דף הבית >

> כתבה

בנייה והנדסה

סוער בכנס החירום של ענף הבנייה: "שתקנו 4 חודשים. צריך להוריד את הכפפות"

מאות משתתפים בכנס בתל אביב. מנכ"ל בוני הארץ: "יגיעו 1,000 עובדים עד הסופ"ש. זה לעג לרש". סרוגו: "דורש להעסיק פלסטינים כבר היום". סערה כשמנכ"ל רשות ההגירה נאם

שיתוף‭:‬

הקהל צועק לעברו של אייל סיסו במהלך כנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)
הקהל צועק לעברו של אייל סיסו במהלך כנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)
הקהל צועק לעברו של אייל סיסו במהלך כנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)
הקהל צועק לעברו של אייל סיסו במהלך כנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)
הקהל צועק לעברו של אייל סיסו במהלך כנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)
הקהל צועק לעברו של אייל סיסו במהלך כנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)

כ-300 אנשים מענף הבנייה הגיעו לכנס החירום להצלת ענף הבנייה והתשתיות בישראל, שארגנה התאחדות הקבלנים בוני הארץ, על רקע המשבר בענף – והעיכוב המשמעותי בהבאת עובדים זרים לענף הבנייה. בכנס נקבו את המספרים המבהילים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל": למעלה מ-15 מיליון ימי עבודה הלכו לאיבוד, והענף נפגע ברמה של כ-17 מיליארד שקלים".

בפתיחה אמר תא"ל יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ: "כ-400 עובדים זרים הגיעו עד היום, ולפי התוכניות – צריכים להיות כ-1,000 עובדים זרים עד סוף השבוע – בלבד. אבל צריך לכל הפחות יהיו כאן 45 אלף עובדים זרים חדשים".

סלוביק התייחס לנציגי הממשלה שהוזמנו לאירוע, ולא ששו להגיע: "מכל נציגי הממשלה העוסקים בדבר רק אייל סיסו, מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, הגיע לפה והיה אמיץ לשמוע את כל מה שאומרים כאן. אייל, פרמת לנו לא מעט קשרים בדרך אבל לנו זה לא מספיק וזה קשה מאד".

המטרה היא הבאת מאסה קריטית לענף בנייה. המהלך המהיר ביותר זה לא להביא 1,000 עובדים עד סוף השבוע. וואו, זה לעג לרש. זה היה לא פשוט בכלל להביא את 1,000 העובדים האלה, זה היה מעשה כמעט בלתי אפשרי בכלל".

יגאל סלוביק (צילום: אלכסנדר כץ)

מ-17 באוקטובר, שבוע וקצת אחרי תחילת המלחמה, 90% מהעבודה שלנו זה הבאתם של עובדים זרים – ולא בהצלחה יתרה. אנחנו לא מנפקים את הוויזה, לא מעלים אותם על המטוס. עכשיו יש שלושה אנשי התאחדות בסרי לנקה במטרה להביא עובדים. בשבוע הבא נהיה בארבעה אתרים בהודו, וזאת על מנת שנמלא את המכסה של 45 אלף עובדים כמה שיותר מהר. אבל להעלות אותם על המטוס ולהביא אותם לארץ – את זה אנחנו לא יודעים לעשות".

סלוביק אמר כי "החלטת הממשלה מדברת על הבאתם של עוד 45 אלף עובדים בנוסף ל-20 אלף שנמצאים כאן. מתוך ה-45 אלף, 25 אלף במסלול G2G והיתר במסלול B2B. אנחנו עובדים על כ-10,000 עובדים ממוינים, ואחרי סרי לנקה נהיה עם 13-15 אלף. המספר הזה של 15 אלף ממוינים שעברו, לא היה קורה בלי אנשי התאחדות הקבלנים בוני הארץ".

כאן פרגן סלוביק לשרת התחבורה מירי רגב: "אנחנו עובדים לגבש הצעת מחליטים עם משרד התחבורה להביא עוד 10,000 עובדים על נושא התשתיות. כל מי שפנינו אליו לפני כן, כל מי שביקשנו להגיש את הצעת המחליטים האלה, אמר זה לא בתחום שלי. מנכ"ל משרד השיכון אמר שהם החליטו לדחות את כל נושא התשתיות אחרי הבנייה. ואני שואל – איך בונים בניין בלי תשתיות בלי כבישים, בלי ביוב. כשמדברים על ראיית השלם – צריך 45 אלף עובדים, 10,000 לתשתיות ו-10,000 לשיפוצים".

סלוביק התייחס לדבריו של מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, שאמר בוועידת מרכז הבנייה שנערכה באילת בשבוע הבא כי יביאו שני מטוסים בשבוע: "כל מי שמוודא שיביאו פה כל שבוע 8,000 עובדים בשבוע, לא 500. גם אם נביא 8,000 ביום, נראה אותם רק באמצע מאי. איזה חסמים יש לנו בדרך? ניהול הסיכונים בתאגידים. בסוף בא התאגיד – אני לא יודע מה הקבלנים יגיעו להודים. אתם רוצים שאגדל ל-500? נביא 100 ונראה איך הם מסתדרים. שתיים, זה ערבויות ואגרות – זה מהווה חסם כדי להביא אותם. תאגיד צריך לשי ערבות של 10,000 שקלים. אתה רוצה 500 עובדים? תביאו חמישה מיליון שקלים".

אסור לשים את כל הביצים בסל אחד. חייבים ליצר תמהיל של עובדים זרים ופלסטינים. אם יש משבר, נהיה ב-70% בנייה, אבל לא נקרוס. גם אם נחליט שהמדינה יחזירו את העובדים הזרים, זה לא יקרה לפני מאי. יש רמדאן, פסח, יום הזיכרון ויום העצמאות – נכנסים לעבודה אפקטיביים בסוף מאי. ואם גם העובדים הזרים יגיעו רק בסוף מאי – התחלנו את המלחמה ב-7 באוקטובר עם מחסור של 40 אלף עובדים. יש מקום בענף להעסיק 60-70 אלף עובדים ועוד 40 אלף עובדים פלסטינים – הענף יודע לשתות את זה".

"מדינה שנשלטת על ידי פקידים ומשפטנים אטומים"

נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו אמר: "הזמנו את כל שרי הממשלה הרלוונטיים והפקידים הרלוונטיים. הגיע אייל סיסו שעושה ימים כלילות כדי לעזור לנו. התאחדות התעשיינים היא שותפה מלאה שלנו. נמצאים פה נציגים רבים של תעשיות הבנייה. קבלני השיפוצים הם האחים שלנו – הם באותה סירה ואנחנו נדאג גם לקבלני השיפוצים".

50% מאתרי הבנייה מושבתים, וביתר האתרים מתבצעת עבודה חלקית. התפוקות בענף הם עומדות על 40% וכמות הסחורות וחומרי הגלם עומדת על 35% מהכמות הרגילה. הריבית הגבוהה מכה בנו ללא רחם. קבלנים רבים על סף קריסה. יש הוצאות קבועות ואין מענקים ואין דרך להתפרנס. המצב חמור וזאת לא רק הבעיה של חברות הבנייה. המצב חמור וזו בעיה של כלל אזרחי מדינת ישראל. אדוני שר הבינוי והשיכון – איפה אתה? ההיסטוריה מלמדת שהמצב הזה יביא שוב לעליות מחירים מטורפים בענף הבנייה".

ראול סרוגו בכנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)

בניית תשתיות, כבישים, גשרים, מרפאות, כולם יידחו. אדוני שר החינוך – איך אתה לא הופך שולחנות כי ב-1 בספטמבר לא יהיו בתי ספר חדשים, ובקיימים ובגני הילדים יצטופפו 45 תלמידים, ממש כמו מדינת עולם שלישי. גבירתי שר התחבורה, את יודעת לעמוד על שלך – נמשיך לעמוד בפקקים כי אין עובדים בתשתיות. אדוני שר הבריאות – נמשיך להציב את הזקנים במסדרונות כי מחלקות האשפוז החדשות לא נפתחות. ועדיין לא דיברתי על שיקום יישובי התקומה בדרום ובצפון. איפה אתם שרי ממשלת ישראל?"

מצטער אדוני ראש הממשלה ואדוני שר האוצר – הכלכלה בישראל לא כל כך חזקה היום כמו שאתם חושבים, היא דווקא פגיעה מאד. לבוא ולהגיד יהיה בסדר – נסתדר בסוף, זה משפט מאד ישראלי אבל ממש לא נכון, ולא נשלים איתו. בעיית העובדים היא לא גזירת גורל וחייבים לפתור אותה מהר ככל שאפשר" כאן פנה סרוגו לראש הממשלה: "נתניהו, התגאית במערכות הבחירות והצטלמת על רקע המגדלים, הכבישים, הרכבות, הגשרים – מי בנה את כל זה? הקהל הזה שיושב כאן לפנינו, הקבלנים ועובדי הבניין, שעובד מקץ החמה עד צאת הנשמה, שעובדים בחורף, בקיץ, בסופה, בשרב, סיכנו את גופם ונפשם לבנות את הארץ, והנה בעת צרה, אתה מפקיר אותם. אתה שולח את הענף להתמודד בנפתולי הבירוקרטיה".

"איך זה שהפכנו מסטארט-אפ ניישן למדינה שנשלטת על ידי פקידים ומשפטנים אטומים, מקובעים ומנותקים, שכל אחד מהם דואג לאינטרסים שלו ולא רואה את התמונה הכוללת. משרד המשפטים מערים קשיים על ה-B2B בטענה לחשש לסחר בבני אדם. הקבלנים הם סוחרים בבני אדם? תקימו יחידת אכיפה עם 10 פקחים שיסתובבו ויבדקו אם יש סחר בבני אדם ויקנסו את מי שצריך. מי שסוחר בבני אדם – מקומו בכלא. אני אומר לכם – ב-G2G יצאנו למיונים בכל מיני מדינות, חזרנו לעומת שבאנו – ולמה? כי לא עברנו דרך השר המתאים וראש העירייה המתאים. פוטנציאל השחיתות ב-G2G הוא לא פחות מאשר ב-B2B ותפסיקו לזיין לנו את השכל".

לדבריו, "חייבים שהבאת העובדים הזרים תתבצע על ידי הקבלנים עצמם, בלי מכסות ובלי הגבלות. אנחנו יודעים להביא אותם מכל מיני מקומות. יש קבלנים שעבדו באפריקה ובמזרח אירופה, עבדנו עם הרבה מדינות. לנו בהתאחדות יש קשר עם כל העולם. בשנות ה-90 הבאנו 200 אלף עובדים, אריק שרון נתן. איפה אריק שרון היום? אנחנו נעשה את זה הכי טוב, הכי מהר – בלי שחיתות. אנחנו יודעים לוודא שהם מקצועיים, נדאג לצרכים שלהם. אנחנו סקטור שחיסן את העובדים הפלסטינים בקורונה".

"אדוני שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (עשרות בקהל זעקו בוז, א"כ) – אתה מתנגד להכניס עובדים פלסטינים לישראל ואפשר להעריך את הדאגה שלך למדינת ישראל, אבל אתה המנהיג של הכלכלה בישראל ("הוא לא מנהיג", צעקו חלק מהנוכחים, א"כ). איך זה שענף כל כך חשוב בכלכלה ונמצא במשבר כל כך עמוק – ואתה לא עושה כלום כדי לפתור את זה. באותה נחישות שאתה מתנגד להכנסת פלסטינים, תביא עובדים זרים. אם הבעיה לא תיפתר מהר, זה יהיה הכישלון שלך".

סרוגו התייחס לסוגיית הערבויות, שמקשה על התאגידים ותוקעת הבאת עובדים: "מה זה משנה אם לתאגיד יש ארבעה מיליון שקלים ערבויות או תשעה מיליון? זה אותו דבר, מספיק גבוה כדי להרתיע את בעלי התאגיד. תפחית את סכומי האגרות. האם צריך לעשות כסף על חשבון הקבלנים? יש 2,000 עובדים שכבר התמיינו ונבחרו, ולא מגיעים כי הם תקועים בשל הערבויות".

"צריך לארגן רכבת אווירית ולסבסד את העלויות של הטיסות. למה המדינה לא נרתמת לזה? צריך ארבע טיסות ביום, לא שתי טיסות בשבוע. מי מטפל בזה? אנחנו? לא, הממשלה".

"לעניין העובדים הפלסטינים", אמר סרוגו, "אסור לנו לחזור ל-6 באוקטובר שהתלות שלנו בעובדים הפלסטינים היא מוחלטת. צריך 80 אלף זרים ו-60 אלף פלסטינים במקצועות הליבה של הענף. לכן יש להגדיל את מכסת העובדים הזרים ללא קשר להכנסת העובדים הפלסטינים. הם לא במקומם, הם בנוסף. אני סומך על מערכת הביטחון שטוענת שאין סיכון גדול בהכנסת עובדים פלסטינים, להיפך – אם משאירים אותם שם – זה ייצר תסיסה תייצר שעשויה לעורר חזית נוספת נגד ישראל. כולנו יודעים שעובדי הבניין פלסטינים הם מוכשרים שבאים להתפרנס – למל"ל יש החלטה להכניס 20 אלף עובדים פלסטינים בני 40 בעלי משפחות, עם ליווי של מערכת הביטחון".

"ככל שממשלת ישראל סבורה שהיא לא פוסלת בעתיד עובדים פלסטינים, אני דורש שנתחיל העסקה כבר היום. ולכם הקבלנים אני אומר – אל תהיו שאננים, מי שחושב שנחזור ל-6 לאוקטובר, אז לא. תדברו עם תאגידי כוח האדם, תדרשו את העובדים, תחתמו על הסכמים. אם התאגיד לא רוצה לחתום עם קבלן כי יש לו רק חמישה עובדים, אני רוצה לדעת את זה. תאגיד כזה – אעשה כמיטב יכולתי שהוא לא יעבוד יותר. אני קורא למשרד השיכון לאשר את כל תאגידי כוח האדם שנפתחו עכשיו. איזה ניגוד עניינים? יש פה שיתוף עניינים – כדי להביא עובדים כמה שיותר מהר. האם יתכן שמפעלים כמו נשר, יסגרו את המפעלים שלהם? יש מפעלים שכבר פיטרו חלק גדול מהעובדים שלהם. האם יתכן שיחיא סינוואר יימח שמו ומחבלי הנוחבה ימוטטו את ענף הבנייה שלנו?".

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר: "בנייה זו ציונות. אנחנו הבונים בתעשיות הבנייה, אנחנו אלה שבנו את מדינת ישראל. אם תחת הממשלה הזאת תקרוס תעשיית הבנייה וענף הבנייה – אפשר יהיה להכתיר את הממשלה הזאת כממשלה הלא ציונית הראשונה. זו תהיה הממשלה הראשונה שחיסלה את הציונות במדינת ישראל. נכון, זה לא אוכל, אבל הנזק שנגרם בארבעת החודשים לא פוגע לנו עכשיו בבטן, אבל הוא יפגע שנים קדימה. מי שלא פועל בנושא הזה, פוגע בכולנו – בכלכלה, בהתיישבות ובציונות".

לדבריו, "אין ענף שיכול להתמודד עם שואבים לו את כל העובדים. תעשיות הבנייה נפגעו ב-50% בביקושים. וזו לא חצי הכוס המלאה והריקה, 50% שאיבדנו יגרמו לנו לאבד את הכל. חברות גדולות שמעסיקות 3,000-4,000 עובדים – יעמדו בזה? נראה אותכם משלמים משכורות ל-2,000 עובדים שלא צריך?"

"יש ענפים שנפגעו באופן מיוחד שלא בגללם, אלא בגלל הממשלה – שלא חוזרים לעבוד בגללכם – בגלל הממשלה. איך יעלה על הדעת שאתם תשאירו אותם לבד ותגידו נגמרו הפיצויים. אבל אני לא יודע לחיות במדינה של 'לא ולא' – או שתחזירו לעבודה, או שתפצו. הממשלה צריכה לפתור את הבעיה של העובדים. ודבר נוסף, צריך להתבסס על עבודה ישראלית. אם יש משבר, שארדואן ייפגע, תנו עדיפות לקבלנים ויצרנים ישראלים".

יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, אמר: "נתניהו, אם אתה לא יודע לתת פתרונות, לך הביתה. כדי ליצור צוות של עובדים, לוקח ארבע עד שש שנים. צריך להתאים את העובד לבקשות של הקבלן. עובדים זה הדבר הכי חשוב בעסק הזה. למצוא עובדים – זה לא זבנג וגמרנו. אנחנו רוצים שישחררו את הפלסטינים – ולפני הרמדאן. לא כל הפלסטינים אלה נוחבות – לא כולם עושים פיגועים. מעולם לא היה פיגוע של עובד פלסטיני עם היתר עבודה מעל גיל 45. מעולם".

ערן סיב בכנס החירום של ענף הבנייה (צילום: אלכסנדר כץ)

סיב הוסיף עוד כי "ארבעה חודשים שתקנו – אבל צריך להוריד את הכפפות. המלחמה הזאת יכולה להימשך שנה-שנה וחצי, מה איתנו? אם אין ישראלים ואין זרים, אנחנו דורשים פלסטינים מחר בבוקר. שהשב"כ יזיז את התחת שלו ויאפשר למי שצריך להיכנס כבר מחר בבוקר. את גדר ההפרדה תיקנו בשבוע שעבר פלסטינים, באזורי תעשייה ממרוחקים כבר יש עובדים פלסטינים. מה איתנו?".

סיסו דיבר – הקהל זעם

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אייל סיסו, הוא כאמור נציג הממשלה היחיד שהגיע לאירוע, וספג לא מעט הפרעות וטענות מצד המשתתפים. "אנחנו עובדים 24 שעות בתוך זה", אמר, "אני מאמין שתפקיד הממשלה זה לשרת את הציבור שלה. בשבוע שעבר כינסתי ישיבה עם כל משרדי הממשלה – צריך להסתכל לבעיות בעיניים ולטפל בהן. צריך צמצם בירוקרטיה. לגבי העובדים הזרים, העולם עושה ביקורת, הם רוצים לדעת שהאזרחים של המדינות מקבלים שכר הולם, מתנהגים אליהם כמו שצריך. לכן אנחנו לא לבד – יש לנו ביקורת משפטית פנימית, ויש לנו ביקורת של ארה"ב. ישבתי עם שגרירית תאילנד והיא אמרה לי – אנחנו בטראומה, חטפו לנו אזרחים ב-7 באוקטובר, יש עדיין חטופים בעזה. הם בטראומה מזה".

מנכ"לית קבוצת ש.ב.ן שעוסקת בהתחדשות עירונית, שושי צאיג, קטעה את סיסו וזעקה מדם ליבה: "אתם שומעים מה קורה? ככה בונים בניין? תחשבו על המהות, ולא על הטכניקה. עלות של עובדים סינים היא יותר מאשר רופא. סינים מקבל 2,500 שקל ליום עבודה. כלכלה בריאה היא מדינה שלא מוציאה החוצה למדינות עניות, כלכלה חזקה היא כזו שמעסיקה את עצמנו. מדינת ישראל תכניס את המסים של העובדים הפלסטינים. שחררנו כסף למדינות העולם – מה יקרה לכלכלה הישראלית?"

יזם אחר צעק: "אנחנו יודעים לפגוע באמצע ביירות למישהו בראש עם טיל, אבל להביא פועלים – את זה אנחנו לא יודעים. יש כאן חולה סופני ואתם רוצים לעשות לו בוטוקס. במקום להגיד – שכל קבלן יביא 200, 300, 1,000 עובדים, אתם תוקעים הכל".

סיסו אמר: "חבר'ה, אל תשפכו את התינוק עם המים. כרגע קיבלתי עדכון – 77 תאגידי עובדים אושרו עקרונית, 37 אושרו סופית".

> הצג תגובות

< הסתר תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות שאולי יעניינו אותך

מבזקים

סניף חדש לסאקרה בפתח תקווה

רשת הקוסמטיקה סאקרה פותחת סניף שלישי בפתח תקוה, בקניון הכיכר בכפר גנים. שטחו של הסניף החדש בו הושקעו כ-650 אלף ש', הוא 120 מ"ר.

נפל עם בובקאט ממשאית – ונפצע

גבר כבן 30 נפצע הבוקר קל בתאונת עבודה בירושלים. האיש נפל עם בובקאט (מחפרון זעיר – כלי הנדסי) ממשאית ונחבל בגפיו ובפלג גופו העליון.

הצטרפו לניוזלטר של נדל"ן ניוז

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

תיאור‭ ‬התפקיד‭:‬ לחברת‭ ‬בנייה‭ ‬יזמית‭ ‬ומבצעת‭ ‬מהמובילות‭ ‬במשק‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מהנדס‭ /‬ת‭ ‬ביצוע‭ ‬בעל‭ /‬ת‭ ‬ניסיון‭ ‬בתחום‭. דרישות‭ ‬התפקיד‭: ‬ ‮- רישיון‭ ‬מהנדס‭ ‬ביצוע‭ / ‬בניין‭

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬