שר הפנים משה ארבל התייחס שוב הבוקר ביום עיון של מרכז הבנייה הישראלי, סוגיית האוכלוסייה הדרוזית – והצהיר כי המדינה בוחנת אפשרות להקים יישוב דרוזי חדש. את הדברים אמר בהתייחסותו לפיתוח במגזר הערבי והדרוזי: "לאחרונה מיניתי את עו"ד עאסם חאמד ליועץ לקידום תכנון ובנייה והסרת חסמים ביישובים. קיימתי פגישה משותפת עם כבוד השייח מואפק טריף, ראשי רשויות של היישובים הדרוזיים, וגורמי מינהל התכנון ומטה התכנון הלאומי. בין יתר המשימות של עו"ד חאמד, הוא לבחון הקמת יישוב חדש לחברה הדרוזית בצפון הארץ".

יש רק לציין כי כבר לפני שמונה שנים, אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את החלטת הממשלה מנובמבר 2012, להקים ישוב דרוזי חדש בצפון הארץ. היישוב יועד להקמה בסמוך לטבריה, בתחומי המועצה האזורית גליל תחתון. מדובר היה ביישוב הדרוזי הראשון שאמור היה לקום בישראל אי-פעם, והראשון שהיה מוקם מאז סוף המאה ה-19.

"כחלק מהתוכנית, אישרנו תוכניות לבנייה כ-1,000 יחידות דיור ביישובים יאנוח ג'ת, חורפיש, מסעדה ובמג'דל שמס, וחתמנו על אישור הוצאות היתר בנייה של אלפי יחידות דיור בדלית אל כרמל", אמר ארבל, שהוסיף כי הוא הנחה "לקיים מיפוי של כלל החוסרים ביישובים הדרוזים, בחינת קרקעות מדינה שייתנו מענה לחיילים משוחררים ולמוסדות ציבור, בחינה של הגדלת הצפיפות ביישובים, בנייה לגובה ועוד".

בתחילת דבריו אמר השר ארבל: "אנחנו נמצאים בימים מורכבים מאוד. ימים של מלחמה קשה שנכפתה עלינו ביום שבת השביעי באוקטובר. מלחמה שיש לה השלכות ישירות על ענף הבנייה הישראלי ועל המאבק שלנו במשבר הדיור ארוך השנים. עם כניסתי לתפקיד שר הפנים, המטרות שהנחתי על שולחן העבודה בכל הנוגע למנהל התכנון, היו לקדם הליכים ולפשט בירוקרטיה, להסיר חסמים ולזרז הליכי בנייה. לנגד עיניי ראיתי את המשימה להביא דיור בר השגה לאזרחי ישראל".

המשבר בענף הבנייה והמחסור בעובדים זרים

"המלחמה זימנה לנו אתגרים חדשים ואנו פועלים כל העת למצוא פתרונות יצירתיים", אמר ארבל. "אחד האתגרים המרכזיים הוא המחסור בעובדים פלסטינים בענף הבנייה, שנקלענו אליו לאחר מתקפת הטרור וההשפעות של המלחמה על זמינות העובדים הזרים. יחד עם משרד השיכון ורשות האוכלוסין וההגירה שעשו עבודה מדהימה – פעלנו כדי להעניק פתרון יציב לענף הבנייה, חתמנו על הסכמים בילאטרליים עם כמה מדיניות וחתמנו עם ממשלות הודו וסרי לנקה על הסכמי יישום בענף הבנייה לגיוס עובדי בניין".

כמו כן, אומר ארבל, "קידמנו החלטת ממשלה שתביא להגדלת מכסת העובדים בענף הבנייה מ-30 ל-50 אלף, ואישרנו מתווה לגיוס של עד עשרת אלף עובדים באמצעות תאגידי בניין מורשים, במקביל למאמצים שעושה רשות האוכלוסין לגיוס אלפי עובדים בזמן הקרוב מאוד כדי לתת מענה למחסור בכוח האדם שנוצר בענף הבנייה".

הצורך בממ"דים ושיקום העוטף

המלחמה חייבה להגיב במהירות על הצורך שנוצר – מקומות ממוגנים מירי טילים. השר ארבל: "בעקבות המלחמה פעלנו להרחבה והקלה בתחום הקמת מרחבים מוגנים: אישרנו תמ"א 40/א/1/1 שמאפשרת במקרים רבים להוסיף מרחבים מוגנים במבני מגורים ומבני ציבור קיימים שלא היה ניתן להקים בהם מרחבים מוגנים בגלל מגבלות של הוראות בינוי בתוכניות המפורטות".

"תיקנו תקנות המאפשרות להוסיף מרחבים מוגנים בפטור מהיתר למבני ציבור ולמגורים בבנייה נמוכה. תיקון חקיקה שמאפשר באזורי עימות להוסיף שלושה מ"ר בשביל חדר שירותים או חדר רחצה לממ"ד.

כאן התייחס שר הפנים למינהלת תקומה, שהוקמה כדי לטפל בעוטף בטווח הקרוב והארוך, ולטפל באוכלוסייה שפונתה כבר כעת. "לאחרונה מאז הקמת מנהלת תקומה, אנחנו נותנים סיוע וליווי למינהלת במציאת פתרונות תכנון בטווח המיידי, הביניים והארוך לצרכים של המפונים ושל שיקום חבל התקומה", אמר. "העברנו תיקון חקיקה בשיתוף פעולה של יו"ר ועדת הפנים של הכנסת חה"כ יעקב אשר, שהוסיף את סעיף 266ו' שמאפשר לראשונה להקים בפטור מתוכנית ומהיתר מבני קבע, שישמשו בשלב הראשון את המפונים ולאחר מכן ישמשו את היישוב הקולט. במקביל התיקון מאפשר לשר הפנים להוציא צו שמתיר הקמת מבני מגורים זמניים למפונים ללא צורך בקבלת היתר בנייה ובפטור מתוכנית".