1,000 עובדי בניין זרים בלבד הגיעו עד כה לישראל במסגרת המאמץ להביא פועלים מהעולם – לאחר הפסקת עבודתם של פועלים מהשטחים בעקבות אירועי 7 באוקטובר. מדובר על מספר זעום ביחס לחוסר האדיר, אבל באירוע שקיימה היום במודיעין ההסתדרות הלאומית, תחת הכותרת "בונים את ישראל" לכבוד הגעת העובדים, ניסו להציג חזית אופטימית יחסית.

בתחילת האירוע נכחו כ-30 עובדים זרים, שעברו השתלמות בטיחות במתקן שהוקם בחצר בניין המשרדים של ההסתדרות הלאומית. בהמשך, מול עשרות בעלי תאגידי כוח אדם, בירכו אותם שרי השיכון והבינוי, אך גם ביקשו לנהוג בעובדים הזרים על פי חוק. "אני מצפה מכל אחד ואחת מכם לעשות הכל כדי לשמור על ביטחונם של העובדים, שאתרי הבנייה יפעלו בהתאם לנהלים", אמר שר העבודה יואב בן צור. "בימים אלו אנחנו שוקדים על נהלי עבודה חדשים באתרי הבנייה".

• 20 אלף פועלי בניין זרים בחודשיים? בקושי 1,000 הגיעו בתוך חודש – לחצו כאן
• חשיפת חדשות מרכז הבנייה: כמה פועלים הגיעו לישראל מאז 7 באוקטובר – לחצו כאן

שר הפנים משה ארבל התייחס למותו של הפועל ההודי פטניבין מקסוול שנפגע מפגיעת נ"ט במושב מרגליות: "מותו של העובד ההודי היכה ביחסים בין המדינות. אנחנו חייבים להגן על חיי אדם. החובה שלנו לדאוג לביטחונם ולרווחתם של העובדים". מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, איל סיסו, התייחס אף הוא לנושא: "האירוע עם ההרוג ההודי כמעט עצר את כל תהליך הבאת העובדים מהודו. שלחנו צוות להוציא את העובדים ההודים מהצפון, כדי להוכיח לממשל ההודי שאנחנו עוסקים בזה. עשינו טקס אשכבה אותו עובד בנתב"ג".

שר הבינוי והשיכון הרב יצחק גולדקנופף אמר באירוע כי "ללא קשר להחלטת הקבינט הביטחוני לא להכניס עובדים פלסטינים, החלטה שאני תומך בה, הענף לא יכול להסתמך רק עליהם".

לכך התייחס בהמשך אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח האדם זר לענף הבנייה, שאמר: "חייבת להיות מאסה קריטית של 60 אלף עובדים זרים בכל מצב, גם אם יהיו פה 100 אלף פועלים פלסטינים. זו הירושה שצריכה להיות הלאה – כדי שלא ניתפס עם המכנסיים למטה. זעקנו את זה בעבר ולא הקשיבו לנו. אסור שהסינים ישלטו פה, צריך שיהיו עובדים מכל מיני מדינות – ממקסיקו, נפאל ואחרות. אסור שיהיה פה מונופול של אף מדינה".

ניצן התייחס לעיכוב המשמעותי בהבאת עובדים: זה תהליך שהחל באמצע מלחמה. היה צריך לשנות הכל אחרי שהרבה זמן מגיעים עובדים בצורה מסוימת – בעיקר מסין, ואז הסינים החליטו לסגור את השערים. המיונים התחילו לפני כחודשיים. יש המון חסמים בהודו וגם בישראל. הכל זה תהליכים שלוקחים זמן. נלמד מהם כדי שנדע לעבוד טוב יותר מעכשיו. יש חסם נוסף – צריך להקל כמה שיותר על התאגידים כדי שיוכלו להביא עובדים כמה שיותר מהר, ולא לחייב לשלם תשלומים גבוהים כל כך". סיסו התייחס לכך כשאמר כי "אנחנו גם בקשר עם נפאל, קמבודיה, עם אזרבייג'אן ואקוודור להבאת עובדים".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן, תלה את אי-הגעתם של העובדים הזרים לישראל, בתאגידי כח האדם. "יש אלפי עובדי עובדים שמוינו, שעדיין התאגידים לא דרשו אותם. ההצלחה תהיה כשיהיו 60 אלף עובדים זרים בישראל, גם שיחזרו העובדים הפלסטינים. במצב יציב צריך 72 אלף פלסטינים, ובנוסף אליהם גם זרים".

לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי ענה מורגנשטרן לשאלה מדוע קצב הגעת העובדים נמוך מאד: "נתון מהבוקר – 33 אלף התמיינו, 23 אושרו. יש עובדים שיכולים כבר להגיע לארץ".

ניצו הכחיש בשיחה עם חדשות מרכז הבנייה הישראלי, את הטענה כי התאגידים "תוקעים" את הבאת העובדים הזרים. "זה ממש לא אנחנו. התהליכים היו איטיים".

"חגגו בגין מה ולמה"

אגב, חדי העין הבחינו כי נציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שאמונה על מיון העובדים, לא נכחו באירוע. בין הצדדים קיימת מתיחות. במקביל לניאומי השרים, שיגרה התאחדות בוני הארץ הודעה שתקפה את קיומו של האירוע: "אין חגיגה, בלי עוגה'. שרי הממשלה ובכירי משרדיהם חגגו יחד עם נציגי תאגידי כח אדם זר לענף הבנייה וההסתדרות הלאומית את הגעתם של העובדים הזרים מהודו לישראל. חגגו בגין מה ולמה? הרי אין עוגה".

"בהודו, סרי לנקה, אוזבקיסטן ומולדובה ישנם קרוב ל-20 אלף עובדים זרים שנבחנו ואושרו לעבודה על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ הממתינים להגיע לישראל. עד כה פחות מ-1% מהם הגיעו לכאן. החגיגה בשל מה? הרי ענף הבנייה והתשתיות קורס, המשק איבד כבר מיליארדי שקלים, משקי בית של 250 אלף עובדים ישראליים בענף בסכנה כלכלית, ולאלפי אנשי מילואים מהענף אין חברות לחזור אליהן, קצב הגעת עובדים הזרים לישראל עומד על פחות מ-1,000 בשבוע. ממשלת ישראל חייבת להתעשת ולוודא הגעתם המיידית של עשרות אלפי עובדי בניין ותשתיות לישראל".