פאנל שעסק בנושא התחדשות עירונית כמשימה לאומית לאור המלחמה, הוביל לביקורת קשה מצד ראש עיריית רעננה. בפאנל אמר חיים ברוידא כי "רעננה היא אחת הערים המובילות בהתחדשות עירונית ואני רואה בה דבר הכרחי. היום זה לא רק חברתי אלא ביטחוני. יש לנו 4,000 יחידות דיור ללא ממ"דים ויש לזה משמעות כשהעורף עכשיו הפך לחזית. יש לנו תנופת התפתחות בנושא התחדשות עירונית, קיבלנו מענק מהמדינה. יש דיסוננס בין זה ששומעים שרעננה היא העיר העשירה בעולם, זה לא נכון, ויש מקומות שהיו בהם בתים ישנים ועלובים שכבר לא קיימים היום, ואנחנו מביאים לכך שרעננה תהיה חזית אחת".
"הייתי רמ"ט אוכלוסייה בפיקוד העורף", המשיך, "ואני יודע מה קורה ברעידת אדמה בעוצמה של 5.6. אנחנו נראה בניינים שיקרסו כמגדל קלפים, והחשש שלי שכרשויות נתמודד לבד. אני לא בונה על הממשלה. היום ראשי הרשויות עצמאיים לחלוטין. אני בונה את הכוח שלי על היחידות שלנו – יחידות החילוץ, כוחות הכוננות. רמ"י היא בסוף חברת הבנייה הגדולה בישראל והיא גרמה לבעיה חברתית קשה מאוד בישראל בכך שגרמה לעליית המחירים לאורך השנים. ראשי ערים ויזמים יכולים להגיע להסכמות. אנחנו מושיטים יד אבל יש יזמים שקופצים מעל הפופיק ומציעים הצעות שהם לא בפרופורציה לעיר בה בונים".
מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר אמר: "השנה האחרונה הייתה מאתגרת מאוד בייצור פעילות התחדשות עירונית ערה. על אף זאת, ויחסית לנסיבות כאלה, שנת 2023 הסתיימה בנתונים לא רעים בכלל. מצליחים לייצר מעל מ-40 אלף יחידות דיור מאושרות, זה מעבר לתוכנית הממשלתית האסטרטגית לדיור לפיה אמורים להגיע ל 31 אלף. עוד נתון מעודד – למעלה מ-9,000 דירות קיבלו היתרים – רק בתחום הפינוי בינוי".
לדבריו, "הפריפריה נשארה מחוץ למשחק והבנו שאת המציאות צריך לשנות. קיימנו ועדה בין משרדית בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים – ויצרנו תוכנית עבודה ממשלתית שעוסקת בלהביא התחדשות עירונית לפריפריה – זה לא יקרה מכוחות השוק והדבר מחייב התערבות ממשלתית בסבסוד של מתחמי פינוי-בינוי שאינם כלכליים. קשה לייצר מתחמים שמייצרים רווח יזמי מינימלי ולכן נדרשת התערבות שתעודד יזמים להגיע באמצעות מענק".
"החלטת הממשלה על התוכנית האופרטיבית להתחדשות עירונית מתעכבת בגלל המלחמה, וכעת מהלכי השיקום של הצפון והדרום הם חלק מאותו המהלך. אלה ערים עם מרכזי ערים ישנים והתוכנית היא לעבור ולמפות את הערים הללו. בדרום הוקמה מנהלת תקומה ובצפון מנהלת 'אופק צפוני' ובערים הללו שנמנו יש חלון הזדמנויות לקבל תקציבי ממשלה משמעותיים, למפות ולהוציא לדרך עשרות מתחמי פינוי בינוי והבשורה היא להפוך את הערים הללו למחודשות. בתוך לוח זמנים לא ארוך יעברו החלטות ממשלה משמעותיות, שיביאו להתחדשות עירונית בערים אלו".
מנכ"ל מנרב נדל"ן, אהוד שטרנהיים אמר כי"אם נסתכל על הבירוקרטיה ברמת המאקרו, ברמת המשק, ההבנה שאנחנו שבויים בקונספציה ומשלימים עם העובדה שתוכנית בינוי יכולה לקחת חודשים ושנים – צריך לנפץ אותה. יש יותר מ-40 תחנות בדרך. אם ראש עיריית רעננה הצליח לעשות את זה ב-20 חודשים, אז שילמד את ראשי הרשויות איך עושים את זה. אני לא רואה שלמדו משהו ברמת הרשויות או הממשלה מ-7 באוקטובר. רק אתמול מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לא התבייש להגיד שהגיעו 47 פועלים לארץ. לא נפל האסימון ולא השתנה שום דבר.
כולנו מבינים מה המשמעות שגורם מממן לוקח בין חמש-שמונה שנים עד שאפשר לקרוא לכסף, מבינים מה המשמעויות מבחינת אורך נשימה ליזם, ומה קורה לדיירים שחיים בזמן הזה באופן לא ממוגן. השעון הזה מתקתק לנו מאחורי האוזן. צריך לעשות פה משהו בטווח קצר, ומהיר. אם ברעננה זה הצליח ועשו את זה בזמן קצר, אפשר במקומות אחרים. זו מחויבות של ראש הרשות ומוטיבציה חזקה".
משנה למנכ"ל אמפא קפיטל, אייל בלכר אמר: "צריך לעודד את הפריפריה ובמקביל לבחון מה קורה במרכז הארץ בתחום ההתחדשות. אנשים גרים בתל אביב בדירות משנות ה-40. איך תהיה שם התחדשות? הרי הטילים עפים גם לשם ולא ברור איך תהיה שם התחדשות עירונית. הייתי שוקל להפסיק מכירת קרקעות של רמ"י כדי לאפשר למשק להתמקד בהתחדשות עירונית. אם אנחנו חושבים שהמדינה תוכל להמשיך לאפשר לאנשים לגור בדירות האלה שנבנו לפני עשרות שנים, אז המדינה תצטרך לתכנן את זה ולתכנן בגדול. אני חושב שהתוכנית של המדינה לא הייתה מספיק גדולה ולא עונה על ההיקפים שהמדינה צריכה".
מנכ"ל בסט ייזום אסף סימון: "אנחנו מבינים שהתחדשות עירונית היא לא עוד כלי אלא היא ארגז הכלים. כולנו מבינים שהחיים שלנו השתנו אחרי 7 באוקטובר ועל זה אני מוסיף את רעידות האדמה. הרבה מהיזמים לא מכירים את השוק הנוכחי. השוק שהכרנו עד 2023 היה כזה שחשבו שהוא רק בעלייה. השנה תהיה קשה יותר, במיוחד עם פערי המימון.
רוב הפריפריה מחוץ למשחק עד שייכנס כסף עמוק של הממשלה. יש רצון אמיתי של ראשי ערים לקדם את זה. הם רוצים להיבחר בקדנציה הבאה ומבינים שמי שלא ייתן פתרון מיגוני לא ייבחר. יש הרבה דרכים לפתור את הפריפריה, אבל הפתרון זה כסף חי שייכנס לפרויקט. המדינה צריך להחליט שהיא משקיעה בפריפריה, להביא לשם מרכזי תעסוקה, לחזק אותן מבחינת חינוך תרבות ועוד".
אדריכל ישי ביידר ממשרד "זרתא אדריכלים": "בשדרות ששילשה את עצמה יש בתים שנשארים מאחורה. יש בתוך הרשויות רצון עז לקבל את היזמים האלה, הם מוכנים לעשות הרבה מאוד כדי לקדם ולזרז את תהליכי הרישוי, בצורה פחות מוכרת מהמרכז. למשל אני בקשר ישיר עם מהנדס עיריית שדרות, הוא מתעסק בעצמו ומפעיל אנשים שזה לא תפקידם המדויק כדי לקדם את התהליכים הללו. יש משמעות גדולה לגוף המקבל – העירייה או הקהילה להשתמש בהם, לשאול את הציבור ולהתקדם באופן משותף מההתחלה".
רוני בריק, נשיא הכבוד של התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "זה סיפור ארוך וכל עיר עם הראש שלה. בגבעתיים למשל לקח לי כמה שנים להגיע לוועדה. כל הרגולציה והקשיים שיש לנו בהתחדשות העירונית. מה שמעכב אותנו ועולה הרבה כסף היא הרשות המקומית. אין אנשים ואין עובדים וזה מעכב אותנו. צריך ראש פתוח ולצאת מהקופסה כי מתחת לבנייה של 10 קומות אין היתכנות כלכלית ליזם. מעל לכך אולי כבר הפרויקט משתלם לו. אז צריך לחשוב האם עדיף לאשר עוד שתי קומות או להשאיר תושבים בבניינים הישנים? הכל תלוי ברשות. אם הרשות לא רוצה התחדשות, לא תהיה".
> הצג תגובות