"הגעתי לבניין עם 162 דירות, ומה מצאתי במאגר המים? פגר של ציפור. 500 אנשים גרים בבניין הזה, והם שתו מים שהיה בהם פגר. המחלות שיכולות להיות – אסון".

חביב ששון, צעיר בן 30, הקים לפני כשנתיים את חברת ניהול ואחזקת הבניינים "פנטום אחזקות" יחד עם גיסו אמנון אברמוב. ששון, נשוי פלוס שלושה מיבנה, שירת בצבא כלוחם בגולני, ולקראת סוף השירות הפך לסרס"פ (סגן רב סמל פלוגתי, א"כ) ועסק בלוגיסטיקה הפלוגתית. שם, כך הוא מספר בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, הבין את הצורך בהתייעלות. לאחר השחרור עבד באבטחה, ובין היתר היה מאבטחו של סגן שר הבריאות באותה עת, יעקב ליצמן, במקביל ללימודי הנדסאי בניין. "תוך כדי זה, התחלתי להעמיק בנושא של חברות ניהול, בדקתי איך זה עובד, ואחרי סקר שוק שעשיתי, החלטתי ללכת על זה".

החברה צברה בשנתיים בהן היא פועלת, כ-30 לקוחות – בנייני מגורים בראשון לציון, אשדוד, אור יהודה, יבנה, גן יבנה ורחובות, שדייריהם החליטו להפקיד את ניהול הבניין בידי חברה. "חברות ניהול צברו תאוצה בשנים האחרונות בגלל ריבוי מגדלי המגורים. פעם היה את הפנסיונר שניהל את הוועד בבניין עם 10-15 דיירים. היום כבר מדובר על מגדלים של 150-200 דיירים, וכל התפעול של המגדל יותר מסובך, עם מערכות חשמל, כיבוי אש, משאבות מים, מאגרי מים וטכנולוגיה חכמה", הוא מספר, ונזכר בסיפור אישי: "במקרה, אבא שלי לקח על עצמו לפני 20 שנה את ועד הבית, וראיתי את הקושי שהוא מתמודד איתו. הוא שלח אותי להביא צ'קים, ראיתי את כל הבלגן שיש. והיינו רק 25 דיירים בבניין. חברת הניהול באה להחליף את הוועד מול הספקים השונים, כמו ניקיון, גננות וטיפול במים".

ואז פרצה המלחמה, והעבודה בענף ירדה בעשרות אחוזים. כוח האדם פחת – חלק מהעובדים גויסו למילואים, ואילו אחרים, עובדים ערבים-ישראלים, התבקשו לא להגיע בשלב הראשון לעבודה בשל הרגישות. "העבודה נפגעה, אני חוויתי את זה וגם אחרים", הוא מספר. "300 אלף איש גויסו, וגם עובדים רבים בתחום שלנו. נאלצתי להוריד לקוחות כי לא יכולתי לתת שירות. גם ועד בתים ביקשו להקפיא חוזים בגלל המצב, וביקשו שערבים לא ייכנסו אליהם בגלל המצב וכל מה שקרה. יש ועדי בניינים שאומרים לי – אני לא משלם החודש. אבל אתה צריך לשלם לספקים, וזה יוצר מערבולת. חודש ראשון אתה מסתדר, אבל אחר כך זה מתחיל לחנוק".

המחסור בעובדים הגיע לזינוק במחירי הספקים: "חיטוי המים עלה, חברות כוח האדם שאנחנו עובדים מולן, הקפיצו מחירים פי שניים. אומרים לי – תשמע, יש בניינים עם שמירה 24/7 ואין עובדים. יש מגדל אחד באשדוד שעובדים בו לא במקביל, חמישה עובדי קבלה, חמישה עובדי ניקיון, איש אחזקה, מנהל מגדל, גנן. מוציאים 15 משכורות על בניין אחד. בחודשים האחרונים זו הייתה בעיה. מתחילת המלחמה, ביקשו מאיתנו כמה בניינים לקבל שומר חמוש, שזו בעיה מבחינת משרד הביטחון. וגם העלויות של זה אדירות – שומר חמוש עולה 300 שקל לשעה פלוס מע"מ. תכפיל ב-24 שעות, יוצא ליום מעל 7,000 שקל, שזה מעל 200 אלף בחודש".

עוד בעיה שהתעוררה בחודשים האחרונים, היא הטיפול במעליות – שקשורה שוב לחוסר בכוח אדם בשל גיוס למילואים: "זה תחום שהוא סוג של מונופול. אם חסרים עובדים ואי אפשר לטפל במעלית, קשה מאד להביא חברה אחרת שתטפל במקומם".

-תסביר

"פתאום אומרים לי – אתה צריך לקנות בנק שעות. הסיבה היא שהספק חייב תזרים מזומנים בתקופה בה גם הוא סובל מירידה בהכנסות. אז הוא דורש שארכוש ממנו שעות".

-איך הפיצויים מהמדינה פוגשים אתכם?

"זו בעיה. לחברות הניקיון יש איגוד שדואג לאינטרסים שלהן. לחברות הבנייה יש, לכולם יש. לנו, עשרות אם לא מאות חברות ניהול בניינים, אין נציגות שיכולה להילחם על האינטרסים שלנו מול המדינה".

-בוא נדבר עליכם. מה הירידה בהכנסות בתקופת המלחמה?

"צריך לתמחר את הירידה בהכנסות מול ההוצאות, אבל עדיין יש הרבה הוצאות משרד, שלא נכנסות בתוך המתווה. אומרים לי שאני אולי לא מכניס מבניין, אבל גם לא מוציא עליו. לנו אישית לא אישרו מענק. הייתה לנו ירידה של 50% בהכנסות, אבל לא אושרנו".

-אז מה עושים?

"בארה"ב יש גוף רגולטורי שמחייב על פי חוק להחזיק חברת ניהול. אנחנו כמה אנשים שעוסקים בתחום כאן בארץ, מדברים עם אנשים בארה"ב, ובודקים איך אפשר להכניס את זה לארץ".

-עוד בירוקרטיה?

"לחברות ניהול אין רגולטור מטעם המדינה. עשו את זה לעובדי הניקיון למשל – כך שבתור מעסיק, אני מחויב להמציא אישור של משרד התמ"ת ומחויב בכל ההוצאות הפנסיוניות. אני מאמין שברגע שיהיה חוק של חברות ניהול, יהיה לנו הרבה יותר קל להתנהל והרבה יותר כוח להתמודד עם האתגרים שיש לנו. ברגע שתהיה התאגדות, יהיה גם כוח לפקח על התנהלות חברות ניהול הבניינים.

"ברגע שאין פיקוח, יש הרבה חאפרים. אם אני מגיע לבניין מגורים עם המון דיירים, ומוצא פגר של ציפור, והם שתו את המים, זה טירוף, או מערכת גילוי האש מנוטרלת ואם יש שריפה – יהיה אסון, זו סכנת חיים".

-ועכשיו התחום מתחיל להתאושש?

"יש חזרה של עובדים. מה שעברנו בשלושה החודשים האחרונים, זה משהו שצריך לשקם וזה ייקח זמן – מבחינת חוזים שנדחו. אנחנו כן רוצים לקבל מענה מהמדינה, עזרה".