שלל התנגדויות הוגשו נגד התוכנית להקמת שכונה עם 3,500 יח"ד במזרח המושבה. לצד התנגדויות על סוגיות תשתיתיות ותיאום תכנוני, בישוב טוענים לשינוי באופי הישוב ולפגיעה כלכלית,

תוכנית הענק שהכינה רמ"י להכפלת מספר תושבי המושבה מזכרת בתיה, הולידה מספר רב של התנגדויות – כולל מצד גופים מעניינים. במתנגדות: המועצה המקומית שיוצאת נגד התוכנית המיועדת לחלקה המזרחי – 453-0707349 להרחבה הישוב, ואילו רמ"י הגישה התנגדות בנוגע לסוגיות טכניות.

במושבה שהוקמה ב-1883, קיימים כיום כ-4,000 יחידות דיור, ועל פי נתוני הלמ"ס נכון לחודש פברואר השנה, מתגוררים בה כ-16 אלף תושבים. התוכנית שהוכנה על ידי אדריכל אלי ארמון וצוותו ומתפרסת על פני כ-1,200 דונם, עשויה להכיל 3,427 יחידות דיור בצפיפות של כ-21 יחידות לדונם, מתוכן כ-300 יחידות דיור מוגן, ועוד עשרות אלפי מ"ר לתעסוקה. התוכנית אושרה בתחילת השנה להפקדה.

בסוף החודש צפויה להתכנס הוועדה המחוזית מרכז כדי לדון בהתנגדויות לתוכנית, והן כאמור רבות – 26 ליתר דיוק. הרשימה מגוונת, ולצד מתנגדים פרטיים ופוליטיקאים מקומיים, אפשר למצוא גופים רבים – בהם המועצה האזורית השכנה גזר, רשות נחל וניקוז שורק לכיש, רכבת ישראל, נתיבי ישראל, רמ"י, קצא"א ועוד.

מזכרת בתיה תתקשה כלכלית

כאמור, המועצה המקומית מזכרת בתיה טוענת בהתנגדותה כי חלק מהשטח יועד במקור לתעסוקה, אולם "סופח" לטובת מגורים. ראש המועצה גבי גאון, החתום על ההתנגדות, כבה כי "כי למועצה אין יכולת כלכלית בכדי לתת מענה לתושבי השכונה בהיקף המוצע, והיא אינה עולה בקנה אחד עם אופי היישוב", והמשיך כי "התוכנית המוצעת מייעדת את השטח הנדון בעיקרו למגורים, ובחלקו הנותר לתעסוקה אך בהיקפים נמוכים בהרבה מאלה שהוסכמו בין הרשויות".

במזכרת בתיה גם טוענים כי הבינוי המאסיבי ישנה את אופיו של הישוב. "הדבר המהווה פגיעה באופי הישוב ב-DNA של המקום, ושפה זרה למרקם הקיים. הצעת הבינוי בתוכנית זו אינה מתכתבת או מהווה התפתחות אורגנית ליישוב לקיים".

התוכנית המקורית קובעת בנייה רוויה של שמונה עד 10 קומות, אולם במזכרת בתיה מבקשים לשנות את הגובה לגובה מדורג: "על מנת לייצר רציפות בינוי אורבנית מבנייה צמודת קרקע לבנייה רוויה, נכון יהא להוסיף הנחיות בינוי בנוגע לדירוג גובה הבינוי בחלק הקרוב לשכונה הוותיקה, כך שהבינוי יעלה באופן הדרגתי ממערב למזרח מארבע קומות ועד לגובה מקסימאלי של תשע קומות, הכולל בחובו הפחתת הציפוף הצפוי. דירוג זה ייצר חיבור אורגני בין השכונה הקיימת לחדשה".

גם המועצה האזורית השכנה גזר, שמברכת על התוכנית, התנגדה בשל אותה סוגיות שטחי תעסוקה. במועצה גם טוענים כי שטח שהיה בעבר בתחום המועצה והועבר למזכרת בתיה במסגרת חילופי שטחים, יועד לטובת שטחי תעסוקה משותפים לגזר ולמזכרת בתיה, אולם שטחו קטן ממה שסוכם – כ-65 אלף מ"ר מול 115 אלף. גזר דורשת להגדיל את שטחי התעסוקה.

ההתנגדות שהגישה גזר נוגעת גם להעתקת קו חשמל "ללא כל התחשבות בגידולים הקיימים", וללא שהתקיים תיאום עם מושב יציץ שבתחומי מועצת גזר. יש לכך השפעות ישירות על תחום המועצה, אומרים בגזר.

גם חברי סיעת האופוזיציה "מזכרת מתעוררת" במועצה המקומית, הגישו התנגדות בטענה כי התוכנית "מהווה נקודת מפנה דרמטית במסלול התפתחותו של הישוב מזכרת בתיה. במתכונתה הנוכחית, מהווה תוכנית זו סכנה ממשית להפיכתו של הישוב המתפתח מזכרת בתיה לעיר קטנה, ענייה ומפולגת – סגרגטיבית, ששכונותיה אינן מחוברות ופועלות כרקמה יישובית אחת".

בהתנגדות שהוגשה על ידי ראש הרשימה חבר המועצה רן כהן וחבר המועצה יצחק (קיקי) אהרונוביץ, נכתב עוד: "אנו מוצאים בתוכנית, כפי שתוכננה והוצגה, פגמים משמעותיים במספר רבדים תכנוניים: פרוצדוראליים; מהותיים-מקצועיים, ועיתיים. במידה והתוכנית תעבור ללא דיון מעמיק בנימוקים המוצגים כאן, ועם מתן מענה מושכל ונכון לנימוקינו אלה, הנחייה לתיקון ומניעת סעד לפגיעות שנצביע עליהן במסמך זה, תיכנס מזכרת בתיה, שתושביה קוראים לה 'מושבה קסומה', לנתיב ברור ומובטח של התדרדרות.

"פנייתנו זו מבטאת את רחשי הלב של הרוב המוחלט של תושבי מזכרת בתיה, הרוצים לחיות בישוב מתפתח ומשגשג, תוך הבנת אילוצי הקרקע ומאמצי הפיתוח של יישובי ישראל ותוכניות המתאר הארציות, אך חפצים גם לראות במוסדות התכנון, בראש ובראשונה, מגן על התושבים המתגוררים בישוב".

זמורה: טעות בחישוב הפרטים במשק בית

המועצה המרחבית זמורה מעלה השגות על נתוני בסיס של התוכנית. "התוכנית מכפילה הלכה למעשה את כמות יחידות הדיור בתחום היישוב, ומציעה בינוי אינטנסיבי הרבה יותר הן ביחס לישוב הוותיק, והן ביחס לרובעי המגורים הסמוכים אשר נבנו החל מסוף שנות ה-90, ועד לתקופה זו", נכתב בפתח ההתנגדות שהוגשה. "נפחי הבינוי, קיבולות הבנייה, טיפולוגית הבינוי, פריסת ייעודי הקרקע, צפיפות המגורים, וכמות יחידות הדיור יביאו עם מימוש התוכנית לשינוי קרדינאלי באופי היישוב. בחינת התוכנית בהתאם לתובנות אלו, מצביעה על מספר נקודות המצריכות שיפור בכדי לטייב את התוכנית הן ביחס לעצמה, והן ביחס לראיה הכוללת של היישוב בכללותו".

כך למשל טוענים בזמורה כי יש לשפר את הפריסה המרחבית של מבני הציבור, הבטחת האפשרות למימוש מוקדם של מבני הציבור, ושיפור טיב פריסת השטחים הציבוריים הפתוחים. כמו כן יש לשפר את רמת שירותי המסחר הנדרשת לרובע המגורים המתוכנן, מניעת פגיעה בייעודי קרקע ובמגרשים המאושרים מתוכניות קודמות.

בזמורה טוענים כי "הנחות העבודה של הנספח צופות כי חלק הארי של האוכלוסייה הצפויה להתגורר ברובע הינה של זוגות צעירים, ממעמד סוציואקונומי גבוה יחסית, ומכאן הונח גודל משק בית ממוצע של 3.28 נפשות בדיור הרגיל (במאמר מוסגר נציין כי נתון כמות התושבים שנגזר מנתון זה עוגלו כלפי מטה ולא כלפי מעלה כנדרש, תוך הפחתת כמות יחידות הדיור. ההפחתה אמנם שולית אך אולי מצביעה על 'רוח המפקד' שהנחתה את המתכננים השונים). לדעתנו הנחה זו שגויה וזאת משום שנכון להיום ולפי המגמות העדכניות אוכלוסיית היישוב כוללת נתח גדל והולך של אוכלוסייה דתית לאומית, כזו המתאפיינת במשק בית גדול מהממוצע בכלל… נדגיש כי חלק ניכר ממשקי הבית ביישוב מצוי בבתים פרטיים אשר כוללים משפחות בחתך גילאים מבוגר יחסית, ו/או אוכלוסייה במעמד סוציו- אקונומי גבוה… גודל משק בית ממוצע עומד על כ-4.00 נפשות בממוצע. ייתכן ובפועל גודל משק הבית בבניה הרוויה יהיה גדול אף יותר, אך מטעמי זהירות נתייחס לנתון זה כנתון המוצא… מכאן שהנחת המוצא לעניין גודל משק הבית כ פי שקיבלה ביטוי בנספח הפרוגרמה שגויה לחלוטין. אנו סבורים כי הנחת המוצא צריכה לעמוד על לפחות 4 נפשות למשק בית בדיור הרגיל, בהתאם למצב כיום, וכי יש לבחון את הניתוח לפי יחס זה. כלומר יש לבחון את הפרוגרמה הנדרשת לפי גודל אוכלוסייה חזוי של כ- 12,470 נפשות, לעומת הנתון של 10,410 נפש שהיווה הבסיס לניתוח דרישות הפרוגרמה בנספח".

עוד ציינה זמורה כי "מתחם ההתחדשות מוסיף לפחות 1,185 יחידות דיור רגילות על יחידות הדיור הקיימות, גם הן צפויות להיות עם גודל משק בית ממוצע של ארבע נפשות למשק בית – כלומר תוספת של כ-4,740 תושבים, מתוכם להערכתנו לפחות כ-2,800 יקבלו מענה כנ"ל ברובע החדש. אנו נבקש כי תתבצע בחינה מחדש של מענה הפרוגרמה – לפי גודל אוכלוסייה כולל של כ-15,270 נפש ולא כפי שפורט בהנחות המוצא של המסמך, נבקש שדרישות הפרוגרמה תעודכנה בהתאם, וכי התוכנית תתוקן ותותאם בהתאם לגודל האוכלוסייה הריאלי אשר יקבל שירותים ציבוריים בתחום הרובע, לרבות הגדלת ההקצאות השטחים למבני ציבור, וטיוב המאזן הכלכלי".

גופים שונים: פרטים בתוכנית לא תואמו עמנו

רמ"י, שהגישה את התוכנית, מברכת כמובן על התוכנית, אולם התנגדותה מתמקדת בנושא טבלאות האיזון והתשריט האנליטי, "לגביהן נמצאו מספר אי דיוקים העלולים להוות מכשול בעת רישומן ברשם המקרקעין, ולכן מבוקשים לתיקון".

ההתנגדות של רשות נחל וניקוז שורק לכיש, מתייחסת לנחלים, ניהול הנגר בתוכנית והצורך בהגנה מפני הצפות במורד. "התוכנית הופקדה ללא השלמת הדיאלוג עם רשות הניקוז".

ואילו נתיבי ישראל התנגדה בשל חוסר תיאום בין התוכנית המוצעת לבין החברה בנוגע להקמת כביש 411 שנמצא בימים אלו בתכנון. לרכבת ישראל יש השגות לגבי כך ש"גבול התכונית חודר עם ייעודי קרקע של שטחים פתוחים ודרך מוצעת בלתחום יעדו מסילה מאושרת על פי תוכנית מאושרת תת"א וכל לתכונית להכפלת מסילה תת"א 79".