2.5 מיליון תלמידות ותלמידים יחזרו בעוד שבוע בדיוק לספסל הלימודים, אבל לחלקם זו עשויה להיות דווקא חוויה נעימה – לפחות בכל הנוגע לסביבת הלימודים. מוסדות הלימוד ומבני החינוך עברו תהפוכות במהלך השנים, ופחות ופחות מהם נראים כמו בתי סוהר, עם חומה וגדרות גבוהים, צבועים בצבע בז' או לבן ובתי שימוש מתפרקים. תשומת לב רבה ניתנת כיום לא רק לכיתה עצמה, אלא גם לחלל החוץ ולשטחים הציבוריים.  סביבה נעימה ואיכותית, תהפוך את הלימודים לפוריים ונכונים יותר.

ריכזנו כמה מוסדות ומבני חינוך מעניינים עבור דור העתיד שלנו, המחנכים והתלמידים גם יחד. חלק מהמבנים כבר מוכנים לקלוט תלמידים, אחרים נמצאים בתהליכי בנייה מתקדמים, אבל כולם נולדו כתוצאה מחשיבה מעמיקה כיצד הם יגרמו ללמידה להיות איכותית יותר, ולא פחות מכך – גם חווייתית.

בית ברל | תכנון ואדריכלות המבנים החדשים – משרד אדריכלים עדה כרמי-מלמד

בית ברל הוא מרכז חינוכי ורעיוני להשכלה גבוהה, השוכן צפונית לכפר סבא, וצמוד-צמוד לשדה ורבורג וקיבוץ ניר אליהו. המכללה הוותיקה נוסדה ב-1949 ועוסקת לימודי הוראה וחינוך. היא משתרעת על שטח של 140 דונם ובתוכה מבנים בשטח כולל של כ-35 אלף מ"ר. במכללה כ-10,500 סטודנטים ו-700 מרצים המתרכזים בשלוש פקולטות: חינוך, אומנויות וקהילה. לאורך השנים המכללה צמחה והתרחבה בתוך השדות הירוקים ללא תוכנית אב הכוללת את הפונקציות הקיימות והעתידיות. נוצר קמפוס ללא קשר בין מבני הכיתות, הרווחה, הספורט והספרייה, ובין השטחים הירוקים הציבוריים, ונותר נוף פסטורלי עם שקט שלא נמחק עם הזמן.

משרד האדריכלים עדה כרמי-מלמד התבקש לתכנן שני מבנים שונים, שימצאו בסמיכות זה לזה וביניהם שטח ציבורי משופע וירוק. מבנה אחד מיועד לכיתות לימוד, ואילו השני למדעים ולאמנויות. "רצינו ליצור מקום מוגדר, מקום עם זהות משלו ועם מוקד ברור שמייצג את הפעילות הספציפית בכל אחד מהמבנים, ובנוסף את המכנה המשותף שלהם", מסבירים המתכננים – האדריכלית זוכת פרס ישראל לאדריכלות, עדה כרמי-מלמד, והשותף במשרד האדריכל אורי לניר. מבנה הכיתות שבנייתו הסתיימה בתחילת השנה, ממוקם במתחם הציבורי בלב הקמפוס מול הרחבה המרכזית ובסמוך לאודיטוריום ולספריה.

המבנה מתפרס על פני שלוש קומות בשטח כולל של כ-6,000 מ"ר. בנוסף לכיתות הגנריות, הבניין מכיל מרחבי למידה חדשניים, פונקציות לרווחת הסטודנט ומתחם מזון. מבנה הכיתות תוכנן בגיאומטריה קשתית רחבה, הנמתחת מקצה אחד למשנהו לכל אורך הדופן המערבית של המגרש, ויוצרת מעטפת שקופה ורציפה הממוקדת לעבר השטח הירוק והמשותף שביניהם.

לאורך הדופן המזרחית של המגרש, תוכנן מבנה מדעים ואומנויות, שבנייתו תסתיים ב-2024, כשהחזית הראשית שלו מהווה דופן בנויה ומקורה המקבילה למסלול התנועה המוטורית והמדרכה השזורה לאורכו ויוצרת קצה למגרש. פתח הכניסה למבנה זה חוצה את צורתו המלבנית, במרכזה, ונמתח עד ירכתי האתר ומסתיים בגינה מופנמת ומוצלת. בשני המבנים תנועת הסטודנטים מתרחשת במסדרונות הנתונים לאורך החזית השקופה של המעטפת. באמצעותה, הסטודנטים צופים אל המרחב הציבורי המשותף ונצפים ממנו.

בית ספר אקסאל בעמק יזרעאל | משרד אדריכלים לברס טבעוני

האדריכל ד"ר אימאן טבעוני מ"לברס טבעוני אדריכלים", מסביר ש"בבתי ספר כיום, החשיבות של השטח שאינו כיתה, גוברת על  הפנים". משרדו של טבעוני שעובד בשיטת הבינה המלאכותית, למד את המערכת האקולוגית באזור בית הספר אקסאל שבעמק יזרעאל. הבינה המלאכותית יצרה חלופות עם פתרונות אופטימליים להעמדת הבינוי ושילובו בטבע. הגבול בין פנים לחוץ מטשטש, הכל הופך להיות אקו סיסטם אחד.

בית ספר הזה נמצא בימים אלו בתהליך קבלת היתרי בנייה, וזו תחל חודשים הקרובים. התכנון כולל את שפע העצים שממוקמים בשטחו מזה מאות שנים, כך שרובם ימשיכו להתקיים ולתפקד תוך אינטגרציה של הבית ספר במטע הזיתים הקיים. בכדי למצוא את הפיזור הנכון של הפונקציות השונות של בית הספר, נעשה שימוש באלגוריתם AI שתפקידו למצוא מקום אופטימלי לבינוי, כך שהמערכת הטבעית תמשיך לתפקד.

הבניין שייבנה אינו גנרי, אלא כזה שמותאם ספציפי למקום. בית הספר היסודי יכיל 18 כיתות, 3,000 מ"ר בנוי, על פני מגרש בשטח של שבעה דונם. ולא מן הנמנע שזהו בית הספר הראשון שה-AI טבוע עמוק עמוק ביסודותיו.

מרכז ג’ק, ג’וזף ומורטון מנדל לחדשנות בירוחם | אדריכלות ותכנון – משרד האדריכלים "אורבך הלוי"

הקונטקסט של מפגש עיר ומדבר היה אבן יסוד בתכנון ועיצוב קליפת המבנה וחלליו הפנימיים של בית הספר הזה בירוחם. גג הבטון החשוף מתקפל ומרחף מעל חללי העבודה הפתוחים הנשקפים מהרחוב ומרחבת הכניסה. הגג בולט מעבר לקירות הזכוכית ומתפקד כאלמנט הצללה. גאומטרית, המבנה מאפשר לאור טבעי לחדור לכל פינות המבנה ולהציף אותו באור נעים.

המרכז מנדל לחדשנות בירוחם שהושק ב-2019, מאגד את הפעילות של MindCet ומט”ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). זוהי חממת סטארטאפים בנושאי טכנולוגיות חינוכיות. קבוצות מתחלפות של מורים, אנשי חינוך והייטקיסטים באים להתארח במקום ולפתח אפליקציות בתחום החינוך העתידי. שיא הפעילות במבנה הוא ההאקתון השנתי שבו במהלך שלושה ימים מתנהל מרתון אינטנסיבי של פיתוח יישומים. בקצה השני של הסקאלה ישנם האורחים החשובים מכולם: מורים ומחנכים הבאים למפגש יומי עם חווית החינוך של המחר.

הבניין הוא בראש ובראשונה אכסדרה לצרכים משתנים, ולכן הוא צריך להיות גמיש פונקציונלית ככל האפשר. לכן הוחלט על תכנון מרחבי עבודה פתוחים ועל ידי חללים רב-תכליתיים היכולים להכיל אירועים מסוגים שונים ולפרקי זמן משתנים. כך המבנה כולל חללי עבודה, אודיטוריום, כיתה ניסיונית, קפיטריה ומרכז מבקרים, במבנה חד קומתי ששטחו כ-1,800 מ״ר.

בית ספר יסודי בסנגל, אפריקה | אדריכלות ותכנון – ירון אלדד

האדריכל ירון אלדד התמודד בתחרות על הקמת בית ספר בסנגל. הדרישות היו קפדניות ומעניינות. אחת מהן היא תכנון שיאפשר את הקמת בית הספר בכל סנגל, ולא באזור ספציפי כזה או אחר. דרישה נוספת חשובה לא פחות, הייתה הקמת בית הספר ללא אמצעי מתקדם, כלומר בנייה שמתבססת על עבודה נטו בידיים, ללא טרקטור, שופל, דחפור או כל אמצעי מתקדם אחר. הדרישה האחרונה והמתאגרת כבר נגעה לסוגיית התקציב. וכאן היה מדובר ביעד לא קל בכלל. על התקציב לא לחרוג מ-70 אלף יורו. כן כן, פחות מ-300 אלף שקל.

בית הספר באפריקה שתכנן ירון אלדד (הדמיות: YAM3D)

הקונספט של ירון היה מאוד בסיסי בתפיסתו, "לקרוע" את הקרקע. הוא תכנן מעין אוהל, עמיד כמובן, שנטמע בשטח וכמעט ואינו מורגש. הגג והרצפה עשויים חומר זהה, כאשר אלו נוצרו מערבוב של חול וחימר. מלמעלה נראה המבנה כמו חניון אוהלי שהוא למעשה מבנה קבוע, בעל פשטות תכנונית עיצובית, עם הצללה שנוצרת בזכות שיפוע אדריכלי של המבנה שמכניס אוויר קר.

כמו כן שולבו במבנה היבטים של קיימות ואדריכלות ירוקה, בזכות ניקוז המים, לאור העובדה שסנגל היא מדינה עם מאפייני מזג אוויר טרופיים. את הפרוייקט ניתן ליישום בעוד מקומות בעולם, ולא רק בסנגל. פרוייקט ללא גבולות באמצעות אדריכלות נבונה ופשוטה למדי.