עוד לפני תנופת הפיתוח האדירה שבו היא נתונה, פרנסי באר שבע נהנו לקרוא לה "בירת הנגב". גם כשהייתה עיר יותר מאובקת, היא הייתה זאת שנתנה שירותים לישובים רבים סביבה, וראה עצה כמטרופולין. ואז פתאום הפריח מינהל התכנון לאוויר את הרעיון להקים עיר ענק מטרופולינית דרומית אליה, דווקא כשהצליחה לצמצם קצת פערים מהערים הגדולות ירושלים ותל אביב.
"בסופו של דבר, מבחינה מקצועית תכנונית, הפרויקטים הגדולים ביותר במרחב הזה הם אלה שמקדמת באר שבע", אומרת מהנדסת עיריית באר שבע בחמש השנים האחרונות, תמר פוריה שרביט, בריאיון לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. "ההתחדשות העירונית המשמעותית היא אצלנו, המוסדות הציבוריים המשמעותיים במוקד המרחב, כמו בית החולים סורוקה, בית החולים החדש שמתוכנן, אוניברסיטת בן גוריון, אצטדיון טוטו טרנר, השכונות החדשות שהולכות ומשגשגות – הכל כאן בבאר שבע. יהיה מאד קשה, אולי בלתי אפשרי, להסיט את זה מכאן למקום אחר".
בצורה דיפלומטית יותר, הביעה פוריה שרביט את מה שזועק כבר שנתיים ראש העירייה רוביק דנילוביץ', שאמר בזמנו בריאיון למיינט באר שבע כי "מטרופולין דרומי יש רק אחד – העיר באר שבע. חבל שרק כדי לתפוס כותרת, אנשים מרשים לעצמם לומר דברים תלושים וחסרי אחריות… שימשיכו לדבר בשעה שאנחנו מקימים שש שכונות חדשות, את רובע החדשנות הבינלאומי, מאכלסים בקרוב את קריית התקשוב, בעיצומה של בניית הקמפוס הצפוני של האוניברסיטה ובהקמה של הקמפוס לארכיטקטורה בעיר העתיקה… בהצלחה למתוסכלים עם B.O.T (שיטה מכרזית של שותפות ציבורית-פרטית למימון פרויקט, א"כ) לעיר הדמיונית שהקימו על הנייר".
"באר שבע נמצאת בתנופת פיתוח מאד גדולה שרק הולכת ומתעצמת", היא מספרת. "אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של העיר הוא המעבר של צה"ל דרומה לקריית התקשוב שתתאכלס ב-2026. מדובר על 8,000 חיילים שעוסקים בכל הנושאים הטכנולוגיים, והבסיס נבנה כחלק מפארק המדע – כדי לחזק את הזרוע ההייטקי בבאר שבע. אנחנו נערכים בכל ההיבטים – מגורים, חינוך, מוקדי תעסוקה, תרבות ובפנאי, וגם בנושאי התשתיות יחד עם המדינה.
"אבל זה לא רק קריית התקשוב. חמש דקות מבאר שבע על כביש 60, נבנית קריית המודיעין, שם כבר מדובר על כ-15 אלף חיילים – משרתי קבע וחיילי חובה. כל גלילות, למשל יחידת 8200, יעברו לקריית המודיעין, ויחד עם קריית התקשוב – מדובר על מהלך משמעותי מאד במרחב".
-ובסיס התקשורת מתקשר כמובן גם לפארק ההייטק של גב-ים שהוקם
"נכון. זו שותפות גם של העירייה ואוניברסיטת בן גוריון, שמיועד רק למקצועות ההיי-טק, ואלה גם החברות שנכנסות אליו. בפארק כבר יושב מטה הסייבר הלאומי. אנחנו נמצאים כיום בהקמה של הבניין החמישי, עם פוטנציאל ל-14 בניינים בסך הכל. הפארק יושב על תחנת רכבת צפון – ככה שהוא עושה שימוש בתשתיות תחבורתית חשובה ומשמעותית. יש בו שביל שמוביל מהרכבת לתוך שדרה בלב הפארק שמוביל לבסיס עצמו. כל קומת קרקע היא מסחרית עם פאבים ומסעדות. המבנים לא מגודרים, ככה שזה מאפשר סוג של שוטטות במין גן כזה. ליד נבנתה שכונת מגורים".
מהנדסת העיר פוריה שרביט מספרת כי "בתוך העיר יש לנו הסכם גג עם יותר מ-20 אלף יחידות דיור, אז ממשיכים בשווקים, מוציאים היתרים, מקימים מוסדות ציבור. כמהלך משלים, אושרה לפני שנה וחצי התוכנית הכוללנית שתוכל לאשר תוכניות בסמכותה, כך שזה וזה עובר מהמחוזית לוועדה המקומית".
-כדי לפשט הליכים
"בדיוק. אנחנו מאמינים בפרו-אקטיביות – מעודדים יזמים להיכנס. למשל, עוד רגע יתבטלו ההקלות, אז עשינו בדקה ה-90 פורומים מאד אינטנסיביים כדי לאשר תכוניות, דבר שמעודד את הפיתוח של העיר".
-באר שבע מורכבת משכונות מאד ותיקות ולא מוגנות. לאחרונה אישרתם תוכנית בניינית עם פוטנציאל של 22 אלף יחידות דיור, ויש גם את הפינוי-בינוי. תפרטי קצת
"החזון של תוכנית המתאר של באר שבע היא התחדשות של כל השכונות הוותיקות במרכז העיר. היום יש לנו תוכניות ל-16 אלף יחידות דיור במתחמים האלה. מתחם ראשון כבר קיבל תוקף עם שתי חברות יזמיות שמתכוננות להקמה שלו. יש שני מתחמים האחרים (אחד של אאורה והשני שותפות של ב.ס.ר, אלקטה נדל"ן ואפריקה מגורים) שנמצאת בשלבים אחרונים של הפקדה.
"בניגוד לרשויות מקומיות אחרות, בודדנו את כל נושא ההתחדשות העירונית והעברנו הכל למינהלת להתחדשות עירונית, שם מלווים את התוכניות מהיום שהן נולדו ועד למימוש שלהן. יש צוות ייעודי שמתעסק רק בהתחדשות עירונית, ויש לנו גורמים שישר מגיבים לכל יוזמה. ברגע שנתנו איזושהי ודאות תכנונית וקריאת כיוון, יש הרבה יוזמות של חברות גדולות להיכנס ולקדם תוכניות של התחדשות עירונית בבאר שבע".
-יש מתחמים שאפשרתם מכפיל גבוה מדי, לא?
"אנחנו מבינים את הפוטנציאל של השכונות הוותיקות, ומצליחים להגיע לכדאיות עם מכפיל גבוה, אבל גם בגלל שמדובר במתחמים שמההתחלה לא היו עמוסים ביחס לדונם. יש מרחקים גדולים בין הבניינים, כך שאפשר לתת מכפיל גבוה. אנחנו יכולים לשמור על האיכויות התכנוניות, אבל לא נוטשים את ההיבט הכלכלי של ההתחדשות, אנחנו רוצים לראות את התוכניות מתממשות ועושים הכל שהן יתממשו".
הבעיה של באר שבע לאורך השנים, הייתה שהשדרות הרחבות שלה לא היו ידידותיות להולכי הרגל. ללא הצללה, ללא מסחר, ללא אורבניות אמיתית. אחד הפרויקטים של פוריה שרביט היה לתת על כך את הדעת. "העירייה משקיעה לא מעט כסף בנושא המרחב הציבורי", היא אומרת. "אנחנו לא ממתינים לתוכניות, אלא מחדשים את המרחב – ומאמינים שזה ייצור זרז וייצור אמון בשוק. אפשר לראות את זה בפרויקט של שדרות רגב, השדרה הראשית של העיר שכמו עמוד שדרה – תופרת את כל השכונות הוותיקות. רגר הייתה בעיקר ציר תנועה ופחות הולכי רגל. כרגע סיימנו כבר שני חלקים בשדרה – שיננו את כל הפיתוח של הרחוב שיהיה מוטה הולכי רגל, והדבר מחייה את המרחב הציבור עם שבילים אופניים, נטיעות, התממשקות עם התחום הפרטי – על ידי עידוד מסחר. יש לא מעט פרויקטים על הציר – ברמת תוכניות – ויש גם כבר פרויקטים בנויים או בהיתרים. פשוט החלטנו להתחיל עם הפיתוח הציבורי שיביא איתו פרויקטים האחרים. סביבה מטרופולינית כזו תשרת את כל מי שיגיע למרחב הזה ותייצר אלטרנטיבה עירונית. המשרתים שדיברנו עליהם מקודם, ילמדו כאן בהמשך, ישתמשו בשירותים של העיר. זה מנוע צמיחה אדיר".
-אני חייב לגעת בנושא שנראה כל כך הגיוני, אבל קיים על השולחן אצלכם בבאר שבע כבר יותר מ-25 שנה – הרכבת הקלה. יש מצב שנראה כזו בעוד עשור למשל?
"עוד לפני זה אני רוצה להתייחס למסילות הרכבת המהירות – תוכנית שאושרה לאחרונה, ואז גם לרכבת הקלה – שתי תשתיות מאד חשובות עבור העיר. המסילות המהירות יביאו מישהו ממרכז תל אביב לתחנת רכבת צפון בבאר שבע בתוך 30 דקות. זה משנה מציאות עבור באר שבע".
-זו תוכנית נהדרת, אבל עדיין לא מתוקצבת על ידי המדינה
"נכון, זה עדיין לא מתוקצב, אבל הסטטוריקה אושרה לאחרונה, ואני מקווה שהתקצוב יגיע בקרוב. התוכנית המשלימה למסילות המהירות היא תת"ל 140 – הרכבת הקלה. הקו הראשון המתוכנן מתממשק למסילות המהירות ברכבת צפון, ואלה שיגיעו לתחנה ברכבת הכבדה, ייקחו את הרכבת הקלה ותוך 15 דנות יהיו בקריית המודיעין, וגם לישובים הסמוכים".
-אופטימיות זה דבר נהדר, אבל מה השתנה עכשיו?
"מה ששונה עכשיו זה בעצם המעבר דרומה של שני הבסיסים האלה (קריית המודיעין וקריית התקשוב, א"כ). אחד התנאים למעבר היה להסדיר תוכניות תחבורה ותנועה. חלק מהמשרתים בבסיסים האלה גרים במרכז הארץ וזה נועד לסייע להם להגיע לבסיסים. אגב, זו משהו שאנחנו מקווים שיתהפך מתישהו – כלומר שהם יעברו לגור בדרום".
-ואיפה זה עומד בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות, א"כ)?
"כרגע מדייקים את התוואי ועובדים על עוד פתרונות יחד עם כל הגורמים המקצועיים".
-התוואי המתוכנן ברחובות המרכזיים של באר שבע, גם משנה את הראייה שלכם לגבי זכויות בנייה ותקני חניה, מן הסתם. בתל אביב ירדו תקני החניה לפעמים עד לאפס והזכויות צמחו משמעותית
"על התוואי יהיו תקני חניה מאד מצומצמים, פחות מ-1. אנחנו מבינים את החשיבות של זה. בסביבת התוואי במרכז העיר יש תוכניות עם זכויות בנייה מאד גדולות, בעירוב שימושים מאד אינטנסיבי, עם תקני חנייה מאד נמוכים – אולי אפילו אפס. אנחנו כותבים היום את התוכניות על בסיס התוכניות הארציות. אם אתה יושב על ציר מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים, א"כ) – זה מאפשר לרדת לתקן אפס".
-באר שבע זכתה במשאב שלא זכה לתשומת לב הרבה מאד שנים – העיר העתיקה. איך אתם מתמודדים עם הצורך לחדש ומצד שני לשמר את הערכים של המבנים שם – חלקם בני מאות שנים?
"זה מרחב ייחודי מאד מבחינת האיכויות שלו, ואני חושבת שלא קיים מרקם כזה בשוק עיר בישראל – של בנייה מתקופת העות'מנים והמנדט הבריטי. בצעד יוצא דופן, יחד עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הכרזנו על כל המרחב הזה של העיר העתיקה כמרחב להתחדשות מתוך תפיסה שזו התחדשות עירונית אחרת, שונה. זה אמור להוסיף עוד 3,000 יחידות דיור על ה-600 שקיימות היום. בכל מרחב העיר העתיקה יהיה בקומת הקרקע מסחר ותעסוקה כדי להחיות את הרחוב.
"עד שהתוכנית תאושר, העברנו מסמך מדיניות והתאם אליו תוכניות נקודתיות שאנחנו יכולים לקדם בהסכמת המחוזית – באמצעות הוועדה המקומית. ככה אפשר להתחיל לשפץ רחובות וגם מבנים. העירייה לקחה בעלות על מבנים לשימור והפכה אותם למוסדות תרבות".
-כולל רכישה מגורמים פרטיים?
"לא, אבל יש כל מיני מבנים ששירתו את הצבא, ואחרי שהוא שחרר אותם – הם הועברו לידיים ציבוריות. למשל מתחם הוורד שיחד עם מכללת שמי שמעון, יזמנו תוכנית להעברת הפקולטה לארכיטקטורה ללב העיר העתיקה. התוכנית מאושרת ויש דיונים עם רמ"י איך מעבירים את זה לתפעול של המכללה. ברור לנו שהסטודנטים יעשו שינוי מאד משמעותי במרחב של העיר העתיקה. יש גם את מתחם פיקוד דרום שברגע שיתפנה, נוכל להשתמש במבנים גם".
> הצג תגובות