מאוחר מדי, אבל זה קרה בסוף: שר הפנים משה ארבל ושר המשפטים יריב לוין הסכימו בחמישי האחרון על מינוי ארבעה יו"רים חדשים לוועדות ערר במחוזות ירושלים, מרכז, תל אביב וחיפה. הבחירה נעשתה במסגרת ועדת איתור בראשה עמד יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן.

הארבעה שמונו הם עורכי הדין דפנה תמיר למחוז ירושלים, יוני שורץ למחוז מרכז, יפעת בן אריה שטיינברג למחוז תל אביב וברק שוורץ למחוז חיפה. הארבעה שנבחרו יכולים גם לשמש כממלאי מקום בכלל ועדות הערר, ומיקומם יכול להשתנות בהתאם לצרכי המערכת.

עו"ד דפנה תמיר, שמתגוררת בהרצליה, היא בעלת תואר שני במשפטים (LLM), במסלול האזרחי-מסחרי מאוניברסיטת בר אילן. תמיר שימשה ב-14 השנים האחרונות כשותפה במשרד עורכי הדין ענת בירן. במסגרת התפקיד, היא ניהלה תיקי תכנון ובנייה תוך ייצוג לקוחות פרטיים ורשויות במגוון רחב של עניינים.

תמיר עסקה בליווי, הכנה וקידום של תוכניות מתאר בכל הרמות, בליווי תהליכי רישוי, בייצוג בהליכים הנוגעים בהיטלי השבחה, בייצוג בוועדות התכנון השונות ובמתן ייעוץ שוטף בתחום התכנון והבנייה.

עו"ד יוני שורץ, שמתגורר ברמת גן, הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) מהקריה האקדמית אונו. שורץ שימש בשנתיים האחרונות כראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד עורכי הדין גינדי, כספי ושות'.

במסגרת התפקיד, הוא ליווה יזמים, קבלנים, בעלי קרקעות וחברות פרטיות, בהליכים לאישור בניית עיר, קבלת היתרי בנייה, התנגדויות לתוכניות והיתרי בנייה, תביעות לפיצוי ירידת ערך, לרבות ייצוג בפני כל מוסדות התכנון, ועדות הערר, ובתי המשפט בכל הערכאות.

עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג, שמתגוררת בגבעת שמואל, היא בעלת תואר ראשון במשפטים (LLB), בהצטיינות יתרה, ממכללת שערי משפט. בן אריה שטיינברג שימשה ב-16 השנים האחרונות כשותפה ומנהלת מחלקת תכנון ובנייה במשרד עורכי הדין צבי שוב. במסגרת תפקידה, היא ייצגה את לקוחות המשרד בפני ערכאות בנושים כגון תביעות לפיצויים בגין פגיעות תכנוניות ובגין הפקעות מקרקעין, היטלי השבחה, הליכים לאישורי תוכניות בניין- עיר.

ואילו עו"ד ברק שוורץ, שמתגורר בירושלים, הוא בעל תואר שני במשפטים (LLM), בהצטיינות, מאוניברסיטת בר אילן. הוא שימש ב-11 השנים האחרונות כשותף במחלקת תכנון, בנייה ונדל"ן במשרד עורכי הדין אגמון עם טולצ'ינסקי. במסגרת התפקיד, ייצג שוורץ יזמים פרטיים וגורמים ציבוריים בקידום תוכניות, היתרים והקצאות, בבתי משפט ובפני מוסדות התכנון, בתיקים קטנים וגדולים.

ועדות הערר המחוזיות דנות בארבעה נושאים מרכזיים מתוקף חוק התכנון והבנייה: תכנון, רישוי,  פיצויים והיטלי השבחה. סמכויות הוועדות מפורטות בחוק בתכנון והבנייה. עררים המוגשים לוועדות אלו הם עררים על החלטה או אי החלטה של הוועדה המקומית. בכל מחוז קיימת לכל הפחות ועדה אחת העוסקת בתכנון ורישוי ו-ועדה העוסקת בפיצויים והיטלי השבחה.

היו"רים הקודמים עזבו כבר בתחילת אוגוסט

החשיבות של הוועדות היא גדולה, ולכן היה מפתיע שהמערכת לא נערכה כראוי לסיום עבודתם של יו"ר ועדת הערר הקודמים, עו"ד בני זלמנוביץ' (יו"ר ועדת ערר במחוז ירושלים), תמר עיני ורדון (יו"רית ועדת ערר במחוז תל אביב) ועו"ד יריב אבן חיים (יו"ר ועדת ערר במחוז מרכז). השלושה מונו לתפקידם ב-2016, וכהונתם הסתיימה כמתוכנן ב-1 באוגוסט.

בחודשים שלפני סיום הקדנציה, אמור היה להתפרסם קול קורא לאיתור מועמדים מתאימים, שלאחריו מתכנסת ועדת האיתור שדנה בזהותם ויכולה גם להוסיף שמות נוספים לרשימה. לאחר הבחירה במועמד המתאים לתפקיד, אמור המינוי להגיע לחתימת שר הפנים. בפרק זמן שלאחר הפרוצדורה הזאת, האיש שנבחר לתפקיד יו"ר ועדת הערר, אמור "לנקות שולחן" בתפקידו הקודם – אם כשכיר או כעצמאי, לחתום על הסדר ניגוד עניינים ולעבור חפיפה מול היו"ר היוצא.

ואולם, כפי שפורסם בפורטל נדל"ן ניוז של מרכז הבנייה הישראלי, היו"רים העוזבים סיימו את תפקידם מבלי שידעו מי מחליף אותם, ומבלי שקיימו הליך חפיפה ראוי. גם אחרי ההחלטה על המינויים החדשים, ישנן כמה פרוצדורות שצריכות להתקיים כמו סיום העבודה הקודמת של היו"רים החדשים, החתימה על הסכם ניגוד העניינים ועוד. במקרה הטוב, מעריכים בתחום, הם יוכלו להיכנס לתפקיד לפחות בעוד כחודש. ובנתיים? העררים שהוגשו לוועדה, ייערמו על השולחן, ייווצר עיכוב משמעותי בתחום שגם כך סובל מבירוקרטיה וחוסר יעילות.