לפני שבועיים הוזמן המהנדס ישראל דוד לעיר אוסטין בטקסס, לפרזנטציה בה הוצגה טכנולוגיית בנייה המאפשרת לבנות בית ביומיים. באתר הבנייה באוסטין, מוקמת שכונה  בתהליך של רובוט בהדפסת תלת מימד שהוצג לדוד על ידי איש עסקים מוכר מאד בישראל שמנסה להביא 1,000 בתים כאלה לישראל, עבור שיקום העוטף. מדובר בשיתוף פעולה בין הסוכנות היהודית ומשקיעים יהודים, והעסקה כבר כוללת את 1,000 הבתים שיופקו בהדפסה תלת מימדית בעלות כוללת של כמיליארד שקלים, שחלקם מובטחים על ידי תורמים יהודים מארה"ב.

מטרת הגעתו של דוד לארה"ב הייתה לבחון ולאשר מקצועית את השיטה. לאחר שהשיטה הוצגה בפניו על כל מרכיביה, כולל רובוט מדפסת תלת מימדית ענקית שייצרה לנגד עיניו את הבית הטיפוסי, הוא אישר את ההיבטים ההנדסיים, אבל הסביר שעמדתו המקצועית היא הבעיה הקטנה ביותר של שניצבת בפני היזמים. הבעיה הגדולה, הסביר להם, נעוצה ברגולציה בישראל. "ישראל בתחום זה היא חלם", הוא אומר. "מסתבר שבישראל כל מה שאין לו תקן ישראלי מוגדר כשיטת בנייה חדשה שחייבת לעבור דרך רשות מוסמכת לעניין שעד היום נקבע כמכון הלאומי לחקר הבנייה של הטכניון, והמשמעות היא שלמרות שי תקנים בין לאומיים והנדסה של הבית היא פשוטה כי מדובר בבית צמוד קרקע לפי תקנות הרישוי היא מוגדרת לאישור שיטת בנייה חדשה בישראל, לכך נדרשות שנים ארוכות של בדיקות ומחקר למרות שמבחינה הנדסית בסיסית אין שום בעיה להתמודד עם ההנדסה של בית צמוד קרקע ואם זה טוב באירופה אז זה גם טוב בישראל".

"בכל העולם מקובל שמשרדי הנדסה מאשרים שיטות בנייה וחדשנות על בסיס אנליזות ובדיקות שנעשו , בישראל נקבע בגלל שאין תקן שהאישור חייב להתקבל באמצעות מוסד אוניברסיטאי", אומר דוד. "הגוף שנקבע לפני 15 שנה שמאשר שיטות בנייה, הוא המכון הישראלי לחקר הבנייה (שותפות של הטכניון ומשרד השיכון, כ"ז), ומאז הקמתו אושרו רק שלוש שיטות בנייה. השימוש בשיטות בנייה חדשניות, תקוע בגלל מחסומים רגולטורים ללא מידתיות. גם כאן, הכאוס הרגולטורי של הממשל מכתיב את הלך הדברים, אין דיאלוג מקצועי בין המשרדים, משרד הבינוי ושיכון לא מדבר בנושא עם משרד הכלכלה, שלא מדבר עם מינהל התיכנון, ולכן אין סינכרון. המדינה השקיע כנראה 60 מיליון שקל ביחידה לאישור שיטות בנייה/חדשנות, ומה יצא מזה? שלוש שיטות שלא מיישמים אותם".

דוד לקח חלק בשבוע שעבר בכנס בנייה ירוקה ומועילה שקיים מרכז הבנייה הישראלי, וזה היה גם מתבקש לשוחח עמו גם בסוגיית החדשנות בבנייה. "מדינת ישראל מצהירה שהיא עושה הכל לקדם חדשנות בענף הבנייה, אבל זהו משפט פופוליסטי חסר בסיס", הוא אומר בחצי ייאוש.

"אולי מייבאים מוצצים מאירופה בלי תקן ישראלי, אבל להשתמש בתקן מחו"ל לבנייה של בית צמוד קרקע, אי אפשר. מדוע? כי משרד הכלכלה שאמון על היבוא לא מדבר עם משפר הפנים שאמון על ההיתר ולא מדבר עם משרד הבינוי שאמון על החדשנות. ונניח שניתן לאמץ תקן זר כתקן ישראלי. משרד הכלכלה השבית בפועל את אגף התקינה במכון התקנים בגלל שהתקציב שהובטח לאגף התקינה בסך 20 מיליון שקלים, למרות הבטחות לא הגיע, וגם זה מחסום מוחלט".  

דוד, מאנשי המקצוע המובילים בישראל, הוא המייסד והבעלים של משרד "דוד מהנדסים", חבר דירקטוריון במכון התקנים, יושב בוועדות ארציות כמעט בכל תחום הקשור לענף הבנייה, ומכהן מזה שנים כסגן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות. משרדו של דוד, הגדול והמוביל בישראל בתחום הנדסת הבניין, חולש על חלק ארי מהפרויקטים הגדולים בישראל. ב-95% מהמגדלים הנבנים בישראל מעל 40 קומות, דוד הוא הקונסטרוקטור. משרדו מצוי בפער גדול מהמתחרים בתיכנון מגדלים. דוד הוא מהנדס בעל שם עולמי וככזה היא מוזמן לא רק לנאום בכנסים בינלאומיים, אבל גם נחשב יועץ לכל מי ששוקל לבנות בישראל בטכנולוגיות בנייה חדשות.

בנוסף, דוד, שמכיר את מגבלות המערכות הרגולטוריות בישראל – וכאלה לא חסר, יזם והקים במשרדו מחלקה שעוסקת בחדשנות טכנולוגית, ועומדת בחזית הידע בחדשנות הנדסית וטכנולוגיות בנייה מתקדמות.

"בתחילת שנות ה-60 הייתה מצוקה בענף הבנייה, כי צריך היה בנייה זולה ומהירה, והיה מחסור בעובדים", הוא נזכר וסיפר כי זאב שרף, שר השיכון ב-1972, התמודד כבר אז, לפני יותר מ-50 שנה, עם האתגרים הדחופים שעמם צריך להתמודד ענף הבנייה גם כיום. כאילו המצב קפא 50 שנה.

למרבה האירוניה, אומר דוד, ישנה חלופה שיכלה להוות מוצא לא רע להטמעת שיטות בנייה חדשות בישראל. במידה ויש למוצר או לטכנולוגיה תקן אירופאי או מערבי, אפשר להשתמש בו, אבל הוא יכול להיות מאומץ דרך מכון התקנים הישראלי לאישור סופי. עד כאן נשמע טוב, אלא שאגף התקינה במכון התקנים סגור "זמנית" כבר שלוש שנים מכיוון שלא הועבר תקציב התקציב הממשלתי. יתרה מכך, משרד השיכון כבר ערך קוד בנייה חדש שיאפשר אישור מהיר של שיטות בנייה חדשות על ידי הוראה שבמידה ולא קיים תקן ישראלי, ניתן להשתמש בתקן מערבי., אך הקוד שוכב על שולחנו של שר הפנים ומחכה לחתימתו כבר 10 שנים.

צריך לזכור, הוא אומר, שלסוגיית שיטות הבנייה יש גם מעמד סטטוטורי במסגרת חוק המכר. על פי חוק המכר מ-1968, קבלנים יכולים לבנות רק לפי תקן ישראלי, לפיכך, אין לצפות מהקבלנים שיכניסו למפרטים שלהם טכנולוגיות חדשות, גם כאשר ידוע שהטכנולוגיה תקצר משמעותית את לוח הזמנים, וזאת לנוכח ההבנה שאין יכולת להעריך מתי שיטת הבנייה החדשנית תקבל אישור. ולכן, הענף בישראל ממשיך לבנות בשיטות המסורתיות וקונבנציונליות. ובכלל אם שיטת בנייה תקבל אישור, הרי כל זה טוב לגבי תקנות הרישוי מול המדינה, אבל לא כתוב באף מקום שזה עוקף את חוק מכר דירות בהסכם הגנרי של הקבלן מול הדייר, כי בפועל אולי יש אישור להיתר, אבל תקן אין. אז בעצם כל נושא הדירות לא נפתר בזה שמקבלים אישור שיטת בנייה, כי לבנות דירה בלי תקן אסור, ותקן אי אפשר לקבל כי אין אגף תקינה.

"במדינה כמו שלנו, המוטיבציה לבנות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, צריכה להיות גבוהה במיוחד, לא רק משיקולים אקולוגיים, הרי לפני שלב הביצוע, נדרש היזם למימון של שלוש-ארבע שנים בריבית גבוהה במיוחד כיום, רק בגלל לוחות הזמנים לקבלת היתר. לכן מובן שהתרומה הגדולה ליותר לקיצור משך הביצוע, היא הכנסת טכנולוגיות בנייה מתקדמות. כל זה בנוסף לנתון המצמרר של מחקר של הטכניון שקובע כי יש 100% ליקויי בנייה בבניית דירות במדינת ישראל", הוא אומר. "אין ספק כי בנייה מתועשת חדשנית תפחית את ליקויי הבניה שלמעשה נובעים מהגורם האנושי הנמוך שיש בתחום הבנייה".

ואכן, בנייה ירוקה מועילה וחדשנית היא ללא ספק צו השעה, ולכן יש לבצע מהפיכה מיידית ולאפשר כמו בחו"ל, עם הסמכתם של משרדי הנדסה ומכונים ספציפיים. במקביל לשחרור שיטות בנייה ותכנון לפי תקנים מערביים זרים ללא כל רגולציה, וכמובן בשילוב כל הכלים כגון מעבדות ואנשי מקצוע, לבדיקה ואישור שיטות בניה חדשניות. מישהו חייב להרים את הכפפה. "אני תמיד אומר לרגולטורים, גם אם תאשרו – אני אחראי. בית משפט עליון קבע שאם מתכנן פעם שלא לפי הדין, גם אם קיבל אישור, הוא אחראי ופוטר את הרגולטור מכל אחריות". אבל דוד לא נשמע אופטימי מדי לגבי המצב הנוכחי: "אין בנייה מתועשת, אין חשנות וגם לא תהיה – אבל יש פנטזיה כבר 50 שנה".

התמונות באדיבות