בית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר הסכם פשרה ייחודי בין עמותת אדם טבע ודין לבין המדינה, בנוגע לתוכניות הבנייה סביב במתחם תל השומר. הוא גם סולל את הדרך להמשך פינוי בסיס תל השומר.

מדובר על תוכניות מועדפות לבניית כמעט 12 אלף יחידות דיור, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור, סביב בית החולים, שאושרו ב-2015 והבנייה בשטח כבר החלה בחלקה – בשטחים ששימשו ומשמשים בסיסי צה"ל שהועתקו ויועתקו מהמקום. תמ"ל 1001 "תל השומר מרכז" משתרעת על שטח של כ-1,360 דונם, בתחומן של שלוש רשויות מקומיות – אור יהודה, קריית אונו ורמת גן. היא כוללת הקמת 9,500 יחידות דיור, כ-440 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, מבנים ומוסדות ציבור, שטחים פתוחים נרחבים, תשתיות ועוד. תמ"ל 1002 "תל השומר צפון" על שטח קטן יותר של כ-218 דונם, ממזרח לבית החולים שיבא בתחום שיפוטה של רמת גן, כוללת כ-2,000 יחידות דיור, פארק שכונתי, שטחי ציבור ועוד.

התוכניות אפשרו הנחת תשתיות המכונות "תשתיות על" – כלומר תשתיות משמעותיות החיוניות ברמה האזורית למרחב בקעת אונו כולו כגון ביצוע קו מאסף ראשי לביוב החוצה את מחנה תל השומר המיועד לפינוי, מערכות ניקוז משמעותיות, ביצוע קו מים אזורי, ביצוע והטמנה של קווי חשמל ועוד. עד כה הושקעו מעל 600 מיליון שקל בביצוע תשתיות אלו.

עמותת אדם טבע ודין עתרה למחוזי בשל החשש מזיהומי קרקע על האדמות ששימשו את בסיסי הצבא. על פי ההסכם, התחייבה המדינה לנקוט בשורה של צעדים תקדימיים כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בציבור הרחב בשל זיהום הקרקע והמים במקום. בנוסף היא התחייבה לשקיפות מול הציבור בנושא הזיהום, כך שלראשונה יוקם אתר אינטרנט שירכז את כל החומר בנושא הזיהום בתל השומר, ושיעודכן כל העת.

לאחר אישור התוכניות, עתרה עמותת אדם טבע ודין בטענה שאישור התוכניות נעשה בלא שהושלם איסוף מלוא המידע בנוגע לזיהום בשטח, מה שיקשה על טיפול נאות בזיהום ועל תכנון מיטבי של המתחם. המחוזי דחתה את העתירה ב-2019 אולם כשנתיים לאחר מכן קיבל הרכב מורחב של בית המשפט העליון בפסק דין אפולוניה, את טענתה העקרונית של אדם טבע ודין – שבשטח מזוהם צריך לאסוף את מלוא נתוני הזיהום לפני שמאשרים בו בנייה. בהמשך קיבל העליון את ערעור אדם טבע ודין נגד פסק הדין מ-2019, והחזיר את ההליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

היות ומדובר בתוכניות ישנות שמכוחן כבר אושרה בנייה בחלק מהשטח, נכנסו הצדדים לאחר החזקת ההליך למחוזי בתל אביב, למו"מ לפשרה שהתמקד בצורך לאמץ הסדרים ונהלים חדשים מעבר למה שכבר היה מקובל, כך שתובטח הגנה מפני הזיהום בשטח וטיפול נאות בו, ולצד זאת איסוף מידע רציף בנוגע לזיהום ויידוע מלא ככל הניתן של הציבור בנוגע לכך.

כעת הסדר הפשרה כולל בין היתר את אישור המשרד להגנת הסביבה בדבר העדר סיכון כתוצאה מזיהום קרקע/גז קרקע לא רק בשטח בו ניתן היתר בנייה, אלא גם בשטח הסמוך לו. כמו כן יצורף נציג מקצועי מטעם אדם טבע ודין לצוות המלווה את ביצוע התוכנית, לרבות בהיבטים הנוגעים לטיפול בזיהום. בנוסף, כל המידע המעודכן בנוגע לזיהום הקרקעות בתחומי התוכניות, ירוכזו באתר אינטרנט, כולל הסברים ועוד.

עוד סוכם במסגרת הפשרה כי כברירת המחדל, יותקן מיגון נגד גזי קרקע במבנים החדשים שיוקמו בתחום התוכניות, וכן מערכות אוורור בקומות התחתונות שניתן להפעילן ולהגבירן כאשר יש חשש לזיהום מגזי קרקע. פטור מהתקנת מיגון זה, יהיה רק במקרה שיש אישור כי לא רק שאין במקום חשש לזיהום מגזי קרקע בהווה, אלא שגם אין חשש כזה בעתיד.

כמו כן יבוצעו במימון המדינה קידוחי ניטור תקופתיים של מי תהום בתחום התוכנית, ויבדקו בהם החומרים במים שעלולים לגרום לזיהום בגזי קרקע. תוצאות הניטור יתפרסמו באתר באופן תקופתי, ואם תהיה חריגה בריכוזים שעלולים להוות סיכון, תתפרסם על כך הודעה מיוחדת. ולסיכום, על רמ"י ששיווקה את הקרקעות, ליידע את כל מי שיועברו להם זכויות בתחום התוכניות בנוגע אליו.

עתירת אדם טבע ודין עסקה בעיקרה באפן הטיפול בזיהומי קרקע שהתגלו בתחום המחנה הצבאי כתוצאה מהפעילות הצבאית שהתקיימה בעבר במקום. לאורך השנים בוצעו בשטח בדיקות קרקע, חלקן בשלבי הקידום הסטטוטורי ואף לפניו, וחלקן לאחר מתן תוקף לתוכניות וטרם ביצוע עבודות הבנייה. חשוב לציין כי בכל מקרה, היתרי בניה ניתנו אך ורק לאחר ביצוע וידוא ואישור המשרד להגנת הסביבה שהמקום נקי ועומד בערכי הסף התקינים וכי לא נדרש טיפול נוסף בקרקע.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין מסר: "אנחנו הארגון היחיד בישראל שנלחם כבר שנים בקידום חסר האחריות של בנייה על אדמות מזוהמות תוך התעלמות מבריאות הציבור, כמו הבנייה שבית המשפט העליון עצר באפלוניה בשל זיהום הקרקע במקום. הסכם זה אמור להוות אבן דרך בהתנהלות המדינה בטיפול בזיהום ובשקיפות מול הציבור".

ממינהל התכנון נמסר כי "על אף הניסיונות של עמותת אדם טבע ודין לעכב תוכניות חשובות אלה באזור הביקוש, מהותו של הסכם הפשרה הוא אך ורק בשקיפות במעקב אחר הטיפול בזיהומי קרקע".

.