לאחר תקופה ארוכה של קיפאון בשיווקים של רמ"י בשל מלחמת "חרבות ברזל", בשבוע החולף התחילו לחזור המכרזים – וגם להניב תוצאות מעניינות. מכרז אחד כזה הוא עבור 12 יחידות דיור בקריית שמונה.

קריית שמונה, העיר הצפונית הגדולה ביותר, סובלת אף היא מהמלחמה, ורוב תושביה פונה בתחילת הלחימה, בשל ירי של ארגון הטרור חיזבאללה אליה. כך, בעיצומה של המלחמה, שווקה קרקע של המדינה – שזכתה להצלחה אליה נתייחס כעת.

הנתונים היבשים אומרים כך: מחיר השומה לקרקע ששווקה בשכונת יובלים עמד על 2.58 מיליון שקלים. 10 הצעות הוגשו, שבע מהן היו נמוכות ממחיר השומה, חלקן בצורה משמעותית. ההצעה הזוכה הייתה של חברת לביב נדל"ן והשקעות בע"מ, שהעמידה הצעה של 8.15 מיליון שקלים (9.54 מיליון שקל כולל מע"מ). בנוסף, הוצאות הפיתוח עומדות על כ-1.78 מיליון שקלים.

כך יוצא, שהמחיר הכולל עומד על כ-11.3 מיליון שקלים עבור קרקע ל-12 יחידות, ולמעשה מדובר בכמעט 950 אלף שקל לקרקע לדירה, מספרים שכבר כמעט לא קיימים במכרזים של רמ"י בשנה האחרונה גם באזורי ביקוש במרכז הארץ. ועוד משהו: מחיר דירה בשכונה, על פי אתר מדלן, עומד על כ-1.7 מיליון שקלים. אז איך רק הקרקע (ללא בנייה, מסים, ורווח יזמי), עומדת על יותר ממחצית?

אבל זהו רק נתון יבש לכאורה. מדוע? כי על המגרש מותר לבנות 4,942 מ"ר, שאם מחלקים אותם ל-12 יחידות דיור, מדובר על כ-400 מ"ר ברוטו לדירה. שוב נתון שלא מסתדר לנו.

אז אולי מדובר בכלל בצמודי קרקע? גם לא. במכרז מצוין שמדובר בבנייה רוויה. עוד פשפוש במסמכי המכרז, מגלים את המשפט הבא: "ייעוד המגרשים הוא: מגורים ג' עם חזית מסחרית".

"סך הכל שטחי בנייה 4,942 מ"ר, שזה 411 מ"ר ליחידה, וזה לא סביר דירה של 411 מ"ר", אומרת לנו שמאית המקרקעין דליה עסיס. "אז זה בגלל השטחים המסחריים".

וכן, הדבר מתחיל להתבהר: גם אם ייבנו דירות גדולות של כ-150 מ"ר ברוטו, יוותרו כ-2,500-3,000 מ"ר עבור שטחי מסחר. כלומר, שיווק של 12 דירות ועוד כמה אלפי מ"ר מסחריים – זה כבר נתון הגיוני הרבה יותר.