האם רמ"י נכנע לקריאות להקים מטרופולין חדש בנגב? בוועידת בן גוריון בנגב – בין חזון למציאות, שהתקיים היום בהשתתפות עיתון מקור ראשון ומכון מורשת בן גוריון, הודיע מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ינקי קוינט כי בשנים האחרונות פעלה רמ"י להגדיל את מצבת יחידות הדיור בנגב, כחלק ממדיניות להקים עיר חדשה בדרום.

בפאנל מיוחד שהתקיים בנושא 'בנגב ייבחן העם בישראל האומנם אנחנו עומדים במבחן', אמר קוינט: "אני מסתכל על המשבר כהזדמנות, המחירים עולים ואני רואה הזדמנות לנגב. בארבע שנים האחרונות הצלחנו לשנות מגמה ומ-10,000 יחידות דיור בשנה עלינו ל-27,000 אלף. זו תוצאה של היכולת שלנו לקיים יותר שת"פ עם הרשויות. המשחק שלנו הוא בערך הקרקע, בשאר ההשלכות כמו פיתוח, אנחנו לא יכולים להשפיע. אנחנו נחשוב מצידנו איך נוכל לסבסד ולסייע".

"אני מאמין במאמר של דוד בן גוריון על חשיבות פיתוח והתיישבות בנגב, אך בלי תחבורה ובלי תעסוקה לא יהיה פיתוח ואנחנו מנסים בדיוק בתפיסה הזו לפתח מודלים. לא יספיק רק להפחית את מחיר קרקע. אנחנו מנסים לקדם עוד הקמה של יישובים למרות שגם יש מי שמתנגד לזה. אני חושב שכבר היום יושבים ומתכננים עיר חדשה בדרום, ואנחנו גם נשווק ונגדיל בבאר שבע".

בהתייחס לריבוי שטחי האש בנגב, הסביר קווינט כי "למעלה מ-8.7 מיליון דונם מוגדרים בישראל שטחי אש. זה כמעט 40% משטחי מדינת ישראל. לא נעשתה עבודה מעמיקה בנושא, וצריך ואפשר לשנות או למצוא שימוש דואלי כמו חקלאות".

יש לציין כי סוגיית הקמת עיר או ערים חדשות בנגב, זוכה ליחס קריר מצד ראשי רשויות מקומיות בדרום, כמו גם מצד ארגונים ירוקים. הטענה העיקרית בקרב ראשי רשויות, בין היתר של העיר הגדולה בדרום – באר שבע, היא שהקמת ישובים חדשים, בכללם גם ערים, תפגע בישובים הקיימים, ותגרום לעזיבתה של אוכלוסייה חזקה לאותם ישובים חדשים. יש צורך, טוענים לא אחת בדרום, לחזק את הישובים החזקים, ולא לגרום להחלשתם. הארגונים הירוקים טוענים לדידם, כי הקמת ישובים חדשים תפגע בשטחים פתוחים, בין היתר בשל הצורך בהקמת תשתיות להולכת חשמל, מים ועוד.

איך מטפלים באוכלוסייה הבדואית?

לסוגיית התיישבות הבדואים בדרום שיתף קוינט כי "תפקיד רמ"י בסוגיית הבדואים היא לשווק ולסייע להם כלכלית. יש מחשבה על עיר על-שבטית וצריך למצוא את הקרקע. אנחנו עושים הכל כדי לפנות בנייה בלתי חוקית ואם צריך נעשה פינויים. אנחנו צריכים ומחויבים לשמור עתודות לדורות הבאים. כדי לבצע אכיפה אנחנו צריכים את משטרת ישראל ואת הממשלה ויחד נוכל לתת מענה לעניין".

ראש עיריית דימונה בני ביטון, התייחס אף הוא לסוגיית הבדואים, ואמר כי "צריך לבנות לבדואים בנגב עיר כמו מודיעין. לא עוד חורה, הם רוצים לגור בבנייה רוויה. עד שאנחנו לא נפתור לבדואים את החינוך, התעסוקה והדיור – אז המצב יימשך. אם יהיה להם רע – יהיה לנו רע. אם יהיה להם טוב – יהיה לנו טוב".

בוועידה השתתפה גם ראש מועצת ירוחם טל אוחנה שאמרה: "אי אפשר למדוד את ההצלחה של הנגב רק במספרים. התושבים יספרו לך שהם שמחים לחיות בעיר שלהם, אבל אם היית שואל את הקהילות הבדואיות, היית מקבל תשובות אחרות. מנוע הצמיחה הגדול ביותר של הנגב זה הבדואים ואי הצלחתם של הקהילות הבדואיות בנגב משפיע על כולנו. חייבים לפתוח עיניים ולהגיד מה אפשר לעשות יותר למען שכנינו הבדואים".

"לעניין הבדואים", אמרה סיגל מורן, לשעבר ראש המועצה האזורית בני שמעון ומנכ"לית משרד הרווחה, "אנחנו יכולים לרצות או לא לרצות, אבל ברור לי שאיכות החיים של התושבים היהודים בנגב לא יכולה להגיע למקום שאנחנו רוצים אם איכות החיים של חברינו בנגב לא תשתפר ותהיה כמו שלנו. זה עניין קיומי. זה אינטרס שלנו".  

תחבורה תחבורה תחבורה

ביטון התייחס לסוגיית הכישלונות הצורבים של מכרזי רמ"י, ואמר: "בעשור האחרון יש פריחה בנגב. בבנייה, בפיתוח, בחינוך. הגיע הזמן לשעת הנגב, ולא רק בדיבורים. אם רוצים לממש את חזונו של דודו בן גוריון. חייבים להקים שדה תעופה משלים בנגב. זה ישנה את הנגב מקצה לקצה ויכניס 30 אלף מקומות עבודה. זה חיבורה של הנגב למרכז הארץ כולל רכבת מהירה לדימונה וירוחם וכביש 6. נדרש לחבר את מרכז הארץ אלינו. אותי לא מעניין מי נמצא בממשלה".

לדבריו, "כשראיתי שהארכת כביש 6 לא נמצא בתקציב, כינסתי את כל שרי התחבורה בעבר והפעלתי לחץ. אני רוצה לבשר לכל החברים שבעוד שבועיים אמורה להיות מסיבת עיתונאים, מירי רגב התחייבה שתשים 800 מיליון שקל להארכת כביש 6. לעניין הרכבת המהירה – אני מבטיח שעד סוף 2024 תתחיל העבודה על הרכבת. לגבי שדה התעופה – זה במגרש של צה"ל, שר הביטחון והממשלה. אני לא אוותר לאף אחד בנושא שדה תעופה – בצפון לא רוצים אותו, במרכז זה מפריע להם – אבל אנחנו רוצים את הרעש וזה יגמור גם את נושא בעיית הבדואים ויסדיר גם את השטחים".

מורן אמרה: "אני לא בטוחה שאני רוצה לראות חמישה מיליון אנשים בנגב. הוא לא צריך להיות תל אביב. לנגב יש עוד לאן לגדול ולהתפתח, אבל בקצב שלו. אני חושבת שכדאי לבדוק את היעד הזה ומה המשמעות שלו – כי חלק מהייחודיות שלנו בנגב זה השטחים הפתוחים. אני חושבת שחלק מהאחריות שלנו זה לדאוג ולשמור שהם ימשיכו להיות כאלה גם בעתיד".

בהתייחסו לנושא התחבורה, אמר ראש המועצה האזורית רמת נגב ערן דורון כי "משילות מתחילה בכבישים, זה הכשל הכי גדול. כביש 40 זה הכביש שמוביל את עם ישראל לאילת, אבל את השרים של הליכוד זה לא מעניין. ישראל כץ ומירי רגב לא סופרים אותנו. השרה הבטיחה לי שתבוא, אבל היא לא מגיעה ואני לא מחכה לה. אנחנו מביאים כסף מתרומות כדי לטפל בדברים שהמדינה הייתה צריכה לעשות. למשל למרפאה – מדינת ישראל לא שמה שקל והכל זה מבחוץ וממשאבי המועצה. בכבישים המדינה נכשלה כישלון טוטאלי. הפקירו אותנו וכל נסיעה זו רולטה. כל מי שמתכנן לנסוע לאילת – זה סיכון, ועדיף במצב הזה לא לנסוע לאילת מכביש 40".