בתים פגועים, מכוניות שרופות וכבישים הרוסים: מס רכוש העביר כמיליארד שקלים עבור נזקים למבנים, כלי רכב, תשתיות ועוד, בעקבות מלחמת חרבות ברזל – כך נודע לאתר חדשות מרכז הבנייה הישראלי. מדובר על תשלומים חלקיים, משום שטרם נבדקו מתחמים גדולים בצפון שנמצאים תחת הפגזות, כגון בתים וכלי רכב ביישובי גבול הצפון שנפגעו, וכבישים ותשתיות אחרות שטרם טופלו.

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', העריך היום כי נזקי המלחמה סביב פיצויים ותשלומי מס רכוש, עומדים על מעל 20 מיליארד שקלים. את הדברים הוא אמר בוועידת שמאי המקרקעין באילת. "צריך לחלק לנזק עקיף ונזק ישיר. נזק עקיף של מעל 11 מיליארד שקלים, ולדעתי יש עוד כמה מיליארדים טובים כי לא כל התשלומים של נובמבר ודצמבר עברו במלואם. מי שזכאי לתשלום מלא, זכאי גם לחודשים של לאחר מכאן, ולפי החישובים שלנו זה יכול להתקרב ל-20 מיליארד שקלים נזק עקיף וקרוב למיליארד שקלים נזק ישיר. זה חסר תקדים".

בהקשר למצב בצפון, ציין אהרנוביץ' כי "אחת הבעיות הגדולות שכרגע זה תוך כדי ואנחנו לא יודעים מתי ומקווים שזה יסתיים מהר. ההערכות של מעל מיליארד בנזק עקיף נזק ישיר כמה מאות מיליוני שקלים".

אהרונוביץ'נשאל על המיסים והאפשרות להפחתה שלהם, ואמר כי "צריכים לזכור שאמנם תקציב המדינה עבר בשבוע שעבר, אבל עדיין ישנם צווי מיסים וצעדי התכנסות שהם עדיין בוועדת הכספים. מס פחמן לא עבר, מס דיוטי פרי שאנחנו מאמינים שיעבור בשבוע הבא, גם הדלקנים. אם אנחנו מגיעים לנדל"ן, היו לנו שני צעדים – מס רכישה על משקיעים חוזר ב-1.1.25 ל-8%. לפי הנתונים שאנחנו בודקים, יש לזה כוח להרחיק משקיעים מהשוק. מס הרכישה גבוה. הם הורחקו ויש כל מיני שיטות כמו לקנות על שם ילדים. צריך לקבל החלטה עוד במושב הכנסת הזה, האם ממשיכים כמו שהצעת החוק אומרת, או שמחליטים לא להמשיך להודיע שלא ממשיכים ולהקדים את זה, כי אחרת השוק ייכנס לקיפאון. זה אומר, להודיע מראש שעוד שנה יהיה 8%. אם נקטין ואחר כך שוב נעלה, אתה תריץ את המשקיעים לשוק. זה טריקי וזה יכול להביא לטיסה של המחירים. אנחנו בדיונים עם יו"ר ועדת הכספים גם אם לא תהייה הוראת קבע של 8-10%, זה ככל הנראה יוארך בשנתיים בצו, כך שככל הנראה יישאר על 8%".

בנוגע לגביית מיסים משכירות, ציין אהרנוביץ' כי "יש מחלוקת מאוד גדולה בנושא. יו"ר ועדת הכספים לא אוהב את זה. אנחנו רוצים דיווח מלא על השכרת דירות. אנחנו שואפים לניטרליות מסוימת. אדם קונה חנות, משלם מינימום 31%, מצד שני אני משקיע בדירה, מקבל פטור של 10%. אולי יהיו כך פחות הונאות – עובדים על כך שכל המערכות שלנו יסונכרנו".

השמאים שנרתמו למאמץ המלחמתי

אהרנוביץ' ציין כי לשכת השמאים נרתמה בתחילת המלחמה בשל חוסר בשמאי חס רכוש: "יו"ר הלשכה נחמה בוגין ועוד שמאים התגייסו ועשו כמה וובינרים לעובדים שלנו. ברגע שבצפון יירגע, נצטרך לאמוד את הנזקים ואם המלחמה תתגבר, נצטרך אתכם איתנו".

יו"ר הלשכה בוגין אמרה בנוגע למלחמה, כי "אחד הדברים הראשונים היה בעצם מוקד מענה לפניות לטיפול בנושא מס רכוש, ובעצם מצאנו את עצמנו סוג של מענה אנושי ראשון לאנשים שלפני רגע חרב עליהם עולמם, הבית נהרס, והם אמורים להיכנס להגיש פניה מקוונת למס רכוש כדי להצהיר על נזק. הם לא מסוגלים לדעת מאיפה מתחילים לעשות את זה. המוקד, מוקד אנושי לחלוטין שענה לאנשים האלה על הפניות שלהם, או חיילים, חברי לשכה, הקמנו כמובן מיד מוקד תרומות וכו'".

בנוגע לחקיקה, אמרה בוגין כי הלשכה מקדמת כמה תהליכי חקיקה, בהם חוק שומות מוסכמות ש"אמור לשחרר צוואר בקבוק מאוד משמעותי של נושא היטלי ההשבחה. אלמלא המלחמה, אני חושבת שהיינו מכריזים עכשיו כבר על החקיקה שלו אבל אנחנו טיפה מתעכבים".

בנושא ההתחדשות העירונית, ציינה יו"ר הלשכה כי "אני בוחרת לגעת דווקא בשתי נקודות שנוגעות לעבודה שלנו השמאים. תקן 21 – אותה חוות דעת שמאית שמתלווה לפרויקטים למעשה מה שקורה היום שמאי הפרויקט מגיש חוות דעת על פי תקן 21, שמאי הוועדה המקומית שאמור לנהל איתו דיון, מעיר כמה הערות, הוא לא חייב להסכים לכל, זה בסדר, אבל שם זה נתקע. מה שקורה אחר כך זה אחד מהשניים. או שהיזם עוזב את הפרויקט כי הוא מרגיש שאין לו עם מי לדבר, או יותר גרוע הוא ממשיך עם הפרויקט ומתאבד עליו, כי עדיין לא סיכמו מכסת בנייה מספיקה. אנחנו בעיצומו של התהליך להסדרת תקן 21 – בזמן ושיהיה גורם שלישי מכריע בסוגיה הזו".

"הנקודה השנייה, היא ועדות השגות של רמ"י. מה שקורה שם באמת בגדר שערורייה.יש כאן תהליך מאוד בעייתי. ועדות ההשגות בעצם מונו מכוח החלטות של מועצת רמ"י, כלומר, הגוף שעליו מערערים הוא זה שקובע את סמכויות הוועדה והמבנה שלה. את זה אני עושה בשיתוף פעולה מלא עם מנכ"ל רמ"י. המטרה היא לייצר חקיקה לגוף חיצוני לגמרי במעמד שיפוטי רחב סמכויות, שיוכל לפתור את כל הסוגייה הזו בבת אחת. כאשר יצא הדבר אל הפועל, המון פרויקטים שתקועים היום שנים בדיונים האלה יוכלו להתקדם ולספק לשוק את מה שהוא צריך".

בוגין נשאלה על מחירי הדיור והתאוששות השוק וציינה כי "בינואר האחרון ראינו התגברות מאוד גדולה של כמות העסקאות וזה רק ילך ויגדל. בתור מי שמכירה את השוק עשרות שנים. התרגלנו לסביבת ריבית גבוהה או שהרוכשים מעריכים אולי באופטימיות מוגזמת שהריבית הולכת לרדת וראינו את המדד האחרון שעמד בתחזית ואולי לכן הם ככה חוזרים ומסתערים על השוק. בשנים האחרונות התרגלנו לסביבת ריבית אפס, רק לפני 10 שנים או קצת יותר מזה היו ריביות הרבה יותר גבוהות ממה שהן היום. השוק בסוף מסתגל ומי שצריך להתאים את הפעילות שלו, מי שגם נוהג בחכמה בימים טובים יודע גם לעבור את הימים היותר קשים וכן בסופו של דבר השוק הישראלי, וזה מוכח לאורך עשרות שנים, מתאים את עצמו בצורה מאוד יפה לשינויים. אנחנו כבר רואים התחלה של חזרה לעליות מחירים".