בשנתיים האחרונות התחוור לכולנו שגם אם ממש ננסה, אין דרך אמיתית לחמוק מטכנולוגיית ה-AI ואט אט היא הופכת לכלי משחק משמעותי שמשפיע כמעט על כל נדבך בחיינו: מרפואה, דרך תחבורה ועד לאדריכלות. עם זאת, נראה שיש לנו עוד כברת דרך לעבור – כך לפחות סבור האדריכל ד"ר אימן טבעוני, שיחד עם שותפתו פרופ' אנריקטה לברס, מבססים את משרדם "לברס טבעוני אדריכלים ומהנדסים" על מחקר ושימוש ב-AI כבסיס לתהליך התכנון האדריכלי. לשיטתו של טבעוני, על אף שהשימוש בכלים לניתוח ועיבוד דאטה קיימים כבר עשרות שנים, עדיין רובם המכריע של המשתמשים לא באמת ממצים את הפוטנציאל האדיר הגלום במערכת הזו.
"אם נתמקד לרגע בענף האדריכלות, אנחנו עדיין נמצאים בשלב בו הטכנולוגיה מפיקה עבורנו פרזנטציות מרשימות, אך לא ממש מעבר", אומר ד"ר טבעוני, שותף ב"לברס- טבעוני" ומרצה בטכניון ובבצלאל. "אדריכלים מזינים את בקשות הלקוח לתוכנת ה-AI מידג'רני, ומוציאים אלטרנטיבות מאוד יפות, אבל מנגד, נטולות ערך מוסף או התקדמות אמיתית. בפועל, התוצאות שהפיקה התוכנה אינן נותנת מענה אקלימי לתוואי השטח ולסביבה בו ממוקם הפרויקט, או לצרכים הקונקרטיים של המשתמשים. אנחנו עדיין רואים בבינה המלאכותית מחולל דימויים זמין, זול ומהיר, בעוד שבפועל מטרתה היא לייצר עבורנו פתרונות ממשיים ולא אוסף של אימג'ים ריקים מתוכן, מרשימים ככל שיהיו".
לדברי טבעוני, הבעיות של ימינו, בפרט בענף התכנון, הן מורכבות ומאתגרות: "אנחנו נדרשים להתמודד עם בעיית אקלים אקוטית, וכך גם עם בעיית גידול האוכלוסין כשיש מקרים שבהם עלינו לתכנן עיר לכמות אוכלוסייה כפולה מזו שחיה בה כעת", הוא מסביר. "טכנולוגיית ה-AI בהחלט עוזרת לנו לפתור את הבעיות האלה ועוד רבות נוספות, כל עוד מבינים שהיא אינה מטרה, אלא כלי עזר רב-עוצמה ליצירת תהליכי עבודה מתקדמים ובעלי ערך".
"כשהבעיות היו פשוטות, לא היה צורך בפתרונות מורכבים וניתן היה לתכנן הכל לבד, אך במציאות של 2024, זהו לא המצב. ככל שנשכיל לעבור ולעבוד במתודות עבודה שמתמקדות בתהליך ולא בפתרון, נייצר הבדל משמעותי באיכות התכנון. הרציונל הוא לא להפיק באופן ישירה צורה או רעיון ויזואלי ולהציע פתרונות, אלא בראש ובראשונה לקבוע מטרות ובמקביל לאסוף ולספק למערכת דאטה, ולאחריו לבחון את האופציות שהיא מספקת בתום עיבוד הנתונים. מדובר בפרספקטיבה שונה לחלוטין שמשנה את כללי המשחק ואת רמת התוצרים".
"כל תהליך כולל איסוף של כלל המידע הנתון על סביבת הפרויקט ואורחות החיים של הדיירים או המשתמשים – אנחנו אוספים דאטה על העיר, השכונה ותוואי השטח שבה, מידע על כמות המשקעים ועל מיקום השמש בכל שעה", מסביר טבעוני, "במקביל אנחנו מזינים גם מידע על הרגלי הפרטיות, המשפחתיות, האכילה וכיוצא בזה, כשהמערכת לומדת את כולם ומציעה לנו המתכננים מגוון אפשרויות להתחיל איתן את התכנון. היא מציעה גם פתרונות לאילוצים רבים שמציב בפנינו התכנון המודרני, בפרט לאור הצפיפות והרצון לייצר פתרונות אופטימליים לכל מ"ר פנוי. היא גם מאפשרת למתכנן למצוא את תוואי זרימת האוויר הטוב ביותר ולשלב בפתרונות חומרים פרקטיים לאקלים הישראלי או כאלה שניתן למחזר. אם אנחנו, בני האנוש, היינו צריכים לבנות פתרונות שכאלה ולבחון אילו מבניהם הוא האופטימלי שיסייע לנו לוותר על מינימום ולהשיג את המקסימום, היינו נדרשים לבדוק סקיצה-סקיצה בתנאי מעבדה, בתהליך שהיה במקרה הטוב לוקח המון זמן, ובמקרה הרע פשוט נכשל".
טבעוני, שמשרדו חתום על מגוון פרויקטים בישראל, בבריטניה ובסין – שמתוכננים כולם בשיטה הזו – מספק כמה דוגמאות ספציפיות. כך למשל בבית ספר שמשרדו תכנן בכפר אכסאל שבצפון, שהיה אמור להיבנות במקום מטע זיתים: "בכדי להימנע ככל הניתן מפגיעה במטע, הכנסנו לתוכנה את תוואי השטח ומיקומי העצים, ומנגד את הפרוגרמה של בית הספר, כולל מספר הכיתות והשטחים הציבוריים והפתוחים. היא מצידה סיפקה לנו לאורך התהליך פתרונות אפקטיביים לצורה מתאימה שאפשרה לנו לפרוס את הבניין תוך מינימום פגיעה בעצים.
"דוגמה נוספת הוא פרויקט התחדשות עירונית במעלות, עליו מופקדת חברת דוראל, שכולל בניית כ-1,100 יחידות דיור בשטח לא גדול. האתגר שעמד לפתחנו היה ליצור דירות איכותיות עם גישה לאוויר ולאור טבעיים.
"גם כאן הזנו למערכת את כל הדאטה הזמינה, את השטח הנתון לצד צרכי הפרויקט כולל השטחים הירוקים והציבוריים שנרצה ליצור ואכן, בעזרתה קיבלנו תוצר מעניין – צורת מבנה שסביר שלא היינו מגיעים אליה בעצמנו, ודאי שלא בפרק זמן קצר יחסית. הדוגמאות הללו אומנם לקוחות מתחום מאוד ספציפי, אך אם נשכיל להשתמש במערכת בתבונה, נוכל לעשות קפיצות דרך כמעט בכל תחום ולייצר שינוי משמעותי. מדובר בטכנולוגיה שפותחה ממניעים טובים ומטרתה היא לא לחסל את האנושות – אלא להציל אותה".
> הצג תגובות