כנס גילוי אש, ביטחון ובקרת מבנה, שהתקיים השבוע במרכז הכנסים של מרכז הבנייה הישראלי באצטדיון נתניה, קיבל משנה תוקף נוכח העובדה שתחום הבנייה בישראל חווה בעשור האחרון שינוי מהותי, המאופיין במורכבות ההולכת וגוברת של הפרויקטים, עם תכנון מתקדם ומגוון הייעודים של הפרויקטים. מורכבות המבנים עוברת דרך שילוב מערכות וטכנולוגיות מתקדמות, ועד התמודדות עם אתגרים חדשים שלא היו קיימים בעבר – דוגמת איומי סייבר והשפעת הבינה המלאכותית על כל תחומי החיים. הכנס עסק כולו בתחום מספר אחת של הצלת חיים במבנים – גילוי אש, ביטחון בקרת מבנה.

בכנס שבו לקחו חלק כ-300 אנשי מקצוע מובילים – יזמים, קבלנים, מתכננים, מהנדסים ומנהלי פרויקטים, המעורבים בפרויקטים החדשניים ביותר בישראל, התקיים בשיתוף עם עמותת NFPA ישראל בהובלת היו"ר ד"ר שמואל נתנאל – האורים והתומים של תחום ההנדסה והייעוץ של בטיחות בישראל, שמהווה את הגורם שמביא את הדרישות הבינלאומיות להתאמה לשוק המקומי ולצרכים של הענף, תוך הובלה של אימוץ הרגולציה של NFPA101.

מנכ"ל עמותת NFPA_IL, מוטי בסר פתח את הכנס כנציג NFPA ישראל עם רגולציה מעודכנת מטעם NFPA_IL, בסקירה על עדכונים ורגולציות בתחום גילוי וכיבוי אש, כולל גישות חדשות להשגת אישורים ותיאום רגולטורי, עם דגש על תאימות לדרישות עולמיות.

• לגלריית תמונות מהכנס – לחצו כאן

סגן נציב כבאות והצלה חיים תמם פירט ונתן כלים יישומים לעדכוני הרגולציה והנחיות כבאות והצלה, והציג בין היתר את ההנחיות תוך התמקדות ב"קוד בטיחות הגנה מאש", הדרישות לאישור פרויקטים והשפעת הרגולציה על תכנון וביצוע. תמם הוא אחד הגורמים המשמעותיים לכתיבת הוראות והנחיות ליועצים ולמתכננים לטובת יישומם, כאשר אחת התקנות שנכנסו השנה בנושא מגורים היא הדרישה להתקנת גלאי עשן בכל חדר. תמם הגדיר את מרץ 2026 כמועד הסופי להמרת הוראות נציב הכבאות לתקנים המבוססים על NFPA 101.

יועץ בכיר לתחום פרזול פתחים ואמצעי נעילה ב-Asinnovatio, אמיר סנדר הציג את המתח בין צרכי כיבוי לצרכי ביטחון – על השילוב בין מערכות אבטחה ומערכות כיבוי אש תוך איזון בין דרישות בטיחות לבין דרישות ביטחון במבנים ציבוריים ופרטיים, והצגת מקרה בוחן לסיטואציות שכיחות של דלת שחייב להיות משולב בה מרכיבים שמפעילים אותה אחרת בכל תרחיש (כמו מילוט, מניעת חדירת גורם עוין או הכנסת אויר צח). בהמשך הוצגו הפתרונות של אחד הספקים המובילים בשוק הישראלי שמוליק יהודה, מנהל תחום השוק המוסדי בקבוצת רב בריח, שהציג פתרונות לדלתות מרובות מנגנונים בעידן עירוב שימושים כולל חדשנות טכנולוגית והתאמה לדרישות רגולטוריות מחמירות.

נושא הבניינים הגבוהים תפס חלק משמעותי מהתוכן. חיים גורק, מנהל ההדרכות בטלפייר, הרחיב בנושא פתרונות חכמים למערכות גילוי אש במבנים מרובי יעודים ורבי קומות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת סיכונים. הוא הבהיר כי הדלת היא רק אמצעי לניהול, ויש צורך לחבר בין מערכות המיגון ונתיבי המילוט בפרמטרים המשתנים על פי הייעודים, מהתכנון האדריכלי, דרך יועץ הבטיחות, הפרדות אש, ניהול משטר ברמת הבטיחות, בהתאמה לתכנון והעיצוב.

את תחום בקרת המבנה הובילו בכנס נציגי חברת טלפייר שמובילים את התחום במספר מישורים. גורק מטלפייר הציג את מערכות גילוי אש במבנים סטנדרטיים לעומת מבנים מורכבים. הפינוי ממגדלים מייצר שלל אתגרים כמו כמות רבה של שוהים, זמן שהייה ארוך במבנה בתהליך הפינוי, מיקוד בפינוי קומתי, פינוי לחדרי מחסה, פינוי עשן ואספקת אויר צח, ועוד פרמטרים לסינכרון עבור מערכות הבקרה. לדבריו, כל מערך משטר ההפעלות (אינטגרציה של כל המערכות) מנוהל על ידי מערכת גילוי אש, כאשר מערכות האינטגרציה מושתתות על העקרון של חיבור כל המערכות מצילות חיים, והן חייבות להיות מחוברת למערכת גילוי אש.

ד"ר נתנאל, יו"ר עמותת NFPA ישראל ובעלים של ש. נתנאל מהנדסים יועצים, הביא את ההיבטים הנוגעים לדרישות במגדלים מעל 128 מטרים. נתנאל חזר לאירועי 9/11 בארה"ב, שנחקר מבחינת המרכיבים וההתנהלות, כבסיס לכל תחום התקנות ומערך בטיחות והגנת אש של העידן הנוכחי.

כל סוגיית המערכות במבנים, חייבת להיבחן לאורן של התקפות סייבר שהופכות לאיום משמעותי על החיים בכלל ועל מערכות מצילות חיים בפרט. עו"ד יעקב עוז, יו"ר משותף של ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, הציג דוגמאות להשתלטות על מערכות נוכח היעדר חוק סייבר. "אמנם ישנה רגולציה, אך ההשתלטות או פריצה למערכות הבקרה היא חלק שגרתי מפעילות על בסיס יומי, ולכן כל המערכות חשופות למתקפות סייבר, כולל המערכות מצילות החיים שיהפכו למלכודות מוות בזמן מתקפת סייבר", אמר. כל הפתרונות שהוצגו בכנס הוכיחו כי לא ניתן לאטום ב-100% את אפשרות התקיפה, אך ניתן לצמצמה.

מנכ"ל פרומיגון אבישי בן חיים פירט את כל ההיבטים נוגעים לתקן 2174, ובהיותו שותף משמעותי ליוזמה ולגיבוש הנושאים בכנס, חיבר את נושאי התקן לצורך לתעדף את כל נושאי הבטיחות, לא רק בגלל רגולציה, אלא בעיקר נוכח הפתרונות המשופרים שהופכים את הבניין לבטוח נוח ויעיל באותה נשימה. בן חיים הציג עדכונים בתכנון ובדיקת מחסומי אש, כולל הנחיות לתכנון וביצוע בהתאם לדרישות התקן החדש והביא לקדמת הבמה את תחום המיגון הפסיבי כשחקן מרכזי בעיקר בפרויקטים מורכבים. מנהל מוצר בחברת טלפייר, אדיר אברהם פירט את כל מרכיבי מערכת השו"ב האחודה שכוללת חיבור בין בטיחות ביטחון ויעילות המבנה.

בכנס נגעו בשלל נושאים, בהם הנחיות לקירות מסך, מנחת מסוקים, צבירת אנרגיה ESS והנחיות לאטרקציות תיירותיות. הכנס שיקף מגמה של שינוי תרבותי בתחום הבנייה. בעוד שבעבר המרוץ לאישור פרויקטים היה התמריץ המרכזי, כיום שמים דגש גובר על היבטים הנדסיים, בטיחות המבנים, הצלת חיי אדם, וכן משימות כמו גילוי אש, כיבוי, הצלה וחילוץ.

רגולציה חדשה מכתיבה סטנדרטים מחמירים יותר – החל מסוגי המוצרים המאושרים, דרך שיטות בדיקת מוצרים וביצועם, ועד לתקני תחזוקה המבטיחים עמידות ובטיחות לאורך זמן.

תמר דוד, סמנכ"לית טכנולוגיה, הנדסה ואיכות, סיסטם מעבדות מתקדמות וחברת הוועד המנהל של NFPA_IL ומכון התקנים, פירטה על כלל בדיקות המעבדה המחייבות, כולל והגדרת הנהלים למערכות גילוי וכיבוי אש, והעלתה משאלה כי כלל היזמים יקיימו בדיקות מעבדה, אולם הביעה ספק גדול בכך.

בפאנל על הפרמטרים, השיקולים והקונפליקטים באפיון מערכות גילוי וכיבוי אש, איתגר המנחה עו"ד שמואל שטיינר, שותף במשרד שטיינר את לייבה עורכי דין וגישור, ויועץ משפטי של עמותת NFPA_IL, את המשתתפים. דדי מרציאנו, מנהל תחום תפעול בטיחות בקבוצת מבנה, סיפר: "נתקלתי לא אחת במערכות שתוכננו בקפידה לכבות שריפות, אבל לא לקחו בחשבון את היום שאחרי – איפה מממקמים את המגוף. אני לא צריך לספר מה קורה כשיש מים וצריך לעלות על סולם כדי לטפל במגוף. צריך לדעת איפה לשים מגוף, איפה זה נגיש, איך לבצע חלוקה של ספרינקלרים – האם ברז אחד שאחראי לקומה שלמה או לחלק לכמה מתחמים".

רוני נתנזון, מהנדס מערכות ראשי בחברת גב ים, הצהיר: "צריך לדעת איך מסיימים את הפרויקט בלוחות זמנים, ומגיעים בשיתוף עם המעבדות למצב שאנחנו מסיימים את הפעלת כל המערכות בצורה תקינה. לא לחכות לרגע האחרון ולראות איך גומרים את הכל מהר מהר, אלה ליצור תוכנית עבודה מסודרת איך מתפעלים את מערכות הבטיחות ועומדים בכל הדרישות, ואם יש דברים לא הגיוניים – להסב את תשומת ליבו של המתכנן. רצוי לא להציב ספרינקלרים מעל שנאים, לא להתקין מתקני מים מעל מכלי דלק – אלא קצף. צריך לחשוב על כל האינגרציה של המערכות. לא חשבתם על זה ביום הראשון? אכלתם אותה".

יניב ינקוביץ, מנכל ובעלים של י. ינעקוביץ הנדסת בטיחות, סיפר על השוני בין יזמים שבונים לשימוש עצמי לבין אלה שבונים להשכרה ולא יודעים מי קהל היעד הסופי, ואמר: "הרבה פעמים רצים להיתר בנייה וההיתר מבחינת בטיחות האש הוא בשלב התכנון המוקדם, ואנחנו עוד לא יודעים על כל מיני דברים שעשויים להשתנות בהמשך. אם אפשר היה להביא את כל המתכננים ואת הקבלן כבר בשלב התכנון – זה היה נהדר.

נתנזון התייחס אף הוא לזהות המשתמשים במבנה: "כשאנחנו מתכננים את המבנה, אין לנו מושג מי יהיה השוכר. אני היום נמצא במקום שפרויקט שקיבל טופס 4, ואנ הופך אותו כדי להכניס שוכר ועושה הכל מחדש. וזה בניין שעוד לא אוכלס. אם צריך לעשות אפ-סייד-דאון – נעשה את זה. בתור יזם גדול, העדפה שלנו שמערכות הבטיחות שלנו יהיו פתוחות, שכל אחד יוכל לבצע שינויים בהם". ינקוביץ סיכם ואמר: "אני שמח לשמוע שיזמים מבינים שבטיחות זה לא נגדם, אלא משרת אותם בכל המובנים – גם כלכלית".

עם סיום הפאנל, סיפר שי נאמן, מנהל פרויקט בכיר דניה סיבוס על המגה-פרויקט ביג גלילות, שכולל מגדל של 45 קומות (עם אפשרות להוציא היתרים לעוד שני מגדלים בעתיד) מרכז מסחרי בן ארבע קומות וחמישה מפלסים תת-קרקעיים, ועל אתגרי הביצוע של פרויקט כזה שיזמו חברת אייד נדל"ן, ביג וחוף התכלת. "בפרויקט הזה, היזם שילב כבר בשלב מאד התחלתי, שנה וחצי לפני טופס 4, את מנכ"ל הקניון ואת שדרת הניהול של הקניון. זה היה משהו שהוכח כמאד מוצלח. כמנהל פרויקט, זה אולי היה לי קשה בהתחלה אבל כשמביאים את מנכ"ל הקניון שרואה את הדברים קצת אחרת, זה דבר נכון לעשות".

נאמן, שסיפר כי המתחם עבר ביקורת כיבוי אש ממש בימים אלו והוא לפני קבלת טופס 4 למסחר ולמרתפים, פירט קצת על הפרויקט שהקמתו החלה לפני 3.5 שנים: "בשיא פעלו 14 עגורנים במקביל. אנחנו נמצאים בסמיכות לסינמה סיטי עם ציבור רב שמגיע לשם וצריך להשגיח עליו. יש הרבה כלי רכב שחונים בסמוך לאתר. רק יציק השלד הצריכה 220 אלף קוב בטון ו-30 אלף טון ברזל. את הבטון סיפק ספק אחד שרתם חמישה מפעלים, את הברזל סיפקו שני ספקים, כי אחרת לא היינו מצליחים להתגבר על זה. בשנה הראשונה יצקנו כ-700-800 קוב בטון ביום, בפעילות שנעשתה בלילה – וזה סיפור אחר לגמרי.

על מקרה שביספר נאמן בנוגע לצבע מעכב בערה לפי תקן 1267, שהוביל לעיכוב משמעותי באישור של הכבאות, העירה תמר דוד: "אחד הדברים שאנחנו בוועדות התקינה ביצענו, וזה התעכב קצת כי אין כינוס של ועדות מומחים, היה התייחסות לתקן 1733 שאפשר יהיה להכניס גם צבע מעכב בערה".

מנכ"ל גיא דורון הנדסת מיגון מאש, גיא דורון, סיפר על מיגון אש פסיבי ואקטיבי במתחמי דאטה סנטרס: "חוות שרתים זה המקום הכי רגיש שיכול להיות, והוא מורכב ומסובך. בדאטה סנטר יש כמות מחשבים עצומה בחלל  קטן, שמפיקים הרבה מאד חום. ומה קורה כשפתאום איזה סרבר נדרש לעבוד הרבה יותר מהר? הוא פולט עוד חום  ואנחנו נדרשים לקרר את המערכת הזאת". הוא פירט מה צריך במתקנים כאלה, כמו למשל מערכות גילוי אש ועשן מתקדמות במיוחד, מערכות כיבוי בגז בכדי למנוע נזק לציוד האלקטרוני הרגיש, לבצע תחזוקה שוטפת של מערכות הגילוי והכיבוי, מערכת בקרת אקלים שתשמור על טמפרטורה ולחות אופטימיות, וזמינות חשמלית – כלומר גיבוי של גנרטורים ומערכות UPS בכדי להבטיח זמינות חשמלית גבוהה גם במקרי חירום.

את הכנס סיכם עו"ד שטיינר, שעוד לפני שהחל לעבוד כעו"ד לפני כעשור, היה עשרות שנים חוקר פרטי, ובין היתר חקר את השריפה באיקאה נתניה ב-2012 ואת השריפה ביערות הכרמל, ובין כלל עיסוקיו היה היו"ר לשעבר של אגודת חוקרי דליקות בישראל וחבר באגודת IAAI בארה"ב. השורה התחתונה שלו הייתה בכל הנוגע לאחריותו של היועץ כשמוגשות תביעות לרשלנות: תבדקו טוב טוב את פוליסת הביטוח שלכם כיועצים, כי "חברות הביטוח מאד אוהבות לקבל את הפרמיות ומאד לא אוהבות לשלם".