אין ישראלי שאין לו איזו נגיעה כלשהי לפרויקט התחדשות עירונית – הסבתא, חברים, ואולי הוא עצמו, שוקלים לצאת למהלך כזה, או שנמצאים בעיצומם של תהליכי תכנון, ואולי בכלל מתרווחים על כיסא הנוח במרפסת החדשה שקיבלו. אבל האם הדרך קלה, והאם הוא היה בכלל חלק מהמשחק הזה שבין היזם לרשות המקומית?

פאנל "פינוי-בינוי – הפער הענק בין הרצוי המצוי והשפוי" עסק בין היתר גם בנושא זה. כך למשל אמר איתמר פיטל, סמנכ"ל תחום התחדשות עירונית בחברת צרפתי צבי ובניו: "כל דייר היום חי באשליה שהבית שלו זה מינימום וילה בקיסריה, ומנקודת המוצא הזו צריך להתחיל לדבר. אף פעם לא עשו כאן הסדרה למה צריך לתת בכלל לדיירים. אני לא מכיר יזם שלא יחתום על מתווה סדור למול הדיירים במידה ויהיה אחד כזה".

מנכ"ל "עתודות התחדשות ישראל" מקבוצת קרתא, אסף נבנצל אמר: "ההתחדשות העירונית אמורה לפתור בעיות, גם בעיות של היצע דירות, בשונה מהתמ"א שהייתה תוכנית לחיזוקי מבנים והפכה להיות לא רלוונטית. אני מאמין כי כאשר כשאתה מגיע למצב שאתה יושב עם שותפים אמיתיים, שהם במקרה שלנו הדיירים אי אפשר להגיד לדייר הפשוט "אתה לא חלק מהמשחק, אנחנו נחתים לך ונקבע לך" אני סבור כי דייר ממוצע חושב קודם כל יש לי בית סך הכל בסדר ועכשיו אתם רוצים להביא לי 700 דיירים חדשים לשכונה ? אם כן אז תן לי להיות חלק מזה וצריכים להבין גם את הצד השני".

וגם התקופה כיום מאתגרת הרבה יותר. אמיר לוטן, מנהל תחום התחדשות עירונית חברת לוינשטיין: "בתקופה שהמחירים עולים כולנו מבינים שזה מצב של הכל טוב ויפה, אבל היום, זה לא המצב וכולנו יודעים את זה. אם העיריות היו מדברות איתנו על 17-18% ומקסימום במצבים טובים היזם מרוויח יותר, היזם הולך עם זה כי גם במקרים כמו המצב היום במשק. זה משתלם".  

ראש עיריית באר יעקב ניסים גוזלן, אמר: "כשנכנסתי לתפקיד לפני 20 שנה, התחלנו למכור קרקעות בשטחים פתוחים וחקלאים. הקרקעות עלו 100 אלף שקל והיום זה למעלה ממיליון שקל, וזה כבר הופך את הפרויקטים להיות עם כדאיות כלכלית. אישרנו למעלה מ-27 אלף יחידות דיור. ההתחדשות העירונית אצלנו בעיר זה בונבוניירה, גם בגלל תכנית המתאר שלנו. ברוב הערים אין תכנית מתאר גדולה שניתן לגזור ממנה את הביצוע, כל אחד נכנע ללחץ וזה לא משנה אם מדובר בתושבים או ביזמים".

גיל גולדשטיין, מנכ"ל תחום התחדשות עירונית של קבוצת אבני דרך: "התחדשות עירונית זה מאסט. כבר מאתמול, לא ממחר בבוקר. יש אנשים שגרים היום במקומות שטעות אחת קטנה והם מתחת לאדמה, ראינו את זה בטורקיה וגם במבצע הצבאי האחרון. איפה שיש סימני שאלה וככל שיהיו יותר גדולים, יש בעיות עם ההתחדשות העירונית שנתקעת יותר זמן, ככה נולדים מתחמים שתקועים שנים. אני סבור כי המחוקק צריך לקבוע מהן התמורות, למה צריך בכלל שיהיה על זה דיון?!"

מנהל אגף קשר קהילה ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, חגי טולדנו: "רק שנה שעברה הושקע 150 מיליון שקל, למעט השוק הפרטי. העסק של ההתחדשות העירונית הולך ומבשיל בישראל. לא מדובר רק בתכנון ובנייה, יש המון נושאים של תושבים ויזמים. בסופו של יום, תוכניות זה נחמד – המטרה שלנו להביא יותר בנייה".

מהנדס עיריית תל אביב אודי כרמלי אמר: "יש משמעות לעיר שנבנית מחדש. תל אביב נכנסת לתוך סערת התחדשות שלא תיקח יום או יומיים – אלא תיקח דור שלם, בתוספת מלא אנרגיות וכספים. זה תחום יחסית חדש. אין הרבה יזמים שלפני 20 שנה התעסקו בהתחדשות עירונית. הסיפור התכנוני, ההנדסי והטכני זה היום הסיפור הקל. היום כבר צריך ליווי שיווקי, פסיכולוגי, דיירים זה משחק אחר".

כרמלי הוסיף עוד כי "כל מי שנכנס לתל אביב רואה את זה בעיניים – עשרות עגורנים, זה מקנה לעיר צורת התנהלות אחרת עם המון אמוציות, קונפליקטים בין יזמים, עירייה, תושבים, אתרי בנייה ועוד. העירייה צריכה לנווט את הספינה הזאת כדי להגיע למקום שכולנו מאמינים בו. בסוף מי שעושה את העיר זה לא הבלוקים זה האנשים שלה".

האדריכל גיל שנהב, בעלים משותף במשרד כנען שנהב אדריכלים, אמר: "התחדשות עירונית זה מגרש המשחקים העולמי – כסף, ריבית, יזמים, אנשים. היום, האדריכלים צריכים להחליט אם להיות קורבן של נסיבות או האם הם הפיתרון. הדמיות ושלטים יש להמון אנשים, פרויקטים מאוכלסים אפשר לספור על 20 אצבעות. החוכמה והאתגר זה הדרך לפתרון של הקונפליקטים והאלמנטים והדרישות הסותרות ולשים על השולחן פיתרון מנצח. אנו האדרכילים מנסים להיות הפתרון עבור כולם".

אליאב בן שמעון, משנה למנכ"ל חברת עץ השקד: "יזמים אוהבים ודאות, אנחנו לא אוהבים ריבית שקופצת ככה תוך כמה חודשים, וגם לא אוהבים מהנדס שמבקש שש קומות מרתף. אנו רוצים ודאות, לתכנן לו"ז קדימה ולהבין איך אנחנו כלכליים בפרויקט. כל יום מחדש אנחנו נאלצים להתמודד עם היזם התורן הזה שיתן הצעה לא הגיונית ויתקע אותנו, את המנהל ואת הדיירים".