הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%. זאת לאחר סדרה של 10 העלאות ריבית לאורך השנה ושלושת-רבעי האחרונות, כאשר בפעמיים האחרונות הריבית נשארה על כנה, ולא עלתה, אך גם לא ירדה.

בבנק ישראל אומרים כי "למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות על הפעילות הריאלית. מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות".

עוד נמסר כי "קצב האינפלציה מוסיף לרדת וגם בניתוח דינמיקת האינפלציה, במדידה רבעונית וחצי שנתית, ניכר כי קצב האינפלציה מתמתן. הציפיות מהמקורות השונים הן לכניסה ליעד ברבעון הראשון של השנה".

בשווקים הפיננסיים, ניכרת התאוששות לאחר הירידות בתחילת המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%. חטיבת המחקר מעריכה כעת כי התוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לאור המלחמה, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות, גם בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה.

הפעילות בשוק הדיור מוסיפה להתמתן. ב-12 החודשים האחרונים, מחירי הדירות ירדו ב-1.3%. בחודשים ספטמבר-אוקטובר מדד מחירי הדירות נותר ללא שינוי, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.4%. היקף העסקאות וביצועי המשכנתאות מוסיפים לשהות ברמות נמוכות בהשוואה לשנים האחרונות – כאשר בנובמבר ניטלו משכנתאות בסך של כ-5.5 מיליארד שקלים.

בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן חלה ירידה של 0.4% וקצב העלייה השנתי המשיך להתמתן והגיע ל-3.9%. מנתוני הבנייה של הלמ"ס לרבעון השלישי של 2023, עולה שערב המלחמה מספר היתרי, התחלות וגמר הבנייה, היו גבוהים יחסית למרות התמתנות הפעילות בענף בשנה האחרונה. עם זאת, המחסור בעובדים פלסטינאים מאז פרוץ המלחמה, הביא לירידה חדה בפעילות והדבר צפוי להתבטא בנתוני הרבעון הרביעי של 2023. בבנק ישראל אומרים כי שמירה על היצע בנייה גבוה לאורך זמן, מעבר לצורך לשימור הפעילות בטווח המיידי, יתמוך ביציבות מחירי הדיור.