סרטון שמופץ בימים האחרונים, מציג פועלים פלסטינים שגורמים נזק בדירה, ככל הנראה רגע לפני שהיא נמסרת ללקוח הקצה. על פי אותו סרטון, שלא ברור היכן צולם, מי המצולמים, מתי והיכן האירוע התרחש, רואים פועל שמשפריץ מים באמצעות צינור לתוך ארון חשמל ביתי – במה שנראה כעשיית נזק במזיד.
בטקסט של הסרטון הוויראלי, נכתב כי מדובר בקטע וידאו שהפועלים הפלסטינים מפיצים אותו בכפריהם. כמו כן, תורגמו טקסטואלית הדברים שאומר אחד הפועלים (שאינו מצולם): "אלה העובדים העייפים, ברוך השם, רואים את עבודת ההלל, ברוך אללה, שאללה יגן עליכם, על השכונות שלכם, שהם רוצים לגור בשכונה שלכם", כאשר הכוונה היא לכך שהיהודים רוצים לגור בשטחים השייכים לפלסטינים.
כאמור, אמיתות הסרטון לא ברורה, אבל היא מציפה בעיה שכבר הייתה ידועה שנים רבות: פועלים מהשטחים ומרצועת עזה, גורמים תוך כדי בנייה, נזק למערכות הביוב, בתי השימוש והחשמל. מדובר בנזק כספי רב ליזמים ולקבלנים.
אבל אם לאורך השנים הקבלנים נאלצו לבלוע את הגלולה המרה, פשוט משום שענף הבנייה הישראלי התבסס בצורה משמעותית על כוח אדם פלסטיני, הרי שאירועי הדמים של 7 באוקטובר הכניסו לשיח סוגייה נוספת – שתמיד הייתה ידועה, אך זכתה להתייחסות מועטה: הסכנה היא לא רק ממונית, אלא עשויה להיות סכנת חיים של ממש.
- המשבר העמוק בענף הבנייה: מחירי הדירות יזנקו, חייבים להתעורר | טור
- “הממשלה לא מבינה את גודל הקטסטרופה שהולכת להיות בענף הבנייה” | ריאיון
זמן קצר לאחר מתקפת הטרור, פורסם בתקשורת כי מערכת הביטחון בודקת את האפשרות שפועלים עזתים, שקיבלו אישור לעבוד בישראל, העבירו בשנה האחרונה לידי חמאס מידע בנוגע למתרחש ביישובים בעוטף, כגון מיקומים אסטרטגיים בישובים ואף בבסיסים, ועוד, וזאת כחלק מנוהל הקרב של חמאס לקראת המתקפה ב-7 באוקטובר. התהייה צצה לאחר שחוליות הטרור שחדרו לישראל, הכירו את הפרצות בגדרות הישובים השונים, הכירו היכן נמצאים מצבורי הנשק ביישובים, היכן נמצאים השירותים הקהילתיים בכל ישוב, ונהלי ההגנה סביב הישובים והבסיסים.
מחסור של כ-150 פועלים בענף הבנייה
נעבור לקצת נתונים: עד מתקפת הטרור, הועסקו בישראל כ-90 אלף פועלים פלסטינים בהיתר (לאחר שעברו בדיקות ביטחוניות) – רובם מיהודה ושומרון, וכ-14 אלף מרצועת עזה. ניתן להעריך כי על מספר זה, הצטרפו גם כמה אלפי פועלים שהועסקו ללא היתר – ולמעשה היו שוהים בלתי חוקיים. בנוסף, הועסקו כ-23 עובדים זרים, ועוד כ-220 אלף ישראלים, רובם מהמגזר הערבי. עם תחילת מלחמת "חרבות ברזל", הופסקה העסקתם של כל 90 אלף הפועלים הפלסטינים, וכ-10,000 פועלים זרים עזבו מאז את ישראל. כך נוצר מחסור מידי של כ-100 אלף פועלים בענף.
בשבוע שעבר אמר לנו יצחק מויאל – יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, כי עוד לפני כן המלחמה בענף היו חסרים מעל 40 אלף עובדים. היום אומר לנו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, כי "עליית הריבית גרמה לקיטון בהתחלות הבנייה ולכן המחסור לא הורגש", אולם לדבריו, "ככל שנחזור להיקפי בנייה של 80 אלף יחידות דיור בשנה, שזה היעד הממשלתי, יש מחסור של כ-50 אלף עובדים זרים".
בימים אלו התקבלו סדרת החלטות על ידי הממשלה, בעקבות לחץ שהפעילו נציגי ענף הבנייה והתשתיות, להגדלה משמעותית של מכסת העובדים הזרים בישראל. המטרה היא להגדיל את מספרם בכ-30 אלף, ומאות ראשונות כבר צפויים להגיע בשבוע-שבועיים הראשונים, על ידי המגזר העסקי – לשם קיצור הבירוקרטיה.
זה הזמן להתנתק סופית
ישראל הייתה גורם משמעותי בכלכלה הפלסטינית, בזכות העסקתם של עובדי בניין ועובדים בענפי כפיים אחרים, כמו חקלאות למשל. הקונספציה הייתה שככל שנעסיק יותר פועלים ובכך יוזרם יותר כסף לחברה הפלסטינית, ישתפר מצבם הכלכלי ותפחת העוינות.
אירועי 7 באוקטובר, ובכלל, אירועים רבים בעבר במסגרתם פלסטינים – חלק כאלה שקיבלו היתרי עבודה בישראל לאחר שעברו בדיקות ביטחוניות על ידי שירותי הביטחון – ביצעו פיגועים, אמורים לשנות את הגישה הזאת.
כן, כוח האדם הפלסטיני תפס נפח לאורך עשורים רבים בענף הבנייה הישראלי, אבל זו ההזדמנות לעשות לכך סטופ. אני לא מתכוון בכלל להינתקות פיזית מיהודה ושומרון – סוגיה ארוכה, מסובכת ובשלב הזה גם לא אקטואלית. הכוונה היא להתנתקות מכוח האדם הפלסטיני, ולענייננו – מפועלי הבניין הפלסטינים.
זה אומר שהממשלה חייבת כבר כעת, כן כן – בעיצומה של המלחמה – להתחיל לגבש מהלך להכנסת ישראלים רבים נוספים לענף, עם על ידי הכשרתם לעבודה בענף, אם על ידי מענקים שיקרצו לצעירים ויוצאי צבא להגיע לתחום עבודה לא קל (מהלך שהחל לאחרונה בוועדת העבודה והרווחה, א"כ), שסובל מפגעי מזג אוויר, ועם שעות עבודה רבות, משעת החמה ועד צאת הנשמה. זה לא יהיה קל, אבל זה מתחייב. אנחנו חייבים את זה לכלכלה הישראלית, לציבוריות הישראלית. ישראל חייבת לעשות הכל כדי לנסות להעמיד את הענף הזה על הרגליים בזכות ידיים ישראליות.
אבל צריך להיות ריאליים. ענף הבנייה כבר עשרות שנים נעזר בצורה משמעותית בידיים זרות – פלסטינים ואחרים. כרגע, כדי לנסות למלא את החור הענק שנוצר, עם הפסקת עבודתם של הפלסטינים המתמחים בעבודות רטובות (מה שפוגע במקביל בעבודות היבשות), צריך למצוא נקודות חדשות על גבי הגלובוס, להבאת פועלים זרים. צריך לעשות את זה בצורה ממוסדת, תמורת משכורות ותנאי העסקה הולמים, ובעיקר בהליך גיוס נטול מאכערים.
עם עליות הריבית, נרשמה ירידה חדה במספר התחלות הבנייה. המלחמה הפחיתה עוד יותר את הבנייה בישראל בשל המחסור בכוח אדם. כדי לא להגיע לסיום המלחמה – יגיע כשיגיע – בלי עובדים, בלי דירות, ועם מחסור עצום, חייבים להתחיל על מהלך ההתנתקות כבר עכשיו. לשכוח לשלום את שכננו ממזרח, לעודד ישראלים להגיע, ולהגדיל משמעותית את מספר העובדים הזרים.
> הצג תגובות