רמ"י דורשת להחריג את משקי העזר מהתב"ע לבית שלישי, שמקודמות בימים אלה במושבים רבים. המשמעות היא שבעלי המשקים לא יקבלו זכויות לתוספת בית כפי שהיה בעבר.

במקום זאת דורשת רמ"י להקטין למושבניקים את שטחי המגרש מ-2.5 דונם ל-500 מ"ר, לחייב אותם לרכוש את המגרש ב-91% משוויו, סכום שעלול להגיע גם לשניים עד שלושה מיליון שקלים באזורי ביקוש במרכז הארץ, ואת שאר השטח שווק רמ"י במכרז – ללא כל פיצוי למושבניק.

אופיר אביעוז, מנכ"ל שותף בחברת "בוסט נכסים" המתמחה במציאת הזדמנויות עסקיות בנכסים במגזר הכפרי, מסביר כי "יש לנו מקרה תקדימי בנושא שהגיע לבתי משפט. מדובר בבעל משק-עזר שרמ"י רוצה להקטין לו את המגרש, וישנם גם מקרים של מושבים שדרשו מהם להחריג את משקי העזר מהתב"ע".

המחלוקת נסובה סביב רצונם של מושבים שונים שמבקשים, כחלק מהתב"ע לבית שלישי, להוסיף גם זכויות של יחידה נוספת למשקי העזר במושב. המגמה בשטח היא שרמ"י מבקשת להחריג את משקי העזר מתוכניות אלו בטענה שמגרשים אלו הוקצו כבתים מקצועיים, ולא כמשקי עזר.

החרגה הזו מסמלת בעיני אביעוז את שינוי המדיניות ברמ"י ביחס למשקי העזר, ואיתה גזירות רבות וקשות מנשוא לדבריו לבעלי משקי העזר בעולם המושבים. "התהליך בו נתקלנו לראשונה במקרה כזה הוא במשק עזר במושב בית עזרא", מספר אביעוז, "בשנת 2009, רמ"י הציעה בעצמה שמשקי העזר ישלימו את הרישום ויעגנו את זכויותיהם בחוזי החכירה שלהם. במקרה הזה, בעל משק העזר ביקש לחתום על חוזה חכירה מהוון מול רמ"י, תהליך שאותו התחיל עוד בשנת 2009 ולא הספיק להשלים בגלל עניינים משפחתיים. שכנים נוספים באותו היישוב, בעלי נכס זהה שהחלו את התהליך באותם הזמנים, השלימו את הרישום וקיבלו חוזה חכירה כמשק עזר.

"ב-2021 בעל המשק הגיע לרמ"י במטרה להשלים את הרישום שהתחיל אז, וקיבל תשובה שהחלטות רמ"י השתנו וכעת הם רואים בנכס שלו כבית מקצועי ולא משק עזר. משמעות הדבר היא שבעל המשק יקבל חוזה חכירה תחת הגדרת מגורים א' (כמו בית בהרחבה) ולא משק עזר, גודל המגרש יקטן ל-500 מ"ר, ודמי ההיוון יעלו מ-5.5% ל-91%. מדובר בפער של מיליוני שקלים. בנוסף, יאלץ לוותר על זכויות תכנוניות משמעותיות שכן משקי עזר הם בעלי פוטנציאל תכנוני גבוה הרבה יותר, בהם ניתן לבנות שתי יחידות דיור ואפילו לפצל מגרש, מה שלא מתאפשר בבית מקצועי".

בעל המשק פנה לערכאות משפטיות שם דרשה רמ"י להחריג את משקי העזר מהתב"ע המושבית, כלומר בלי קבלת זכויות בנייה נוספות, וכולל הקטנת הנחלה בצורה משמעותית, ועל כך לשלם גם דמי היוון מלאים.

מקרה כזה הוא למעשה אזהרה עבור בעלי משקים ונחלות שלא חתמו על חוזי חכירה מול רמ"י עבור עיגון זכויותיהם בקרקע. במצב כזה, הם יישארו חשופים לשינויים בהחלטות רמ"י ועלולים למצוא את עצמם ניזוקים מכך. אם אותו בעל משק שצוין בכתבה זו, היה משלים את הרישום כפי שעשו שכניו למשל, היה נשאר עם מלוא הזכויות במגרש שלו ובגודלו המקורי, ללא דרישות היוון במיליוני שקלים.

מגמה זו חזרה על עצמה גם במושב ניר בנים בו ביקשה רמ"י להחריג את משקי העזר מהתב"ע המושבית, בכדי להכין את הקרקע להליכים משפטיים דומים. "מאמינים שעל כל בעל משק או נחלה שזכויותיו אינן מעוגנות, לחתום על חוזה חכירה מהוון מול הרשויות ובכך להימנע מחוסר הוודאות שחל במגזר הכפרי, ומגזירות רמ"י המשתנות מעת לעת", אומר אביעוז.