דף הבית >

> כתבה

בנייה והנדסה

אייל סיסו על מספר העובדים הזרים שהגיעו, ואלה שעוד יגיעו | ריאיון

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה מתמודד עם רגישויות מול מדינות העולם, חושף את המספר האמיתי של הפועלים שהגיעו, ומסביר איך אפשר להקל על הענף. ומה יש לו לומר לשיפוצניקים?

שיתוף‭:‬

אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה (צילום: שלומי אמסלם)
אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה (צילום: שלומי אמסלם)
אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה (צילום: שלומי אמסלם)

"אני חייב לעשות סדר בדברים כי פורסמו כל מיני דברים לא מדויקים. מתחילת המלחמה הגיעו לישראל כ-10,000 עובדים זרים בתחום הבנייה", אומר מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי.

סיסו מתמודד בחודשים האחרונים עם שתי חזיתות לא קלות: תאגידי כוח האדם הזר והקבלנים שטוענים כי רשות האוכלוסין וההגירה פועלת לאט מדי לאשר הגעתם של פועלי בניין זרים; ומדינות העולם שלא כולן בהכרח ששות לשלוח לפה את אזרחיהן.

רק בתחילת השבוע החליטה הודו להוציא אזהרת מסע לישראל בשל המתקפה האיראנית, ולכן נעצרה בשלב זה הגעת פועלי הבניין מהודו – המדינה המרכזית עליה בונים בתעשיית הבנייה הישראלית. גורם אף אמר לחדשות מרכז הבנייה הישראלי כי "לא הכל קשור בנו, בישראל. ברגע שנהרג עובד הודי בצפון, רצו להוציא את כל הפועלים. האירועים בישראל כל הזמן משפיעים, ותחת כל זה נעשים מאמצים להביא כמה שיותר עובדים".

יותר עובדי בניין זרים עכשיו מאשר לפני המלחמה

-תסביר לי את סוגיית העובדים החדשים והעובדים החוזרים

"אסביר מה זה עובדים שחזרו. מדובר על עובדים ששהו פה במשל חמש שנים, ועזבו כי נגמרה להם הוויזה. אישרו כעת להחזיר אותם למרות זאת".

-אוקיי, אז מדובר על 10,000 עובדים, ועדיין מדובר במספר נמוך מאד חצי שנה אחרי פרוץ המלחמה

"לפני המלחמה היו בישראל 30,743 עובדי בניין זרים, כאשר המכסה הייתה 42 אלף. כיום יש בישראל כמעט 33 אלף – כאשר המכסה הוגדלה ל-90 אלף. הטענות שהופנו אלינו הפכו אותנו לשעיר לעזאזל. עשינו כל פעולה אפשרית כדי לזרז, כולל מול הגורמים בהודו וסרילנקה".

-הטענות נגדכם היו הבירוקרטיה, שדורשים יותר מדי דברים

"אנחנו מבקשים מהמועמדים שני דברים בלבד – בדיקות רפואיות שעיקרן לבדוק שהם כשירים לעבודה ואין להם מחלות מדבקות, והשנייה תעודת יושר. בהודו לוקח להנפיק תעודת יושר תוך יומיים-שלוש, ועם חותמת אפוסטיל – עוד יום-יומיים. כלומר ארבעה ימים. יש גם דרישה לתוקף של שלוש שנים לדרכון, ועכשיו אנחנו מאשרים גם תוקף של שנה, מתוך הבנה שיש פה שגרירות ובעלי הדרכון יכולים להאריך אותו כאן".

סיסו מציין כי כיום פועלות 106 חברות כוח אדם ישראליות להבאת עובדים זרים, לאחר שאושרו עד כה 141 כאלה. הפער נובע מכך שאותן 35 חברות שכבר אושרו, טרם שילמו ערבויות. וכאן נוגעים בסוגייה משמעותית שעומדת גם היא במוקד הטענות לגבי עיכוב הגעתם של עובדי הבניין ארצה – גובה הערבויות. הנה הן, מלבד אותה אגרת רישיון קבלן שנתית שעומדת על כ-13 אלף שקלים: אגרת דמי היתר – 13,330 שקל שנתי אגרה שנתית לעובד – 8,020 שקלים; אגרת בקשה להיתר – 100 שקלים בשנה; ואגרת רישיון לכל עובד – 195 שקלים שנתי. כלומר, אגרות לעובד אחד עומדות על יותר מ-21 אלף שקל בשנה.

-זה מטורף הרי. אם רוצים להביא 100 עובדים, צריך לשים שני מיליון שקל. זו משקולת אדירה

"אני חושב שצריך להוריד את גובה הערבויות. לבקשת התאגידים, הוצאתי מכתב למשרד האוצר וביקשתי להקפיא את האגרות של נובמבר ודצמבר. צריך לפתוח שיח על גובה הערבויות. אנחנו מנהלים שיח יום-יומי עם האוצר לגבי זה".

התוכנית: עוד 10,000 עובדים עד סוף מאי

כיום כבר עברו את המבדקים שקיימו התאחדות הקבלנים בוני הארץ כ-23 אלף איש בהודו וסרי לנקה. ואולם מותו פאטניבין מקסוול, פועל הודי בן 31 שנהרג לפני כחודש וחצי מפגיעת טיל נ"ט במושב מרגליות בצפון, עורר חששות גדולים בשלטון ההודי. סיסו חושף כי "בהודו הודיעו לנו שהם עוצרים את הגעת העובדים בשל אזהרת המסע שהוצאה. באותו יום בו נהרג מקסוול, התקשר אליי השגריר ההודי בישראל שהודיע שאם לא מוציאים את הפועלים ההודים מקו העימות – לא ישלחו לכאן יותר עובדים. באותו לילה כבר הוצאנו את כולם משם. היום (אתמול, א"כ) שוחחנו עם גורמים בשגרירות הישראלית בהודו, ויש תקווה שב-18 לחודש מחזירים את הטיסות. יש לנו לו"ז שעד סוף מאי, הודו וסרי לנקה ישלחו כ-10,000 עובדי בניין".

-לצד המיונים שהתקיימו בכמה מדינות, יש אופציה נוספת לזרז הגעת עובדים לישראל?

"ישנו נוהל חדש ששר הפנים משה ארבל עודד, והוא כל מי שיש לו 200 עובדים זרים ויותר, יוכל להביא עובדים לאחר שביצע להם מיונים מרחוק, ולא בשטח. כלומר, אנחנו מספקים עובדים באמצעות ההסכמים הבילטרליים, וברגע שעברת את רף 200 העובדים, 30% מעל אותו רף יכולים להיות עובדים שעברו מיונים מרחוק. אמרתי לקבלנים – אם אתם רוצים להביא בלי מיונים, אבל על בסיס תעודות, ניסיון בעבודה – תביאו. אנחנו רוצים שתאגידי כוח האדם יביאו כמה שיותר עובדים, אז משייכים להם את העובדים הבילטרליים. אני מקצה להם את השמות והם מביאים".

-לגבי ההסכמים הבילטרליים, יש עוד כאלה שעל הפרק?

"יש לנו 17 הסכמים בילטרליים חתומים בתחום הבנייה – מולדובה, בולגריה, רומניה, הודו, סרי לנקה. למרות ההסכם עם סין, הם עצרו אותו. גם ההסכם עם אוקראינה לא פעיל כרגע בשל המלחמה שם – אסור לגברים בני 18 עד 60 לצאת מהמדינה. גם מבולגריה לא מגיעים. אבל אנחנו במגעים עם ארגנטינה, גואטמלה. עם אקוודור חתמנו על מזכר הבנות ונכנסים למו"מ באילו ענפים. יש מגעים עם גיאורגיה, אוזבקיסטן, מלאווי, ויתכן שגם קמבודיה".

-מי שמרגיש שמתעלמים ממנו זה ענף השיפוצים. יש שם מחסור אדיר של עובדים בגלל ההגבלות על הפלסטינים. יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ערן סיב מתחנן לעזרה. מה אומרים להם?

"אני חושב שההתייחסות לענף השיפוצים צריכה להיות שונה. כבר אמרתי לראש הממשלה, בגיבוי של שר הפנים, שחייבים להכניס עובדים פלסטינים לענף הזה, על פי מתווה שהכנו בשיתוף עם השב"כ. ענף השיפוצים לא יכול להחיל עובדים זרים, לא בהוצאות ולא בהשקעה. חייבים פלסטינים".

> הצג תגובות

< הסתר תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות שאולי יעניינו אותך

מבזקים

פועל נפגע מחפץ כבד – ונהרג

פועל כבן 50, נהרג באתר בנייה בסמוך ללוד. האיש נפגע מחפץ כבד, סבל מחבלה רב-מערכתית ופראמדיקים של מד"א נאלצו לקבוע את מותו במקום.

הצטרפו לניוזלטר של נדל"ן ניוז

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

תיאור‭ ‬התפקיד‭:‬ לחברת‭ ‬בנייה‭ ‬יזמית‭ ‬ומבצעת‭ ‬מהמובילות‭ ‬במשק‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מהנדס‭ /‬ת‭ ‬ביצוע‭ ‬בעל‭ /‬ת‭ ‬ניסיון‭ ‬בתחום‭. דרישות‭ ‬התפקיד‭: ‬ ‮- רישיון‭ ‬מהנדס‭ ‬ביצוע‭ / ‬בניין‭

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬