ועדת הכספים של הכנסת החלה היום לדון בפרק ד' (מיסוי בשוק  הדיור) בחוק ההסדרים, בסעיפים הנוגעים לקרנות ריט. השינויים שמבקשים חברי הכנסת להכניס בסעיפים 11(1) ו-14 קרן ריט, אמורים להקל על הפעילות הכלכלית של קרנות ריט לאור הגידול בריבית במשק שמציבה בפניהם אתגר כלכלי.

התכלית של קרנות ריט הוא להשקיע בנכסים מניבים על פי חוק, ובעיקר מתמחות בהשקעה בפרויקטים למגורים להשכרה ארוכת טווח. במסגרת התיקון, מוצעים מספר שינויים במנגנון קרנות הריט. בין היתר מדובר בהקלה במספר יחידות הדיור של מקרקעין לצורכי דיור להשכרה באזורי הפריפריה, הפחתה של מספר השנים בהשכרה למגורים שקדמה למכירה מ-15 שנים ל-10 שנים, הארכת תקופת משך הבנייה בגין מכרזים שפרסמה המדינה וקיימת הוכחה לעיכוב של 36 חודשים בהוצאת היתר בנייה בגינם, ובתנאים מסוימים פטור ממע"מ בעת מכירה לאחר חמש שנים של השכרה למגורים,במקום 15-20 שנים.

במהלך הדיון בוועדת הכספים בראשותו של ח"כ משה גפני, העלו נציגי שתי הקרנות הקיימות, כי התיקונים המוצעים לא יסייעו להן וימנעו את התפתחותן נוכח סביבת הריבית הגבוה, וקראו להעמיד להן ערבויות מדינה להלוואות. עוד עלה בדיון כי במסגרת שתי הקרנות, מושכרות כיום כ-1,500 דירות, לצד כ-2,500 נוספות שנמצאות בהליכי תכנון ובנייה שונים.

היו"ר גפני: "השוק חוטף מכות – בגלל הריבית"

בעוד באוצר גרסו כי לשוק לוקח זמן לעכל את קרנות הריט, והקמת דירות נוספות במסגרת זו אורכת זמן, בקרנות טענו כי סביבת הריבית שהשתנתה פוגעת ברכישת דירות לטווח ארוך משמעותית, ולא מאפשרת להם לגייס, בהעדר כדאיות כלכלית, וכי ערבות מדינה תסייע להם בלי שלדבר תהייה עלות מצד המדינה, וכי יהיה בכך סיוע לשוק הדיור להשכרה, ובאופן ממוקד לשוק הדיור לזכאי משרד השיכון. נציגי הקרנות ציינו כי לעמדתם בנקים לא יאשרו מימון של פרויקטים נוספים בסביבת הריבית הנוכחית.

לשאלת יו"ר הוועדה וחבריה מדוע לא להיענות לבקשת הקרנות, נציגי אוצר אמרו כי תפיסת המדינה היא שלא נכון להתערב בעלות הון, וכי התערבות כזו מתבצעת רק במקרים בהם השוק לא יודע לתמחר את הסיכון, וכי לעמדתם במקרה זה הריבית מתמחרת נאמנה את הסיכון. נציגי הממשלה הציגו עוד כי במסגרת פרויקטי ההשכרה לטווח ארוך מצד המדינה באמצעות חברת "דירה להשכיר", ישנן כ-4,000 דירות מאוכלסות וכ-15 אלף דירות בהליכי הקמה. המדינה, כך אמרו נציגי האוצר, מודעים לקשיים נוכח הריבית הגבוה וכי המדינה מעניקה הטבות במיליארדים בשחיקת מחירי הקרקע.

יו"ר הוועדה ח"כ גפני אמר: "השוק הזה חוטף מכה אחר מכה, והסיבה זו הריבית. אתם אומרים שזו מדיניות שלכם לא לאפשר ערבות, התוצאה היא בלתי נמנעת – אף אחד לא ישקיע בקרנות הריט. מה הפתרון שלכם?"

באוצר השיבו כי בשוק השכירות המוסדית התשואה נמוכה, מה שמקשה על התרוממותו, ולכן בפתרונות המוצעים יש כדי לסייע, וכי מדובר בפתרונות לטווח ארוך, בתקווה שהאינפלציה תאט בנתיים, ובנק ישראל יפעל להורדת הריבית, ובמקביל תימשך שיווק קרקעות בהנחות גדולות.

בתום הדיון קראה הוועדה לאוצר לבחון עד לדיון הבא בחוק, מתן ערבות מדינה או יצירת הגנה על הריבית של קרנות הריט, עד לרגיעה באינפלציה ובגובה הריביות, על מנת לאפשר את המשך קיומן והתפתחותן: "הפתרונות שלכם טובים אבל לא במצב הזה, שאז החברות לא יבנו. התחייבנו לאזרחי מדינת ישראל, אתם ואנחנו, שיהיו דירות להשכרה, ואין פה פתרון", סיכם היו"ר גפני.

מנכ"ל מגוריט: "המדינה תעניק ערבות – בלי להכניס יד לכיס"

לפני חודשים אחדים, מתי דב, מנכ"ל קרן מגוריט המחזיקה בכ-700 דירות להשכרה ארוכת טווח, אמר לכותב שורות אלו כי "המדינה יכולה, בלי להכניס את היד לכיס ובלי מחיר למשתכן שעולה הרבה כסף, לתת ערבות מדינה לחוב של ריטים. מה זה ייתן? זה יוזיל לנו את הריבית, ולא יפגע במדינה כי היא תצטרך להכניס יד לכיס רק במקרה שהיזם או הריט יפשוט רגל. הצענו עוד דבר: אם דירות יקנו במסגרת חוב מובטח על ידי המדינה, ניתן 20% הנחה ל-25% מהדירות, לכל מה שיירכש".

לדבריו, "היום הכסף שקונה דירות הוא כסף פרטי בדרך כלל, ומי שמשקיע – ואנחנו משקיעים באמצעות המוסדיים – אלה כל עם ישראל באמצעות כספי הפנסיה שלהם. ברגע שנעשה את העניין ליותר כדאי, הם יחזיקו גם בחוב שלנו וגם במניות שלנו. אנחנו לא מסתמכים על דירות של המדינה. רוב הדירות שיש לנו אלה דירות מהשוק הפרטי. אנחנו הופכים דירות שהיו למכירה, לדירות להשכרה, ומה שמממן את זה אלה כספי הפנסיה של המוסדיים, חסכונות הציבור".