היום פרסמה הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כי בחודש מאי השנה נמכרו כ-7,470 דירות, עלייה של 5.3% ביחס לאפריל, וזינוק של 30% ביחס למאי שעבר. מאידך, רק לפני כשבוע דיווח הכלכלן הראשי במשרד האוצר בסקירת ענף הנדל"ן למגורים כי באותו חודש בדיוק – מאי – נמכרו 7,908 דירות, עלייה של 8% ביחס לאפריל וגידול של 28% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.

אך מדוע הפער הזה בין שניים מספקי המידע המשמעותיים ביותר בענף הנדל"ן הישראלי? יש לציין כי שני הגורמים מתבססים על נתוני רשות המסים. ואולם, בעוד שהמתודולוגיה של משרד האוצר לא חשופה, הרי שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתבססים על "מאץ'" בין הדיווחים למס רכישה ומס שבח, ואת הסיווג בניהן. כך, אם יש נתון שאינו מופיע גם במס שבח למרות שהופיע במס רכישה, הוא אינו נכנס כעסקה סגורה.

עוד עולה כי במסגרת המתודולוגיה שנבנתה עם בנק ישראל, קיימים חישובי שוק שלא נכללים במסגרת העסקאות הסופיות, כמו למשל העברת נכס ללא תמורה, העברת נכסים מחברה לפירוק ועוד. ראש תחום בינוי ונדל"ן בלמ"ס, רינת כהן מורנו מסבירה בשיחה עם אתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי, כי בניכוי אותם חישובים שלא נכללים כאמור במסגרת העסקאות הסופיות, עדיין 91% מכלל העסקאות הן עסקאות שוק.

לדבריה, "אנחנו גם מתחשבים בחלקיות עסקה. כלומר, אם אדם א' ואדם ב' רכשו יחד נכס, לא תמיד הדיווח לרשות המסים נעשה יחד, ולפעמים הוא נעשה באופן מפוצל. יהיו גורמים שיחשיבו את זה כשתי עסקאות, אבל אנחנו רואים בזה עסקה לדירה אחת".

כך, בעוד שלפי הלמ"ס נמכרו כמעט 7,500 דירות במאי, הרי שלפי האוצר נמכרו קצת מעל 7,900. אותו פער של 400 דירות, נעוץ כאמור בשיטת מדידה שונה, דיווחים שטרם התקבלו למס שבח, ועסקאות בהן לא עברו מזומנים בין הבעלים הקודמים לבין הבעלים החדשים, כמו למשל ירושה.