בעשורים האחרונים, מצוקת הדיור בישראל הפכה לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים בפני החברה והמשק. נתחיל מכך שקיימת עלייה חדה במחירי הנדל"ן של 196%, כפיי שמציג המכון הישראלי לדמוקרטיה, לעומת השכר הנומינלי שעלה בכ-40%. לכך מתווספות מגבלות תכנוניות, מחסור של עשרות אלפי פועלי בניין שיצר בור ללא תחתית מאז 7 באוקטובר, לצד תוחלת חיים הולכת ועולה, ילודה מואצת ואחוז המתגרשים גבוה. הגישה לדיור הפכה עבור חלקים נרחבים מהאוכלוסייה, ובמיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות, לבלתי מושגת.

חלק מהפתרון עבור אותן אוכלוסיות הוא דיור ציבורי – דירות או בתים הנבנים, מתוחזקים ומנוהלים על ידי גופים ממשלתיים או רשויות מקומיות, במטרה להציע פתרון מגורים לאנשים או משפחות שאינם יכולים להרשות לעצמם לשכור או לקנות דירה בשוק החופשי בגלל הכנסה נמוכה, מצב חברתי או מצב כלכלי קשה. מטרת הדיור הציבורי היא לספק קורת גג בתנאים נוחים וברי קיימא, תוך שמירה על כבוד האדם. דיור בר השגה מאפשר לאנשים לשפר את מדובר על כלי חשוב במאבק בעוני ובחברה השואפת לשוויון הזדמנויות.

ממשיכים לשים פלסטר זמני על הבעיות

ההחלטה האחרונה של הממשלה להעביר תקציב של 6.2 מיליארד שקל לחברת עמידר במטרה לשכור דירות בשוק החופשי למען הנזקקים, מעוררת שאלות עמוקות לגבי היעילות הכלכלית והיעדר חזון לטווח ארוך בנושא הדיור הציבורי. בעוד שהצורך לספק מענה מיידי למשבר הדיור הוא אמיתי, יש לבחון בקפידה את ההשפעות של גישה זו על המשק ועל עתיד הדיור הציבורי בישראל.

הבעיה המרכזית בתוכנית היא התמקדות בפתרון רגעי ולא בטיפול בשורש הבעיה. במקום להשקיע בבניית דירות ציבוריות חדשות או ברכישת דירות לצורך שימורן כדיור ציבורי לטווח ארוך, המדינה בוחרת להוציא כספים על שכירות בשוק החופשי. התלות בשוק החופשי מעמידה בסיכון את יציבות המענה לנזקקים. במצב שבו השוק נתון לתנודות ושינויים, יכולה הממשלה להימצא במצב שבו היא לא תוכל להמשיך ולממן את הדירות במחירים גבוהים, ובכך להשאיר את הנזקקים ללא פתרון דיור יציב.

השפעה נוספת ובלתי נמנעת של החלטה זו, היא העלאת מחירי השכירות בשוק החופשי. באם היום מתמודדים השוכרים הפוטנציאליים עם היצע הולך וקטן בשל גידול האוכלוסייה ובשל פינוי דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית, שכירות מוסדית בסדר גודל הדרוש לחברת עמידר, תעמיד את השוק בפני ביקושים אדירים שיביאו בהכרח לעליית מחירים.

ההתמקדות בפתרונות זמניים, כמו זה המוצע כעת, מבלי לפתח תוכנית ברורה ויסודית להגדלת מלאי הדיור הציבורי, תוך התחשבות בצרכים השונים והמשתנים של האוכלוסייה, מונעת מהמדינה את היכולת להתמודד עם משבר הדיור בצורה אפקטיבית.

השקעה כלכלית ומוסרית למען החברה הישראלית

המפתח לפתרון משבר הדיור נמצא בחזון רחב ובהשקעות מחושבות המכוונות ליצירת מלאי דיור ציבורי גדול ויציב, שישרת את החברה הישראלית לאורך זמן .הקמת מערכת דיור ציבורי יעילה דורשת מעבר להשקעות פיננסיות. דרושה גם מדיניות ארוכת טווח הכוללת פיקוח ובקרה על תהליכי הבנייה וההתחדשות העירונית, למניעת פגיעה באיכות הסביבה או באוכלוסיות המקומיות. כמו כן, חשוב לפתח מודלים חדשניים של דיור ציבורי, שמשלבים בתוכם גישות סביבתיות, קהילתיות וטכנולוגיות חדשניות, תוך כדי שמירה על ערכי השוויון והצדק החברתי.

בנוסף, חשוב להתייחס לכך שפתרון בעיית הדיור לא יכול להתמקד רק בהקצאת דירות מסובסדות. יש לשלב זאת עם מדיניות הכוללת תמיכה סוציאלית והכנה לשוק העבודה, כדי לאפשר לדיירים להתקדם ולהגיע לעצמאות כלכלית בסופו של התהליך.

המעבר למדיניות דיור ציבורי מתקדמת וחברתית יותר, הוא אתגר הדורש שיתוף פעולה בין מגזרים שונים: הממשלה, רשויות מקומיות, המגזר הפרטי ועמותות. רק דרך שילוב כוחות ניתן יהיה להבטיח כי כל אזרחי ישראל, ללא קשר למצבם הכלכלי או החברתי, יוכלו לחיות בכבוד ובביטחון. אין ספק שהשקעה בדיור ציבורי אינה רק מחויבות מוסרית, אלא גם השקעה כלכלית חכמה, המסייעת לקידום חברה יותר צודקת ומשגשגת.

בהינתן התקציב הנוכחי שעומד לרשות הממשלה לצורך פתרון משבר הדיור, יש להתמקד בפתרונות יצירתיים ואפקטיביים שיביאו ליצירת דיור ציבורי בר קיימא ולטווח הארוך. הנה כמה הצעות לדרכי פעולה: רכישת דירות ובניינים קיימים שישופצו וישמשו כדיור ציבורי. השקעה זו תיצור נכס לטווח הארוך שישמש את האוכלוסייה הזקוקה.

השקעה בפרויקטים של בנייה חדשה – במיוחד באזורים עם צורך גבוה בדיור מסובסד. ניתן להשתמש במודלים של שותפויות פרטיות-ציבוריות למימון ובנייה של פרויקטים אלו. תמיכה וסיוע לקבוצות צרכים מיוחדים – פיתוח תוכניות דיור מיוחדות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, כמו קשישים, נכים וצעירים יוצאי מערכות הרווחה. המפתח לפתרון משבר הדיור הוא יישום של תוכנית אסטרטגית רחבת היקף, המתמקדת בהגדלת מלאי הדיור הציבורי תוך שימוש יעיל ואחראי בתקציב הממשלתי. פתרון זה דורש תכנון לטווח הארוך ומחשבה על ההשפעות החברתיות והכלכליות לעתיד. הרי פתרונות זמניים בענף ימשיכו להוות אפקט פרפר של כישלון ידוע מראש. אז אולי אפשר גם אחרת?

הכותבת היא עו"ד בלה ברדה ברקת, השקעות נדל"ן אסטרטגיות