משרד ירושלים ומסורת ישראל שהוקם בתוקף החלטת ממשלה ב-22 בינואר 2023, היה קיים בעבר, תחת שמות שונים. כך למשל  המשרד לענייני ירושלים הוקם על פי החלטת הממשלה ה-24 בנובמבר 1990, במטרה לפעול למימוש חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ולקדם בעיר עדיפויות מיוחדות לפיתוח בנושאי משק וכלכלה. במרץ 2013 הועברו סמכויותיו למשרד ההסברה והתפוצות ונקרא ״משרד ירושלים והתפוצות״.

עם הקמת הממשלה ה-34, המשרד הוקם מחדש בשם ״משרד ירושלים ומורשת״. בינואר 2023, לאחר הקמת הממשלה ה-37, שמו של ״משרד ירושלים ומורשת שונה ל״משרד ירושלים ומסורת ישראל״ ברשות השר מאיר פרוש.

משרד ירושלים ומסורת ישראל עוסק בשלל פרויקטים מעניינים וייחודיים:

1. ניהול תכנית החומש לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים, בהיקף של כ-3.2 מיליארד שקלים.
2. לביא – תוכנית החומש הרביעית לפיתוח מנועי צמיחה כלכליים לעיר ירושלים על בסיס היתרונות היחסיים הקיימים בעיר, בהיקף של כ-670 מיליון שקל: הייטק וביו-טק, מוסדות אקדמיה מובילים, וביסוס התיירות בעיר.
3. ניהול תוכנית החומש לחיזוק אגן העיר העתיקה בירושלים, על סך של כחצי מיליארד שקלים.
4. הפקת הילולת מירון, העברת חקיקה, יישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, סלילת דרך מהדרין ודרך בורמה במירון, הקמת מתחם 89 – מתחם המאפשר הילולה בטוחה בהשתתפות כ-200 אלף איש.
5. העברת יחידות ארציות לירושלים – הוקם צוות שמטרתו לפעול ליישום החלטת הממשלה במטרה לחזק ולבסס את מעמדה של העיר ירושלים כעוגן שלטוני, כלכלי ועסקי, ולהשלים את ההעברה לירושלים של יחידות ארציות של משרדי הממשלה בהתאם להחלטת הממשלה.
6. יישום תוכנית אסטרטגית לאנרגיה בירושלים, לפי החלטת ממשלה 1515. ההחלטה התקבלה נוכח החשיבות שרואה הממשלה בשיפור תשתיות האנרגיה והגברת חוסנה האנרגטי של ירושלים בירת ישראל, בהיקף של כ-23.5 מיליון שקל.
7. מוזיאון איינשטיין – המשרד פועל להקמת מוזיאון בית אלברט איינשטיין בתחומי האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף האוניברסיטה העברית, בתקציב של כ-64 מיליון שקל.
8. אוריינות דיגיטלית – לפי החלטת ממשלה 2733 לפעול לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל, במטרה לעודד צמיחה כלכלית מואצת ולקדם ממשל חכם וידידותי באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשורת, המשרד מוביל בעזרת עיריית ירושלים ומערך הדיגיטל הלאומי מיזמים רבים כגון-הקמת מיזם קמפוס IL וכו'.
9. משרד ירושלים ומסורת ישראל התבקש להוביל את הפיקוח והתיאום על אופן שיפור תפקוד מעברי הגבולות במדינות השוכנות עם אוקראינה, דרכן נכנסים ציבור הנוסעים לשהות בקבר רבי נחמן מברסלב שבאומן בראש השנה.
10. חניכת פרויקטים שונים ברחבי העיר – פארק פתחת קידרון, חידוש שער האשפות, מתחם האיסטק, בניית האומגה בטיילת ארמון הנציב, פתיחה מחודשת של מערת צדקיהו ועוד.

מנכ"ל המשרד הוא אסף יזדי. לאורך הקריירה המקצועית שלו, הוא צמח בשירות המדינה, מילא תפקידים בכירים ומשמעותיים והוביל מהלכי ייעול רוחביים בשירותו. ליזדי תואר ראשון ושני בגיאוגרפיה, עם התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים וניהול תכנון מדיניות הסביבה, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כמו כן, ליזדי ניסיון של כ-10 שנים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי; סמנכ"ל בכיר וראש מינהל סיוע בדיור, סמנכ"ל בכיר ירושלים תכנון ותקצוב במשרד ירושלים ומורשת, ראש מטה מנכ"ל משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי חינוך וקהילה במשרד להגנת הסביבה וראש מטה מנכ"ל במשרד להגנת הסביבה.  

סמנכ"לית המשרד היא לירון יפלח. יפלח מחזיקה בתואר ראשון בחינוך ובהיסטוריה, ובתואר שני בממשל ודמוקרטיה, שניהם מהאוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, היא בעלת תעודת ייעוץ ארגוני ואימון מנהלים, ומתמחה בתחום התכנון, הפיתוח ויישום תכניות לימוד, מנהיגות ועוד. כמו כן, ליפלח ניסיון של כ-23 שנים בשירות הציבורי; מנהלת מחלקת הדרכה במשרד ראש הממשלה, ראש תחום איכות ומצוינות במשרד ראש הממשלה, מנהלת תחום בכיר תכנון ומעקב-צמצום פערים במזרח העיר, במשרד ירושלים ומורשת וסמנכ"לית ירושלים במשרד ירושלים ומסורת ישראל.

יפלח ניהלה בהצלחה מרובה את יישום תכנית החומש הממשלתית 3790 לצמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח העיר, והובילה את הקמת משרד ירושלים ומסורת ישראל.

לאתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל – לחצו כאן

לעמוד הפייסבוק – לחצו כאן

לעמוד האינסטגרם – לחצו כאן

.