שרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון הציגו את התוכנית לעידוד ענף הבנייה, המצוי במשבר שהלך והעמיק במהלך מלחמת "חרבות ברזל". השרים הצהירו כי תוכנית הדיור לשנת 2024 תעלה כשני מיליארד שקלים כאשר היא תנסה להמריץ את השוק באמצעות הקלות ליזמים, תמריצים לרשויות המקומיות והטבות לרוכשים.
הכותרת המעניינת של תוכנית הדיור היא סבסוד של 10,000 יחידות דיור בפריפריה שישווקו בסכום של 800 אלף שקלים, עם העדפה למשרתי מילואים. מאידך, שתי כותרות שהיזמים והמשקיעים ציפו לשמוע, לא נאמרו – ולא בכדי. הראשונה היא פיצוי על איחור במסירת דירות. התקציב הייעודי הנוכחי לא מתייחס לכך. כזכור, יזמים צריכים לפצות לקוחות אם הדירות נמסרות באיחור. ואולם, בשל המלחמה, אתרי הבנייה נותרו ללא עובדים, ונראה שדירות יימסרו באיחורים גדולים – מה שאומר שהפיצוי ייפול על היזמים למרות שהעיכוב לא נגרם באשמתם.
ולגבי המשקיעים, הוחלט להשאיר את מס הרכישה גבוה כפי שהוא – במטרה למנוע נהירה שלהם לשוק וקניית דירות, דבר שיזניק שוב את המחירים בשוק שגם כך סובל ממספר התחלות בנייה נמוך, ומשווע לגידול משמעותי בהיצע הדירות.
1.1 מיליארד שקלים לסבסוד דירות
אחד הנושאים העיקריים בתוכנית, היא הקצאת 1.1 מיליארד שקלים עבור סבסוד משמעותי של דירות בפריפריה במסגרת תוכנית מחיר מטרה, וזאת כדי להביא לכך ש-10,000 יחידות דיור ישווקו במחיר של 800 אלף שקלים. מדובר על דירות בקריית שמונה, מעלות תרשיחא, עפולה, טבריה, מגדל העמק, נוף הגליל, ערד, שדרות, נתיבות, אופקים וירוחם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "בפריפריה, גם בנגב וגם בגליל, יהיו דירות לזכאים בלא יותר מ-800 אלף שקל עם עדיפות משמעותית למשרתי מילואים". מנכ"ל משרדו שלומי הייזלר הוסיף: "כדי להביא למצב של לפחות 50% מהדירות יהיו במחיר של עד 800 אלף שקל, אנחנו צריכים לסבסד את הפיתוח. לכן נשקיע 1.1 מיליארד שקל בסבסוד אותן דירות באותם מכרזים. כך נוכל לסבסד 10,000 יחידות דיור במחיר של 800 אלף שקל".
סוגיית העובדים בענף הבנייה תפסה נפח במסיבת העיתונאים. במסגרת עידוד תעסוקת עובדים ישראלים בענף הבנייה, תהיה תוכנית מענקים לעובד שיוכל לקבל עד 20 אלף שקלים, מסלול מענקים לקבלנים לצורך הטמעת טכנולוגיות באתרים, ותקציב לתוכנית להכשרות למקצועות הבניין.
סמוטריץ' המשיך ואמר כי הממשלה מרכזת הרבה מאד מאמץ בסוגיית הידיים העובדות, מאיצה את הליכי התכנון ותתמרץ ותסיר חסמים. "אנחנו מטפלים בכמה סוגיות מימוניות כדי לסייע לקבלנים".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן הוסיף: "יש כ-60 אלף דיור לא מכורות, כ-180 אלף שנמצאות בבנייה. דומה ליחס שהיה ב-2019. אם נמשיך להגדיל את ההיצע, כשיש אלטרנטיבה למכירת דירה במחיר מוזל, זה משפיע גם על המרכז".
לדבריו, "מתחילת המלחמה אנחנו רואים שיש ממוצע של 50% מאתרי הבנייה שלא פעילים. זה מאתגר אותנו ככל שמדברים על ההיצע בשנתיים האחרונות. לפני המלחמה היו 23 אלף עובדים זרים, עם עובדי ביצוע – כ-35 אלף עובדים. 70 אלף עובדים פלסטינאים ו-20 אלף שוהים בלתי חוקיים. האתגר המרכזי בענף הזה מצוקת כוח האדם . הגדלנו את מכסת העובדים הזרים ל-65 אלף. חברות הביצוע שיש להן 15 אלף עובדים, זה יורחב לעוד 10,000. אנחנו עושים את זה באמצעות המנגנונים הבילטרליים וגם המסלולים פרטיים". מורגנשטרן גם אמר כי תימשך תוכנית מענקים שתעניק קרוב ל-20 אלף שקל לעובד, ויהיו "מסלולי מענקים לקבלנים להטמעת טכנולוגיות, ועוד הכשרות ייעודיות לענף הבנייה".
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר אמר: "מדברים על הרחבת העסקת עובדים זרים, עידוד הצטרפות ישראלים לענף, מתן מענקים לעידוד תיעוש הבנייה, וגמישות בשעות העבודה באתרים".
ומה עוד בתוכנית?
בנוסף, יורחב התקציב עבור ישובים סמוכי גבול בטווח 0-9 ק"מ מגבול לבנון או סוריה, במסגרת עדיפות לאומית, כך שהסבסוד של הוצאות הפיתוח במכרזי מקרקעית יגיעו עד כדי 70% מהעלות באזור הגבול הצפוני.
כדי לתמוך ביזמי הנדל"ן, שיעור המכירה המוקדמת הנדרש על ידי הגורמים המממנים במסגרת פרי-סייל, יורד באמצעות העמדת ערבות מדינה. כמו כן, תהיה דחייה בתשלומים על קרקעות ועל הוצאות פיתוח ליזמים שזכו במכרזים של רמ"י. הדחיה תהיה ל-30 ביוני השנה.
כמו כן יוקצו כ-19 מיליון שקלים עבור קידום תיעוש הבנייה והטמעת טכנולוגיות בענף הבנייה למגורים. המטרה היא שיוקצו מפעלי ייצור לשיטות בנייה מתועשות מתקדמות בדגש על בנייה מודולרית. בנוסף יוקצה מענק הוצאות פיתוח קרקע בהתאם לתקנות ולנהליו, לשני מפעלים בתחום הבנייה המתקדמת בדגש על בנייה מודולרית שיוגדרו.
השרים גם הודיעו כי סעיף "חוק התוכנית הכלכלית" בחוק התכנון והבנייה יתוקן, וזאת כדי שתוכניות מגורים גדולות הכוללות 80 יחידות דיור ומעלה, ומיזמי תשתית חיוניים, יוכלו להגיש בקשה להיתר או להרשאה לרשות הרישוי הארצית, או לחלופין לוות"ל ללא צורך בזמן ההמתנה הקבוע כיום בחוק.
שר השיכון והבינוי הרב יצחק גולדקנופף כינה את התוכנית כ"היסטוריה בעם ישראל" ואמר כי "מטרת התוכנית היא הורדת המחירים בשוק הדיור הישראלי. אישרנו שורת החלטות משנות מציאות שיאיצו את ענף הנדל"ן במדינת ישראל. ההחלטות יגדילו את היצע הדירות בישראל ויורידו את המחירים. התוכנית שאישרנו לטובת ענף הדיור היא השקעה טובה של המדינה לטווח הארוך".
שר האוצר סמוטריץ', אמר: "לסיפור הזה יש שלושה שותפים – קרקע, תכנון ותקציב, ולכן כולם כאן. הכלכלה הישראלית נכנסה למלחמה הזאת חזקה מאד והיא עוברת את המשבר, את המלחמה, בצורה טובה. המלחמה מייצרת אתגרים למשק ולכלכלה. כדי שניתן את המענה עבור כל הצרכים, צריך צעדי התכנסות – ולכן זה תקציב שיש בו קיצוצים, אבל בשלוש וקטורים יש גידול – שוק הדיור והנדל"ן, שוק ההייטק ותעסוקת חרדים".
לגבי מס רכישה, אמר הייזלר כי "בסופו של דבר, הוחלט להשאיר את מס הרכישה לדירה שנייה על הרף הגבוה שקיים היום. ככל שאתה מגביר את הביקושים, אתה מעלה את המחירים. אם נביא משקיעים לשוק, זה בוודאי יעלה את המחירים. אם משקיעים יידעו שאנחנו נוריד את מס הרכישה בשנה הבאה, המשמעות היא סטגנציה של השוק. המטרה היא לא לעודד את המשקיעים ולשמור על איזושהי מגמה של ירידה במחירי הדירות".
התגובות
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו אמר על תוכנית הדיור: "ישנן כמה החלטות חשובות וטובות במסגרת שהציגה הממשלה כמו סבסוד הוצאות פיתוח בעיקר בפריפריה, קרקעות משלימות להתחדשות עירונית, מתן ערבות מדינה לחברות בנייה בקשיים להפחתת דרישת הבנקים לפריסייל של דירות – בסכום שיש להגדיל מאוד, ועוד. יחד עם זאת, אין כאן אף לא כלי אחד שיהווה גיים צ'יינג'ר למצב הקשה אליו נקלע הענף לאחר שביעי באוקטובר".
לדבריו, "קראנו לממשלה להפחית את מס הרכישה על דירות, שאכן יכול להניע מחדש ומהר את פעילות הענף והיא החליטה שלא להחליט, הצגנו לממשלה תוכנית להבאת עשרות אלפי עובדים במהירות שכמעט כולה נחסמה עכשיו. המחסור בעובדים הוא קריטי ונדרשת לו תוכנית סדורה שצריך להוביל גורם ממשלתי מתכלל אחד. אנחנו למודי ניסיון ויודעים שגיוס עובדים זרים רק על ידי מדינות המוצא שלהם לא יספיק בעת הזאת. בנוסף, ההחלטה לקבוע קיזוז עובדים זרים אם יוחזרו הפלסטינים ימנע בפועל גיוס זרים מידי והרי ברור שממילא נזדקק לעוד עובדים ואם יוחזרו פלסטינים בעתיד לעבודה בישראל 0 נצטרך גם אותם. לכן, יש להרחיב את מסלול גיוס העובדים הזרים בשיתוף פעולה עסקי של תאגידי כוח אדם ישראליים וזרים שמוכיח את עצמו כמהיר ואיכותי. משרד המשפטים צריך לעשות את עבודתו ולפקח על תאגידי כוח האדם שהממשלה היא שמובילה אותם. בנוסף, למרות דרישות חוזרות ונשנות שלנו, התעלמה הממשלה מהצורך בגיוס עובדים זרים גם לתחומי התשתיות והשיפוצים, שזקוקים ל-10,000 עובדים כל אחד, במקום הפלסטיניים. טוב תעשה הממשלה אם תשוב היום לשולחן הדיונים ותקבע מיד כללים שישחררו את החסמים שהיא עצמה יצרה ועומדים למנוע מענף הבניה לשוב לתפוקות שנדרשות ממנו לעוד הרבה מאוד זמן. זמן שכבר אין לנו".
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב ניסה להניע מהלך שיוביל לתמיכה גם בשוק השיפוצים, בין היתר באמצעות יבוא של עובדים לענף. היום הוא מאוכזב מתוכנית הדיור ותוקף את הדרה המוחלטת לדבריו של ענף השיפוצים: "לענף השיפוצים נגרם נזק של שני מיליארד שקל בכמעט ארבעה חודשים, בהם קבלני שיפוצים לא קיבלו עבודות חדשות וחלקם אף לא הצליחו לסיים עבודות ישנות מלפני המלחמה. מדינת ישראל מחויבת למצוא פתרון מידי לענף השיפוצים. במידה ואין באפשרות המדינה לייצר פתרונות ראויים היא חייבת לפצות את קבלני השיפוצים על אובדן הכנסות והפסד כספי".
על פי נתוני ההתאחדות קבלני השיפוצים, מעל 90% מהענף מושתת על עובדים פלסטינים. לדברי סיב, "מדינת ישראל ממשיכה למרוח אותנו על הגעת עובדים זרים ובו בזמן מחדשת רישיונות עבודה של עובדים פלסטינאים ומצפה שקבלני השיפוצים יבטלו את רישיון העבודה. הדבר חושף את קבלני השיפוצים לתביעות פיצויים על ידי העובדים. מדובר בטירוף מוחלט! אנחנו נתבע את מדינת ישראל פיצויים על הנזקים הכספיים לקבלני השיפוצים הגיע הזמן לומר לא עוד".
> הצג תגובות