רשות מקרקעי ישראל, שהחליפה ב-2013 את מינהל מקרקעי ישראל, היא הגוף שמנהל את כל קרקעות הלאום בישראל. בראש הרשות עומדת המועצה שבראשה עומד שר הבינוי והשיכון, וחבריה – מנכ"לי משרדי ממשלה ונציגי קק"ל – קובעים את מדיניות המקרקעין של ישראל בהתאם להחלטות הממשלה. את הרשות עצמה מנהל אדם שנבחר על ידי הממשלה לתקופה של חמש שנים, והוא והרשות כפופים לשר האוצר.  

המטרה של רשות מקרקעי ישראל היא לנהל את המשאב יקר הערך שנקרא קרקע, בעיקר כשמדובר במשאב שהולך ופוחת, לצד גידול משמעותי בגודל האוכלוסייה. וכל כן הרשות צריכה לדאוג על השימוש שיש לעשות בקרקעות לטובת מטרות בהווה ובעיקר עבור הדורות הבאים, כגון אזורים לפיתוח בנייה, שמירה על אזורים פתוחים וירוקים, ושמירה על האיזון שבין בנייה לשימור הטבע. 

כך, רשות מקרקעי ישראל מוציאה למכרזים קרקעות מדינה עבור מגורים, תעסוקה, תשתיות, ועוד, כמו גם עבור מטרות חברתיות כגון פיתוח תוכניות דיור בר השגה ושכירות ארוכת טווח, ועוד. 

מבנה הרשות

ברשות קיימים שישה מרחבים (ירושלים, תל אביב, מרכז, חיפה, צפון ודרום) ושלוש חטיבות. מדובר על חטיבה עסקית שאחראית על תכנון, שיווק וביצוע עסקאות. חטיבה נוספת היא שמירה על הקרקע וזו עוסקת בפיקוח ובאכיפה של זכויות המדינה בקרקעות. החטיבה השלישית מעניקה שירותים ללקוחות שהתקשרו עם רשות מקרקעי ישראל. 

כאמור, רשות מקרקעי ישראל החליפה על פי חוק את מינהל מקרקעי ישראל שהוקם ב-1960 ופורק ב-2013. המינהל הוקם בחוק כדי לנהל את אדמות המדינה שבבעלות הממשלה, והיה אחראי על רשות הפיתוח שהייתה אחראית על נכסי נפקדים, וקרן קיימת לישראל. 

המעבר ממינהל מקרקעי ישראל לרשות מקרקעי ישראל הייתה רפורמה משמעותית בשליטה על קרקעות המדינה, ולמעשה הפרטה של קרקעות המדינה. משרד האוצר פרסם ב-2009 מסמך שקרא "להעביר בחוק את הבעלות בקרקע לידי כלל החוכרים המחזיקים בחוזי חכירה לדורות בייעודי מגורים ותעסוקה", ובנוסף להעברת קרקעות עירוניות לידיים פרטיות, המסמך גם התייחס להפשרת קרקעות חקלאיות לשם בנייה והתפתחות נדל"נית. לשם כך קרא משרד האוצר להקים רשות חדשה למקרקעין. 

ב-2009 אישרה הכנסת את תיקון 7 בחוק מינהל מקרקעי ישראל, שאמור היה להפוך אותה לרשות. כאמור, המטרה של הפיכת המינהל לרשות, היה להתחיל בביצוע של העברת קרקעות שהיו בחכירה לשנים ומיועדות למגורים ולתעסוקה, לקרקעות בבעלות. ב-1 במרץ 2013 החליפה רשות מקרקעי ישראל את מינהל מקרקעי ישראל. 

לצד הרפורמה, גם עלתה ביקורת על כך שישנו חשש שקרקע מדינה תעבור באמצעות הרפורמה הזאת, לידי גורמים העוינים את המדינה. לצד זאת גם עלה החשש כי בעלי אמצעים ירכשו קרקעות מדינה, מה שיפחית את מעורבות המדינה ביכולת התכנון העתידית של הקרקעות בישראל, ויפגע בכלכלה.