רעידת אדמה קשה בישראל היא רק עניין של זמן. היא יכולה להיות קלה יחסית כמו אלו שחשנו בהן לפני כחודשיים – כאפטרשוק לרעידת האדמה האיומה שפגעה בטורקיה ובסוריה, והיא יכולה להיות קטלנית כמו זו שפגעה ברחבי הארץ ועבר הירדן והביאה למותם של כ-300 איש, או זו שהחריבה את צפת כ-100 שנים לפני כן.
ישראל נמצאת על השבר הסורי-אפריקאי, שבר טקטוני שעל פי הערכות רועד משמעותית אחת לכ-100 שנה. תרחיש הקיצון במקרה של רעידת אדמה קשה בישראל, כולל קריסה של אלפי מבנים, ולמותם של אלפים רבים. ובעוד שבמדינות אחרות על שברים טקטוניים, בהן יפן, מדינות סקנדינביה ורבות באריופה ובארה"ב משתמשים בשיטות בנייה המתמודדות היטב גם עם רעידות אדמה חזקות, דוגמת שיטת ICF, בישראל רק ארבעה בנייני מגורים שנבנו בשיטה זו.
בשנים האחרונות הצליחה השיטה לפרוץ בעיקר לבניית צמודי קרקע, בין היתר במושבים ובקיבוצים, עם חדירת שיטת ICF אייקונקס, בעיקר משיקולי יעילות אנרגטית ובידוד טרמי ואקוסטי. בשוק קיימות עוד חברות שבונות בשיטה הזו.
חוסר מודעות – ואולי גם חוסר פתיחות?
ומהי בכלל שיטת ICF? היא פותחה לפני כ-30 שנה על ידי המהנדס ההולנדי הנק מנסן, ובאמצעותה נבנו מיליוני בתים בצפון אמריקה, אירופה וגם במזרח הרחוק ואוסטרליה. למעשה מדובר על יציקת בטון לתוך תבניות של קלקר מוקצף שמחוזק באמצעות יתדות ברזל. באמצעות התבניות אפשר לקבוע את עובי הקיר ולבצע תכנון גמיש של המבנה. הדבר מקצר הליכי בנייה, הליך הבנייה עצמו נקי ושקט יותר, ובגמר הבנייה – בעלי המבנה גם חוסכים בעלויות תפעוליות, למשל חיסכון בהוצאות חשמל, וזאת בזכות בידוד טרמי גבוה יותר. אז אם יש לא מעט יתרונות בשיטה, מדוע הקבלנים הגדולים עדיין לא ששים לבנות איתה?
המהנדס הראשי של חברת פוליביד, גיא נני, שבמפעליה מיוצרות תבניות של ICF, מצביע על חוסר מודעות מצד הקבלנים, לצד חוסר הפתיחות שלהם לשיטות בנייה מתקדמות. "חוסר המודעות זועק לשמיים", הוא אומר. "המגדלים בישראל פחות מדאיגים אותי כי הם מראש תוכננו לעמידות נגד רעידות אדמה, אבל הבעיה המרכזית נעוצה בעיקר בבניינים שבין בין שתי קומות לשמונה. הבניינים האלה נבנים בשיטה הקונבנציונלית הנהוגה בישראל – שלד של עמודים וקורות מבטון, וביניהם בלוקים מסוגים שונים. מטבע הדברים, הם מראש פחות חזקים מבניינים הבנויים מבטון מלא, כי רק חדר המדרגות והממ"דים שם עטופים בטון. במקרה שעוברים ל ICF -כל הבניין הופך לממ"ד אחד גדול. גם בטוח לרעידות אדמה וגם להתקפת טילים".
החשש: קריסת בניינים כמו "ערימת קלפים"
ונחזור לסוגיית רעידות האדמה. תקן עמידות בפני רעידות אדמה חל על בניינים שנבנו מאז שנת 1980, אך תקן זה מעולם לא נבדק בפועל ומהנדסים רבים ספקנים לגבי העמידות של כל הבניינים שנבנו מאז, להתמודד עם רעידת אדמה חזקה במיוחד. החשש הוא יותר לבניינים בני חמש עד תשע קומות שנבנו בשיטה המסורתית, שכן במגדלים רבי קומות עושים שימוש בשיטות בנייה שנחשבות לעמידות גם בפני רעידות קשות.
"ברעידות אדמה, הקרקע זזה, וכפי שראינו רק לאחרונה בתמונות מרעידות האדמה האחרונות בטורקיה וסוריה, העמודים הנושאים את הרצפות ותקרות הבטון פשוט קרסו ורצפות המבנה נפלו כמו ערימת קלפים", אומר אינג' נועם אוסטרליץ, העומד בראשות מכון הבדיקות לטכנולוגיות בנייה חדשניות SID. "בחיי היום-יום של מבנה, הכוח הפועל בו הוא עומס קבוע כלפי הקרקע, אלא שברעידת אדמה הכוח משתנה והתזוזה היא הצידה, כך שהיא למעשה מפעילה כוח גזירה צידי על המבנה והוא זה ש'קורע' את העמודים. במקרים שבהם הקמת העמודים לא בוצעה כראוי, למשל כשיש בהם חללי אויר סמויים מהעין, או במקרים של מבנים ישנים שבהם הבטון כבר איבד את התכונות שלו, יש סכנה מוגברת שהעמודים יקרסו. בבנייה חדשה עמודי בטון מתוכננים על ידי המהנדס לפי המינימום בתקן 413 לרעידות אדמה, אך ניתן באותה עלות שלד, להגביר את העמידות מעבר למינימום התקני".
לדבריו, "יצירת אלמנטים רציפים של בטון שבהם כוח הגזירה מפוזר על שטח גדול, הופך את הסיכוי לקריסת אלמנט לקטן מאוד. בשיטת ICF שבה מתקבלים קירות בטון מלא רציפים, החוזק הסטטי והעמידות לרעידות אדמה עולה משמעותית. קשה לי לסביר מדוע במדינה כמו ישראל לא עושים שימוש בשיטה זו בבנייני מגורים חדשים".
את ארבעה הבניינים היחידים בישראל בשיטת ICF של אייקונקס למשל, בנתה יזמית הנדל"ן בר-הומס, שבמקרה או שלא, בעליה הוא גם הבעלים של אייקונקס, שמייצרת תבניות ICF. מדובר בשני בניינים בירושלים – האחד בן שש קומות עם 26 דירות ברחוב בית"ר 42, והשני בניין של שש קומות ברחוב קרן היסוד 18. שני בניינים נוספים בנתה בר הומס ואכלסה בתל אביב – בניין של חמש קומות עם חמש דירות ברחוב גורדון 5, ליד הים, והשני הוא בניין בן שש קומות שנבנה בירקון 68, מול הים.
המשותף לכל הבניינים הללו הוא שכולם נבנו בשיטת ICF של אייקונקס, וכן שמדובר בדירות יוקרה. ואולם, כך לדברי מנכ"ל בר הומס, יותם בר חמא, אין למחיר קשר עם שיטת הבנייה. "מדובר בדירות גדולות ויוקרתיות, במיקומים יוצאי דופן, בסמוך לשגרירות ארה"ב ולמלונות יוקרה בירושלים, ומול הים בתל אביב, ומכך נובע מחירן", אומר בר חמא. "מבחינת עלויות הבנייה, הן פחות או יותר כמו כל שיטת בנייה אחרת".
גם מהנדס הביצוע, אחמד זועבי, העושה שימוש בצפון הארץ גם בשיטת ICF וגם בשיטה המסורתית, אומר שאין הבדל בעלויות. "התבניות עולות יותר פר מטר, אך עקב קיצוץ זמני הבנייה, ההרכבה הפשוטה יותר של החיפויים והגמר הפשוט יותר, לעתים בנייה ב-ICF אף זולה יותר", הוא אומר.
> הצג תגובות