רמ"י פרסמה הבוקר את תוצאות המכרז בקיבוץ האון, פחות מיממה לאחר החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את עתירת המועצה האזורית עמק הירדן נגד המכרזים בקיבוץ. במסגרת שני המכרזים הראשונים, 80 מגרשים שווקו לחיילי מילואים  מחוסרי דיור ו-91 מגרשים שווקו בהצלחה לכלל הציבור.

מתוצאות המכרז לכלל הציבור, עולה כי ההצעות הנמוכות ביותר שזכו, עמדו על כ-1.6 מיליון שקלים עבור מגרש של 271 מ"ר. ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על 4.65 מיליון שקלים עבור 325 מ"ר. נרשמה גם הצעה של 4.5 מיליון שקלים למגרש של 341 מ"ר, ו-3.8 מיליון שקלים למגרש גדול של 584 מ"ר. עבור חיילי המילואים, המגרשים שווקו במחירים שנעו בין 930 אלף ל-.2.8 מיליון שקלים. הזכייה מותנית באישור ועדת קבלה של מועצת עמק הירדן.

מחיר המינימום במגרשים לציבור הכללי עמדו על מינימום 700 אלף עד 1.1 מיליון שקלים, לפני עלויות פיתוח, תלוי בגודל המגרש ובמיקומו. שני המכרזים הראשונים כללו 80 ו-91 מגרשים. במכרז זה הוגשו מעל 900 הצעות, ובסוף נקבעו רק זוכים משרתי מילואים שזכו במחיר של כמיליון שקלים לקרקע. שני המכרזים הנוספים שאמורים שאמורים היו להיסגר בהמשך ל-48 ול-25 יחידות, נדחו בשל הגשת העתירה מצד מועצת עמק הירדן.

מנהל רמ"י ינקי קוינט מסר כי הוא "מברך על החלטת בית המשפט שראה לנגד עיניו את טובת כלל אזרחי ישראל, דבק בעיקרון השוויון ואימץ את המתווה אשר גובש על ידינו בהנחיית יו"ר מועצת מקרקעי ישראל השר גולדקנוף. אדמות האון אינן שייכות רק לתושבי המועצה ולבניהם. בפסק הדין נקבע 'כי מטרת העתירה הייתה אחת ויחידה והיא לשווק את המגרשים לבנים ולמקורבים'. במכרזים שפרסמנו לא זכו טייקונים ולא בנים של בעלי הון, אלא צעירים וחיילי מילואים שמעוניינים להתגורר במקום היפהפה וקיבלו הנחה משמעותית ביותר במחיר הקרקע".

כזכור, אתמול דחה השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, את עתירתה של מועצת עמק הירדן. זו יצאה נגד שיווק הקרקעות בקיבוץ שנקלע בעבר לקשיים כלכליים קשים שהובילו להפרטתו ב-2006 – ומאז היישוב לא התאושש והתקשה לגייס תושבים. במועצה התנגדו לפרסום המכרזים מחשש כי אלו יהפכו לקרקע פוריה להתפתחות יישוב לעשירים בלבד, שיוכלו לשלם מיליוני שקלים עבור קרקע בסמוך לשפת הכנרת לטובת בתי נופש, בלי תועלת אמיתית למועצה האזורית עצמה שרוצה למשוך אליה אוכלוסיות חדשות. כמו כן, עלויות הפיתוח עשויות להכביד על המועצה.

מנגד, טענה רמ"י בבית המשפט כי על העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי וזאת מאחר שכבר במאי 2021 הודיעה על השיווקים, והמועצה האזורית ידעה על החלטה זו אף 10 שנים לפני כן, ולא עשתה דבר בנידון. ברמ"י טענו כי אין כל פסול בשיווק המגרשים או חלק מהם במכרז פומבי למרבה במחיר, וזאת משום שבהתאם לחוק חובת מכרזים, נקודת המוצא בהקצאת נכסי מדינה בדרך של התקשרות, היא בשימוש בהליך מכרזי לפי כללי היסוד של מכרז פומבי ומתן אפשרות גישה לכל אדם, באופן שווה, ועל בסיס כללי תחרות אחידים, ברורים וידועים מראש.

השופט טאהא ביקר את התנהלות מועצת עמק הירדן שבחרה לדבריו לעתור נגד המכרזים שלוש שנים לאחר שידע על השיווקים שלהם. "אף על פי כן, העותרים לא נקפו אצבע במשך שנים, לא תקפו את החלטת רמ"י מיום 12.5.2021 ולא תקפו את תנאי המכרז ועשו כן רק לאחר שהמכרזים נפתחו להגשה", כתב בהחלטתו, והמשיך כי "טענת העותרים כי פרסום המכרזים לשיווק המגרשים למרבה במחיר מהווה הפרה של הסכם האון משנת 2012 משוללת כל יסוד".

בנוסף, קבע השופט טאהא כי "אין ממש בטענה כי פרסום המכרזים בניגוד לעמדת המועצה המתנגדת לשיווק המגרשים במכרז למרבה במחיר, מהווה הפרה של הוראת סעיף 15 סיפא להסכם… (ש)קובע כי 'הרחבת הישוב ושיווק המגרשים בתוך כך יעשה בהתאם להסדרים וההסכמות שיהיו בין המינהל למועצה האזורית הירדן'. בעניין זה מקובלת עליי טענת רמ"י כי כוונת הצדדים הייתה כי הנושאים התכנוניים והתחזוקתיים הכרוכים בהרחבת הישוב ייעשו בתיאום עם המועצה ובהסכמתה, וכי לא הייתה כל כוונה להעניק למועצה האזורית זכות וטו באשר לאופן שיווק המגרשים".

השופט טאהא גם התייחס לחששות מועצת עמק הירדן כי היישוב יהפוך ליישוב לעשירים בלבד שיוביל ל"יישוב רפאים", וקבע כי "כל אלה הם שיקולים שעמדו לנגד עיניה של הנהלת רמ"י שבחנה אותם בכובד ראש כפי שעולה מפרוטוקולי הדיונים, וקבעה מנגנונים מאזנים, כגון הצורך בקבלת אישורה של ועדת קבלה, חובת מגורים למשך חמש שנים (מגבלת השכרה) ומגבלת העברת זכויות למשך שבע שנים".

לסיכום קבע כי "לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של רמ"י" וכי "המניע העומד בבסיס העתירה הוא רצונם של העותרים לכפות על רמ"י לשווק את המגרשים לתושבי המועצה האזורית עמק הירדן ולילדי חברי הקיבוץ המבקשים לחזור ולהתגורר בקיבוץ ולא דאגה אמיתית לציבור. נדמה כי אילו רמ"י הייתה מקבלת את בקשת העותרים והייתה מחליטה לשווק את כלל המגרשים לתושבי המועצה בלבד, ייתכן שבית המשפט היה רואה כי דבק בהחלטה כזו חוסר סבירות קיצוני המחייב את ביטולה".

במועצה האזורית עמק הירדן הודיעו אתמול בערב היא הצטערו לקרוא את החלטת השופט, וכי הם "שוקלים להגיש ערעור לבית המשפט העליון".