית ב-10 החודשים האחרונים. בפעימה הנוכחית מדובר בהעלאה של 0.5%, והיא הגיעה לרמה של 4.25%. אבל בניגוד לפעמים קודמות, בהן השוק הבין לאיפה הרוח נושבת, דווקא הפעם התחזיות העריכו כי הריבית תעלה ב-0.25%, דבר שהתבדה בסופו של דבר.

הריבית נבעה בשל ממדד המחירים לצרכן שפורסם בשבוע שעבר, הפתיע גם הוא את השוק, כשהיה גבוה מהתחזית ועמד על 0.3% (וברמה שנתית – 5.4%), אל מול תחזיות השוק ל-0.1%.

"אם בעבר בנק ישראל נתן הרגשה שאנחנו לקראת סיום העליות, אז הפעם הוא כבר הפסיק לפזר הרגשות כאלה", אומר בארי גורטלר הר טוב, יועץ משכנתאות וחבר התאחדות יועצי המשכנתאות בישראל.

ובפועל, מה אומרת עליית ריבית כזו על הכיס שלנו, נוטלי המשכנתאות? משכנתא ממוצעת בישראל עומדת על כמיליון שקלים לתקופה של 25 שנים. מדובר על תשלום חודשי ממוצע של 5,500 שקלים לערך. עליית הריבית הנוכחית מעלה את המשכנתא בכ-120 שקלים, וסוגרת עלייה של כ-900 שקלים בממוצע למשפחה בשנה האחרונה, אחרי יותר מעשור של ריביות אפסיות.

גורטלר הר טוב אומר כי "בלי לדבר על מי שלוקח עכשיו משכנתא בריבית גבוהה, גם כל שאר המסלולים של אלה שכבר יש להם משכנתאות, התייקרו, למשל מסלולים של ריביות קבועות וגם הקבועות הלא צמודות".

גורטלר מסביר כי כמעט כל הבנקים הגדולים מתירים פריסה מחודשת של מסלול הפריים לתקופה יותר ארוכה, בלי שינוי בריבית, כלומר בעלי משכנתאות ל-20 שנה, יוכלו למשל להאריך ל-25 שנה. אבל גורטלר מזהיר מאפיק אפשרי שנחשפנו אליו בתחילת משבר הקורונה – הקפאת המשכנתא: "כל הבנקים נותנים אפשרות להקפיא משכנתאות. זה פלסטר מאד זמני וכדאי לא לרוץ לפתרון הזה, אלא אם יש נסיבות זמניות, כמו למשל מישהו שנמצא בין עבודות, 'תאונה' פיננסית בבית, משהו שהוא זמני בהגדרת. במצב כזה אפשר להקפיא, אבל צריך לזכור שלא מדובר על פתרון". ההסבר לכך ברור: אם ללקוח נותרו למשל 100 חודשי משכנתאות, והוא הקפיא לחצי שנה, אז לאחר סיום ההקפאה, הוא יאלץ לשלם את אותו סכום על פני פרק זמן קצר יותר.

אבל גורטלר הר טוב מצליח לגלות מבין עננת משבר הריביות, גם טיפת אופטימיות במובן המעשי: "המשבר הזה – וזה משבר – דורש מאיתנו להסתכל על סדרי העדיפויות שלנו כמשפחה. החזר חודשי שצמח ב-1,000 שקלים בפחות משנה, דורש מאיתנו לשים לב להוצאות אחרות. זה לא רע להוציא כסף, אבל זה רע לבזבז על דברים שהם לא בסדרי עדיפויות. יהיו משפחות שישכילו להבין אחרי הידוק החגורה הנוכחי, לנצל את המשבר הזה להיפטר מהוצאות שלא תואמות את סדרי העדיפויות של המשפחה".