דף הבית >

> כתבה

בנייה והנדסה

מקצוע פוטנציאלי עם בעיית מיתוג: איך מושכים ישראלים לעבוד בענף הבנייה?

מועצת גוש עציון ומרכז הבנייה פועלים להכשרת לפחות 5,000 ישראלים. בחמישי הוצגה התוכנית למנכ"לי משרדי ממשלה וגורמים בענף. מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון אהרוני נויבואר מספר על הקשיים, הצורך והתקווה | ריאיון

שיתוף‭:‬

אהרוני נויבואר ויהודה מורגנשטרן (צילום: עידן גרוס)
אהרוני נויבואר ויהודה מורגנשטרן (צילום: עידן גרוס)
אהרוני נויבואר ויהודה מורגנשטרן (צילום: עידן גרוס)
אהרוני נויבואר ויהודה מורגנשטרן (צילום: עידן גרוס)
אהרוני נויבואר ויהודה מורגנשטרן (צילום: עידן גרוס)
אהרוני נויבואר ויהודה מורגנשטרן (צילום: עידן גרוס)

כ-140 אלף עובדים חסרים לענף הבנייה הישראלי. כ-90 אלף פלסטינים שכעת המלחמה מונעת את כניסתם לישראל, כמה אלפי עובדים זרים שעזבו את ישראל עם פרוץ המערכה, ויותר מ-40 אלף שהיו חסרים עוד לפני אירועי 7 באוקטובר. מלבדם, עובדים כ-220 אלף ישראלים בענף, רוב גדול מהם ישראלים מהמגזר הערבי.

זקני צפת עוד זוכרים את הכבוד שבעבודת כפיים עברית. בשנות ה-40 למשל ביקש עובד בן עמי, ראש מועצת נתניה באותה עת, מקבוצת פועלים יהודים מתל אביב, לבוא להפריח את בירת השרון. רבים מהם נטלו את משפחותיהם, והיגרו צפונה כדי לבנות את מה שלימים זכתה לכינוי "עיר היהלומים". וזה רק סיפור אחד מיני רבים על יהודים, רובם מהגרים ומיעוטם צברים, שהפשילו שרוולים, לקחו אתי חפירה, ובנו ובנו ובנו.

אולם, עם השנים היהודים עזבו את הענף, שבעקבות כך התבסס בהמשך על ערבים ישראלים, ובהמשך גם על פלסטינים – מיהודה, שומרון ורצועת עזה. הפלסטינים עובדים חרוצים ומרווחים משכורת נמוכה במונחים ישראלים. האמא היהודייה במקביל, מעדיפה שילדיה יהיו רופאים ועורכי דין, על פני טייחים ורצפים.

אבל מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר, זעזעה את קונספציית התעסוקה הישראלית. בעקבות ההחלטה למנוע כניסתם של עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, וכמובן מרצועת עזה, שני ענפים שהתבססו בצורה משמעותית על כוח האדם הזה, החקלאות והבנייה, נפגעו קשות. זה גם הצריך את הענפים האלה ואת הקברניטים, לחשוב על חלופות זריזות ואמינות.

בכל הנוגע לענף הבנייה, החלופה הטובה ביותר שנמצאה עד כה היא עובדים זרים. ואולם לאחר יותר מארבעה חודשים של מלחמה, עד כה הגיעו לישראל 47 עובדים הודים במסגרת מהלכי גיוס עובדים זרים ממדינות שונות בעולם. בוועידת מרכז הבנייה הישראלי (עיר הנדל"ן) שנערכה בשבוע שעבר באילת, העריך מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן כי ישנו סנאריו במסגרתו יגיעו בתוך כחודש וחצי כ-20 אלף פועלי בניין זרים לעבודה בישראל. מדובר בהערכה אופטימית מאד, שגם הקולגה שלו ממשרד הכלכלה, אמנון מרחב פקפק בה בפאנל אחר בוועידה.

"אני רוצה שיחקו אותי"

במפגש שנערך בטרקלין האח"מים בקומה ה-12 של מלון דן, בהשתתפות פקידי ממשל בכירים, מנהלי חברות בנייה, ופעילים בענף הנדל"ן, הציג מנכ"ל החברה לפיתוח גוש עציון, אהרוני נויבואר, את המהלך שיזם יחד עם מרכז הבנייה הישראלי, במסגרתו יוכשרו כבר בחודשים הקרובים כ-5,000 עובדים ישראלים לענף הבנייה, בתקווה שזו תהיה סנונית ראשונה להגדלת היצע הידיים העובדות העבריות. "5000 אולי ידגדגו את ה-100 אלף שחסרים, אבל זה יעודד גם אחרים לעשות", אמר נויבואר במפגש.

טורים בנושא:

"המטרה היא להתחיל מהלך לאומי, להחזיר עטרה ליושנה והעביר מסר שעבודה בבנייה זה לא משהו גס", אומר נויבואר בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. "המטרה היא שאחרי שנתחיל עם זה, יבואו הרבה אחרים שיחקו את המהלך הזה. בדרך כלל, כשאני עושה עסקים, אני לא רוצה שיחקו אותי. עכשיו כן".

בתקופה האחרונה נויבואר ואנשי מרכז הבנייה הישראלי אפיינו את קהל היעד שמיועד לפרויקט הזה, הוחלט על שם לפרויקט – "סיירת בוני ישראל", והובן מה המסגרת התקציבית שצריך כדי להרים את הפיילוט הזה.

באותה ישיבה בטרקלין המפואר של דן, נכחו בין היתר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מורגנשטרן, ומנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל אסף יזדי. שם ניסו לגייס את השניים לטובת תמיכה במיזם – בין היתר כלכלי. על פי הערכות, בשלב הראשון צריך כשישה מיליון שקלים עבור הכשרות והשיווק, אולם המיזם שואף להגיע לתקציבים הרבה יותר גדולים.

ההתכנסות בטרקלין מלון דן (צילום: עידן גרוס)

"הרעיון הוא להקים תשתית לאומית של עבודה ישראלית, לחזור להיות עם בונה ומקים, ששותף בבנייה של ארץ ישראל. זה בא ממקום אידיאולוגי, אבל לא רק – אלא מקצוע שמכבד את בעליו ושמרוויחים בו טוב", אומר נויבואר. "למקצוע הזה היו עשרות שנים של מיתוג שלילי. הגיע הזמן לשנות את זה, למתג את זה חיובית. לא כולם מסוגלים ללמוד על התחת, לא לכולם יש תואר, והמקצוע הזה יכול להתאים להם. ענף הבנייה מוקפא לחלוטין, אבל צריך לזכור שכל פעם שיש אירועים ביטחוניים, יש הקפאה בענף, ולכן צריך להפחית את התלות בפועלים הפלסטינים, וחייבים ליצור פתרונות אין-האוס, וזה מאד חשוב כי אנחנו רואים מה קורה בדרום תל אביב ואנחנו לא רוצים עוד ערים של עובדים זרים. לא נפתור את בעיית העובדים הפלסטינים ביצירת בעיית עובדים זרים".

-תוך כמה זמן נגיע ליעד שאפתני מאד של 5,000 ישראלים בענף?

"אני מתחיל מ-50 ורוצה להגיע ל-5,000 בחצי שנה".

-ואיך תביא אותם?

"מבחינה מקצועית, יש לנו את מרכז הבנייה הישראלי עם הקורסים שלו, שלוחות הזמנים שלהם יקוצרו. גם בנושא ההשמה, אני מסודר. יש צורך מאד גדול ונוכל להתמודד גם עם ההשמה, בין היתר באמצעות התאחדות בוני הארץ. איפה אנחנו נתקעים? צריך שיווק חזק, להבין את קהל היעד ולהביא אותו, לדבר לכל קהל וקהל בשפה שלו".

-אז מי קהל היעד שלך?

"מדברים על חבר'ה צעירים. אנחנו לא מצפים שאנשים יישארו בעבודה הזאת כל כך הרבה שנים, אבל אם שומרים שלוש-ארבע שנים של רצף של חבר'ה צעירים, אז אנחנו מייצרים מענה למצוקה. קהל היעד הוא לוחמי צה"ל שמשתחררים כרגע, אפילו נוער גבעות, נוער במצוקה – וכאן נצטרך עזרה מהמדינה. כמובן שדרוזים, בדואים וחבר'ה מהמגזר החרדי. אם באים אנשים כקבוצה מלוכדת שיכולה להפוך למשל כקבוצת רצפים שעוברת מפרויקט לפרויקט, מסיימת אותו ועוברת הלאה, זה תחום שאפשר להישאר בו הרבה שנים ולעשות אחלה ביזנס עם משכורות נהדרות".

-אתה צריך פה לתמרץ משני הכיוונים – את התלמיד שיישאר בתחום, ואת היזם שייקח על עצמו עובד חדש בתחום עם תפוקה פחותה מזה של הפלסטיני

"זה מאד חשוב התמריצים האלה – גם בהיבט של היזם וגם בהיבט של התלמיד. יש לנו שני משרדי ממשלה – משרד הכלכלה שיודע לדבר עם היזם ולתת תעודות, ומשרד השיכון שיודע לעזור בשיווק ובמלגות. עלות של הכשרת עובד בתחום היא כ-10,000 שקל לתלמיד, ולכן אנחנו צריכים שהממשלה תכניס יד לכיס, אבל הסכומים האלה אפילו לא מגרדים לה את הכיס.

מימין: אהרוני נויבואר יהודה מורגנשטרן וערן רולס (צילום: עידן גרוס)

"אנחנו מכניסים פנימה גם מנגנוני התמדה, לצ'פר את המתמידים – כאלה שמתחייבים לעבוד בתחום לפחות שנה, כי אם לא – הוא יצטרך לשלם את עלות הקורס. אנחנו גם מסננים, לא רוצים אנשים שרוצים לרענן את הידע שלהם".

בחברה לפיתוח גוש עציון כבר מצאו מתחם שיכול לקלוט חלק מהסטודנטים החדשים לענפי הבנייה, ביישוב אלון שבות. שם יופעלו כיתות ומתחם מעשי במסגרת הלימודים. כמו כן ייתכן שחלק מהלימודים גם יתקיימו במכללת אינטק של מרכז הבנייה הישראל בפתח תקווה, מקום שמכשיר בימים כתיקונם סטודנטים רבים מהמגזר החרדי.

הבוקר כבר הוצגה התוכנית לשר הכלכלה ניר ברקת עם ידי ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, נויבואר וערן רולס -יו"ר מרכז הבנייה הישראלי. ברקת נתן את ברכת הדרך.

"ישבנו עם ניר ברקת, ישבנו עם מנכ"לי משרדי ירושלים והבינוי והשיכון, וכולם חיוביים לדבר", המשיך נויבואר. "אנחנו צריכים לעבוד חזק על המיתוג, ולכן קראנו לזה 'סיירת בוני ישראל'. כבר בשם אנחנו רוצים לבנות גאוות יחידה, שהמצטרפים ירגישו שהם חלק מסיירת. חשבנו הרבה זמן איך לקרוא לדבר הזה, כמו שהכבאים עברו מיתוג ל'לוחמי אש'".

-ומה יוצא למועצת גוש עציון מפרויקט כזה?

"החברה לפיתוח גוש עציון לוקחת את הפרויקט הזה כפרויקט ציוני, שלא על מנת להרוויח כסף. רתמנו את הידע שלנו עבור זה, ואנחנו שמחים להיות הראשונים שיעשו את זה. כולם מבינים את הצורך במהלך הזה, ולכן צריך בסוף להגם את כל המשאבים יחד כדי ליצור תשתית לעבודה לטווח הארוך. יש לדבר הזה השלכות על כל התחומים בענף הבנייה. יש כל מיני ניסיונות של חבר'ה להביא חרדים – ובדרך כלל זה נופל מהר מאד. אנחנו רוצים לבנות תשתית לשנים ארוכות, לוחצים שזה יהיה משהו לאומי, וכאן הכוונה שלנו".

לדבריו, בעת האחרונה כבר "פנו אלינו הרבה בתי ספר שמעוניינים להכניס את נושא הבנייה ללימודים בשכבות י"א ו-י"ב. פתאום נפתח לנו אפיק נוסף באמצעות משרד החינוך".

-אנחנו מכירים את המערכות בישראל, הן זזות לעיתים לאט מאד. תוך כמה זמן נראה את המיזם יוצא לדרך?

"תוך חודשיים שלושה נראה כבר תלמידים בכיתות".

"בהתחלה זה יקר, בסוף זה משתלם"

ונחזור לישיבה שהתקיימה בשולי ועידת מרכז הבנייה הישראלי. מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל, דוד יהלומי, סיפר כי "אנחנו מדברים כמה שבועות עם הנוכחים פה על המיזם הזה, זה חלק מהחזון של הקרן שלנו. זו טיפה בים, אבל הטיפה בים צריכה להוכיח יכולת. אני יכול להגיד לכם שבשיחות שלי עם האוצר, אנחנו מתכוונים להכשיר ב-45 הימים הקרובים 2,000 ישראלים, חלק בשיתוף פעולה עם מרכז הבנייה. הולכים לפתוח כ-75 כיתות עם קרוב ל-200 איש במקצועות קריטיים.

יו"ר מרכז הבנייה ערן רולס אמר לנוכחים: "צריך להראות סיפורי הצלחה של אנשים ששווים היו מיליונים, שלשם אותם צעירים ישאפו. איך הנער יוסי סופר הפך לקבלן חשמל ענק. צריך להראות להם אבני דרך". ואכן, חלק מהדיון התרכז בשינוי תדמית התחום, שהצעיר יגיד "אני טייח, ואני לא מתבייש בזה", כדברי אחד הנוכחים.

היזם גיורא שברט ודוד יהלומי (צילום: עידן גרוס)

ואחרי הקורס, איך מוצאים מקומות עבודה לבוגרים? "אנחנו יכולים לפתוח מאגר של קבלנים שמחפשים עבודה, ואז אפשר לנייד את הצוותים האלה", אמר רולס. "אנחנו מקימים מאגר והולכים לעשות קמפיין משמעותי עם קבוצת גיתם. נעשה סיעור מוחות איך מפצחים את הנושא הזה", אמר יהלומי. אחד המשתתפים אף זרק לחלל האוויר את הסלוגן "אמץ סטודנט", והיזם רוני בריק אמר: "אהבתי את 'אמץ סטודנט'. כששלחתי עובדים לקורסים, נתתי להם משכורת מלאה. אני אימצתי סטודנטים כאלה במשכורת מלאה, והם היו נאמנים לחברה וחזרו. הקטע של חיילים משוחררים, גייסתי במשכורת מלאה. חלק מהקבלנים ניצלו את מה שהמדינה נתנה. 50% מהמשוחררים חזרו אליי אחרי הטיול הגדול".

מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל, אסף יזדי, אמר במפגש: "איפה זה פוגש את המשרד שלנו? אנחנו עושים שורה של מהלכים כלכליים בירושלים, ואחד היעדים שלנו הוא להכשיר חרדים לשוק העבודה. הקשר הזה זה בהחלט יכול להתאים ליעדים שלנו. זו הכשרה יחסית קצרה של כארבעה חודשים, לא צריך בגרות ואוניברסיטה שלפעמים זה הר שהחרדים לא יכולים לעבוד אותו. יש שורה של גופים שעובדים בהכשרות של חרדים, גם בירושלים. עלות הכשרה היא לא סכומים גדולים".

משמאל: יהודה מורגנשטרן ואסף יזדי (צילום: עידן גרוס)

ואילו מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר לאחר מכן: "נושא העובדים הזרים עלה בכל פאנל בוועידה. מבלי שהקבלנים יוותרו על הרעיון הפלסטיני ויצטרכו קצת ללכת 'במדבר', לא נצליח לשנות את זה. זו אמירה לא פופולרית. 80% מהקבלנים לא מוכנים לשמוע על זה. צריך להגיד את זה. יהיה מאד קשה להזיז את המחט פה. אני מאד מאמין בכלכלה ושוק חופשי – ביקוש יודע לפגוש היצע. אם בסופו של דבר חסרות ידיים עובדות, החרדים יודעים לעבוד. אם הביקוש לא פוגש היצע, יש פה כשל שהוא אחר, ואז הולכים למקום הקל והמהיר – לפלסטינים".

מורגנשטרן סיפר על הקמפיין שמשרדו עשה בתקופה הראשונה של המלחמה, לגיוס עובדים לענפים שהיו מבוססי פלסטינים, כגון חקלאות ובנייה. "כמה נרשמו?", שאל מורגנשטרן את הנוכחים. "לחקלאות נרשמו 30 אלף , לבניין 1,013. החקלאות נתפס כמעשה ציוני. לא צריך לשים את הכסף השולי שלנו בהכשרות, אלא במיתוג. צריך לדעת איך להביא את העובדים לתחום. להיות חשמלאי זה יחסית קל, אבל בעבודות רטובות זה הרבה יותר קשה. בסוף של דבר, הקבלן רוצה עובדים מקצועיים. צריך אמירה אמיצה של התאחדות בוני הארץ שתגיד – אנחנו מוכנים לסחוב על הגב מישהו וללמד אותו. בהתחלה זה יקר, בסוף זה משתלם".

> הצג תגובות

< הסתר תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות שאולי יעניינו אותך

מבזקים

סניף חדש לסאקרה בפתח תקווה

רשת הקוסמטיקה סאקרה פותחת סניף שלישי בפתח תקוה, בקניון הכיכר בכפר גנים. שטחו של הסניף החדש בו הושקעו כ-650 אלף ש', הוא 120 מ"ר.

נפל עם בובקאט ממשאית – ונפצע

גבר כבן 30 נפצע הבוקר קל בתאונת עבודה בירושלים. האיש נפל עם בובקאט (מחפרון זעיר – כלי הנדסי) ממשאית ונחבל בגפיו ובפלג גופו העליון.

הצטרפו לניוזלטר של נדל"ן ניוז

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

תיאור‭ ‬התפקיד‭:‬ לחברת‭ ‬בנייה‭ ‬יזמית‭ ‬ומבצעת‭ ‬מהמובילות‭ ‬במשק‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מהנדס‭ /‬ת‭ ‬ביצוע‭ ‬בעל‭ /‬ת‭ ‬ניסיון‭ ‬בתחום‭. דרישות‭ ‬התפקיד‭: ‬ ‮- רישיון‭ ‬מהנדס‭ ‬ביצוע‭ / ‬בניין‭

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬

דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬

לחברה‭ ‬יזמית‭ ‬בתחום‭ ‬הנדל‭"‬ן‭ ‬דרוש‭/‬ה‭ ‬מנהל‭/‬ת‭ ‬פיתוח‭ ‬עסקי‭ ‬בעל‭ ‬התפקיד‭ ‬יוביל‭ ‬את‭ ‬הפיתוח‭ ‬העסקי‭, ‬שווק‭ ‬ומכירה‭, ‬וניהול‭ ‬כלכלי‭ ‬של‭ ‬כלל‭ ‬תהליכי‭ ‬היזום‭ ‬בחברה‭…‬