ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, החליטה להאריך היום בשנתיים נוספות את הוראת השעה שמטילה על משקיעי נדל"ן מס רכישה בשיעור של לפחות 8%, עד לסוף 2026. הוראת השעה שהחלה לפני כשנתיים, אמורה הייתה להסתיים בסוף דצמבר השנה, ובאוצר רצו שהוראת השעה תהפוך לקבועה.

הממשלה אף פועלת להשלמת הצעת חוק לקיבוע שיעורי מס הרכישה הנוכחיים כהוראת קבע. עם זאת, בשל התנגדויות שעלו בדיוני ועדת הכספים, הוחלט להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת.

מס הרכישה למשקיעים, כלומר כאלה שיש ברשותם שתי דירות ויותר, עלה לרמה של 8% על רכישת דירה שנייה בשווי של עד 5.35 מיליון שקלים, ומרף זה ומעלה – 10% על החלק היחסי. בהעדר הארכה, ירדו שיעורי המס לשיעורים נמוכים יותר בהתאם למדרגות הקבועות בחוק.

במסגרת הבקשה בה דנה הוועדה היום, צוין בבקשת משרד האוצר כי הדבר מבוקש לאור אתגרי השעה בשוק הדיור והצורך בהמשך בלימת עליית מחירי הדירות. כך צוין כי המהלך נועד לצמצם את הביקוש לרכישת דירות להשקעה, להפחית את התמריץ להחזקה בנכסים אלו, ולספק יציבות מיסויית בשוק הדיור.

עוד צוין בבקשת האוצר כי הארכת הוראת השעה צפויה להוסיף לקופת המדינה כ-500 מיליון שקלים בשנה בשנים 2025-2026, ותסייע במימון הצעדים הכלכליים להתמודדות עם האתגרים הפיסקליים העומדים לפתחה של הממשלה. כמו כן עטנו באוצר כי ניסיון העבר מראה כי הפחתת מס הרכישה בעבר, הגבירה את נתח עסקאות המשקיעים בשוק שזינק לכ-28.6% מכלל העסקאות בתקופה שקדמה לעליית המס ב-2022, וכי הארכת הוראת השעה תמנע קיפאון בשוק העלול להיווצר עם סיום התקופה הנוכחית, ותאפשר לממשלה להשלים תהליכים חקיקתיים לעיגון מדיניות מיסוי יציבה וקבועה.

יו"ר הוועדה גפני אמר כי "לא הסכמתי שזו תהייה הוראה קבועה, אמרתי שיש סמכות לשר האוצר להאריך את התוקף בצו לשנתיים, ושאנחנו לא נעשה חקיקה שהיא חקיקת קבע עד שהתמונה לא תהייה ברורה, לכן הביאו צו. מדובר על הכנסת כסף למדינה, זה הנושא, על יתר הנתונים יש ויכוח".

במהלך הדיון היום, התקיים ויכוח בין האוצר לבין נציגי הקבלנים. בעוד באוצר הציגו כי בתקופות בהם חלו שיעורי המיסוי הנוכחיים, במהלך העשור האחרון, וכן בשנתיים האחרונות, שיעורי המשקיעים יורדים ושיעורי רוכשי הדירה הראשונה עולים, כאשר הקיפי המס הללו מרתיעים חלק מהמשקיעים מלהיכנס לשוק הדיור. כך הציגו באוצר כי בשנים ששיעור המס היה נמוך, שיעורי המשקיעים נשקו ל-30%, וכששיעורי המס נקבעו בהתאם לצו הנוכחי, הם עמדו על כ-16%. באוצר גם טענו כי בשנה וחצי אחרונות שיעור רוכשי דירה ראשונה נמצאים בשיעור גבוה ביותר מקרב רוכשי הדירות, שהשיעור עלה מ-45% ל-60%.

בדיון טענו נציגי משרד הבינוי והשיכון כי הריבית היוותה השפעה כלשהי על המשקיעים, אך היא לא היוותה את כל ההשפעה, וכי השפעת ריבית אינה לאורך שנים, וכי לעמדתם המס השפיע על קצב הרכישה של משקיעים, וכי הם צופים שהמחירים יתמתנו.

הקבלנים טענו מנגד כי הסיבה האמיתית לירידה החדה בשיעור המשקיעים בקרב רוכשי הדירות, נעוצה בריבית הגבוהה. הקבלנים טענו כי הדבר פוגע בהיקף הדירות הנבנות ומשפיע גם על מחירי השכירות בהיעדר יותר דירות להשכרה. מנגד השיבו באוצר כי רק כשליש מהדירות שרוכשים המשקיעים הן דירות חדשות, וכי הם בספק אם יש בכוחם של המשקיעים להשפיע על מספר הדירות הנבנות.

לאחר החלטת ועדת הכספים, אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו כי "מדובר בהחלטה אומללה של אגף התקציבים ושר האוצר, שכפה משמעת קואליציונית בוועדת הכספים בעניין זה. זאת, למרות שבדיון בוועדה הסתבר כי רוב מוחלט של חבריה סבורים שמס רכישה גבוה כעת הוא דבר רע לשוק הדיור, לכלכלה ולאזרחי מדינת ישראל. אין ספק שהוחמצה הזדמנות להחזיר משקיעים לשוק הדיור, בזמן שהוא זקוק להם מאוד, בשל ירידת ביקושים דרמטית בעידן הריבית הגבוהה ולאור השפעות המלחמה. הזדמנות להגדיל את היצע הדירות להשכרה, כדי לבלום את זינוק שכר הדירה שמביא להמשך עליית האינפלציה והריבית במשק".

סרוגו תקף את האוצר ואמר כי אנשיו "מתעלמים מהעובדה שהפחתת מס הרכישה לממדיו הנורמאליים היה מביא לגידול של חמישה מיליארד שקל בהכנסות הממשלה, דווקא בעת שהיא נאנקת תחת גירעון בעקבות הקיטון בהכנסותיה. זו החלטה רעה שכל אזרחי המדינה ישלמו את המחיר שלה".